מדוע לא מתקבלת ההצעה להעלאת שכר המינימום?

שכר המינימום במשק הוא הסכום המינימלי לתשלום בגין עבודה. במדינת ