חלית בקורונה? אלו הזכויות שלך במקום העבודה

אילו זכויות מגיעות לעובדות ועובדים שחלו בקורונה? מה הן הזכויות שלנו במקרה של כניסה כפוייה לבידוד בשל חשיפה לחולה מאומת? מה מגיע לשכירים ומה מגיע לעצמאים במקרה של הידבקות בקורונה? בסקירה שלפניך נסביר ונענה לשאלות.

עובדים שחלו בקורונה זכאים לזכויות שונות, אם כי יש הבדל מהותי בין עובדים שנדבקו בקורונה תוך וכדי ועקב עבודתם לבין עובדים שנדבקו בקורונה ללא קשר לעבודתם.

התפרצות מגפת הקורונה בארץ וברחבי העולם בראשית שנת 2020, תפסה את כולנו לא בדיוק מוכנים אליה. המגיפה פגעה באינספור אנשים ומשפחות בארץ, ביניהם עובדים רבים שחלו בקורונה או נכנסו לבידוד בשל חשיפתם לחולי קורונה, שלא להזכיר את העובדים הרבים, רבים מאד, שהוצאו לחל"ת או שפוטרו עקב הקורונה.

מצב זה מעורר באופן טבעי גם השאלה מהן הזכויות של עובדים חולי קורונה, ומהם התשלומים שלהם הם זכאים בשל היעדרותם מהעבודה עקב המחלה.

ובכן, בעניין זה יש להבדיל בין עובדים שחלו בקורונה תוך כדי עבודתם, לבין עובדים שחלו בקורונה ללא קשר לעבודתם.

עובדים שחלו בקורונה תוך כדי ועקב עבודתם, מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה עקב תאונת עבודה, כך שהם יהיו זכאים לזכויות שונות ובעיקר לדמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה.

עובדים שחלו בקורונה ללא קשר לעבודתם, לא יוכרו כנפגעי עבודה, אך יהיו זכאים לקבלת דמי מחלה.

זכויות עובדים שחלו בקורונה תוך כדי ועקב עבודתם

כידוע, עובדים רבים חלו בקורונה בארץ בשל נסיבות הקשורות ישירות למקום עבודתם. מדובר למשל בכל עובדי מערכת הבריאות שנחשפו ו/או טיפלו בחולי קורונה, עובדי מערכת החינוך שנחשפו אף הם לחולי קורונה וכיו"ב.

חוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה הינה תאונה שמתרחשת תוך כדי ועקב העבודה. לפיכך, ככל שהעובד נדבק בקורונה בשל חשיפה לחולה קורונה תוך כדי ועקב עבודתו, ובעקבות זאת הוא נאלץ להיעדר מעבודתו, אזי הוא עשוי להיות מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה עקב תאונת עבודה, וזאת בין אם המדובר בעובד שכיר ובין אם המדובר בעובד עצמאי.  

ההכרה בעובד חולה קורונה כנפגע עבודה מעניקה לו שתי זכויות עיקריות: קבלת דמי פגיעה וקבלת קצבת נכות מעבודה.

תשלום דמי פגיעה

עובד חולה קורונה שהוכר עקב כך כנפגע עבודה, זכאי לקבלת תשלום דמי פגיעה למשך התקופה שבעטיה נעדר מהעבודה, אם כי עד ל-90 יום לכל היותר.

סכום דמי הפגיעה ליום הנו בהיקף של 75% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח של העובד ב-3 החודשים שחלו לפני שהוא חלה הקורונה, אם כי בכפוף לתקרה שעומדת על סך של 1,114 ₪ ליום, נכון לחודש פברואר 2022.

לפי החוק, המעסיק מחוייב בתשלום דמי פגיעה עבור 12 הימים הראשונים של עובד שכיר. בנוסף, המעסיק אינו רשאי לנכות את ימי קבלת תשלום הפגיעה מימי המחלה שצבורים לזכותו של העובד, למעט ימי ההיעדרות הראשון והשני של העובד ממקום עבודתו במקרה שהעובד נעדר פחות מ-12 ימים.

לשם קבלת דמי הפגיעה, על העובד להגיש טופס ב.ל. 211 בפני המוסד לביטוח לאומי, בצירוף מסמכים וטפסים של העיסוק שבעקבותיו הוא נדבק בקורונה והמסמכים הבאים:

עובד שכיר:

1.    הפניה לבדיקה ותוצאות בדיקת קורונה ראשונה.
2.    שאלון לעובד שכיר על הדבקה בקורונה.
3.    אישור מהמעסיק של העובד על סבירות גבוהה להדבקה במקום העבודה, שכולל פרטי עובדים נוספים שנדבקו במקום העבודה, או למלא שאלון למעסיק על הדבקה בקורונה.
4.    אישור מחלה או אישור למחלים מקורונה.

עובד עצמאי:

1.    הפנייה לבדיקה ותוצאות בדיקת קורונה ראשונה.
2.    שאלון לעובד עצמאי על הדבקה בקורונה.
3.    אישורי מחלה או אישור למחלים מקורונה.

בנוסף, מומלץ לצרף לתביעה גם את המסמכים הבאים, כולם או חלקם, ככל שהם נמצאים בידי העובד השכיר / העצמאי:

• צילום הודעת SMS על חשיפת העובד לחולה קורונה שהתקבלה ממשרד הבריאות, השב"כ, או אפליקציית מגן של משרד הבריאות.
• צילום דיווח באתר משרד הבריאות על בידוד / מחלה.
• לעובד שכיר מומלץ לצרף את הודעת המעסיק על הצורך בבידוד.

ככלל, יש להגיש את טופס התביעה ומסמכיה הנלווים תוך שנה ממועד ההידבקות במחלה, אולם מומלץ כמובן שלא להתעכב ולהגיש אותם מוקדם ככל האפשר, כדי להבטיח את קבלת תשלום דמי הפגיעה מוקדם ככל הניתן.

יוער כי המוסד לביטוח לאומי הודיע שהוא יאשר אוטומטית לתקופה של 30 ימים לפחות תביעות חדשות לקבלת דמי פגיעה, גם אם האישור הרפואי הראשוני של העובד הינו לתקופה קצרה יותר, אלא אם כן הוא  שב לעבודתו מוקדם יותר.

תשלום קצבת נכות מעבודה בשל הקורונה

עם סיום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה, העובד לא יקבל דמי פגיעה נוספים. עם זאת, אם הוא יסבול מנכות כלשהי עקב הקורונה, הוא עשוי להיות מוכר כנכה עבודה ולקבל קצבת נכות מעבודה, בשווי דמי הפגיעה ליום שקיבל כפול 30 ועד לתקרה חודשית בסך של 33,431 ₪, נכון לחודש פברואר 2022.
 
לשם קבלת קצבת הנכות מעבודה יש להגיש טופס ב.ל. 200 בפני המוסד לביטוח לאומי ולצרף לו את כל המסמכים הרפואיים שרלוונטיים לקורונה ושטרם הוגשו למוסד, וזאת תוך שנה מהמועד שבו העובד חלה בקורונה.

למותר לציין שגם במקרה זה עדיף כמובן שלא להתעכב ולהגיש את הטופס מבעוד מועד ולפני סיום קבלת דמי הפגיעה.

לאחר הגשת טופס התביעה ומסמכיו, על העובד לעבור ועדה רפואית לשם קביעת שיעור נכותו ומשכה. בהתאם לקביעה זו יהיה העובד זכאי לזכויות הבאות:

• עובד שנקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 9%-100% יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות מעבודה, שסכומה ייקבע לפי שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו ועד לסיום תקופת הנכות הזמנית שנקבעה לו. בדרך כלל מדובר בתקופה של עד שנה, אולם ניתן להאריכה במקרים מסויימים.
• עובד שנקבעה לו נכות קבועה בשיעור של 9%-20%, יהיה זכאי למענק חד פעמי בשווי הקצבה החודשית X 43. 
• עובד שנקבעה לו נכות קבועה בשיעור של 20%-100%, זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה חודשית, בהתאם לשיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו וזאת לכל ימי חייו.
• עובד שנקבעה לו נכות קבועה או זמנית בשיעור של עד 9% בלבד, לא יהיה זכאי לקבלת זכות כלשהי. 

כמובן שרצוי להתייעץ עם עורך דין מומחה לדיני עבודה לפני פעולה כלשהי.

זכויות עובדים שחלו בקורונה ללא קשר לעבודתם

עובדים שכירים שחלו בקורונה בנסיבות שאינן קשורות למקום עבודתם ועקב כך נעדרו מעבודתם, זכאים לקבלת דמי מחלה מהמעסיק שלהם לפי חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, וזאת לפי מספר ימי המחלה שצבורים לרשותם. לשם קבלת דמי המחלה, עליהם להמציא אישור רפואי שמעיד על הידבקותם בנגיף.

עם זאת, כאשר מדובר בעובד שכיר שהוצא לחל"ת בשל הקורונה ורק לאחר מכן אובחן כחולה קורונה מאומת, אזי עובד זה לא יהיה זכאי לקבלת דמי מחלה, מאחר שמבחינה משפטית יחסי העובד-מעסיק בין הצדדים למעשה מושהים בתקופת החל"ת.

בנוסף, גם עובדים עצמאיים שחלו בקורונה בנסיבות שאינן קשורות למקום עבודתם אינם זכאים כיום לתשלום דמי מחלה לפי החוק. בשנים האחרונות נוצרו מספר יוזמות חקיקה שנועדו לשנות מצב זה, אולם נכון לפברואר 2022 הן טרם הבשילו לכדי חקיקה מלאה ובת תוקף.

היקף ימי המחלה

מספר ימי המחלה להם זכאי העובד לפי החוק לא יעלה על 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה בו עבד העובד בכל ימי העבודה כנהוג במקום העבודה, קרי, 5 או 6 ימים בשבוע, כך שבסה"כ מדובר ב- 18 ימי מחלה בשנה ולא יותר מ-90 ימים, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה.

זאת, אלא אם כן אם נקבע אחרת במסגרת הסכם עבודה אישי או קיבוצי או בצו הרחבה שחל על העובד שהוא זכאי למספר ימי מחלה גבוה יותר מעל מספר ימי המחלה שמגיעים לו לפי החוק, שאז העובד יהיה זכאי למספר ימי המחלה הגבוה יותר. 

גובה דמי המחלה

לפי החוק, העובד אינו זכאי לקבל דמי מחלה מהמעסיק שלו עבור היום הראשון להיעדרותו מעבודה, אלא רק החל מהיום השני להיעדרותו.

עבור היום השני והשלישי להיעדרותו מעבודה הוא יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה בשווי של 50% משכר העבודה שלו, כך שרק עבור היום הרביעי ואילך הוא יהיה זכאי לקבלת 100% משכר העבודה שלו.

אולם, גם במקרה זה העובד יכול להיות זכאי להוראה מטיבה מעבר לחוק, ככל שנקבע כך בהסכם עבודה אישי או הסכם קיבוצי שחל עליו, לפיה הוא יהיה זכאי תשלום דמי מחלה  גבוה יותר, או אף תשלום מלא, וזאת כבר מיום המחלה הראשון.

זכויות עובדים שנכנסו לבידוד

גם עובדים שנחשפו לחולה קורונה ועקב כך נכנסו לבידוד, שבסופו התברר שהם לא נדבקו בקורונה, היו זכאים בעבר לקבלת דמי מחלה מהמעסיק שלהם, לפי ימי המחלה שנצברו לזכותם, וזאת עד ליום 29.10.2020.

החל מיום 29.10.2020 ואילך, עובדים אלו זכאים לקבלת דמי בידוד מהמעסיק שלהם, בעוד המוסד לביטוח לאומי משלם למעסיק החזר חלקי של דמי הבידוד הללו.

לשם קבלת דמי הבידוד, על העובד לדווח למשרד הבריאות על הכניסה לבידוד באמצעות שיגור טופס מקוון באינטרנט.

קריאה נוספת: האם ניתן לכפות על עובד/ת לעשות חיסון לקורונה?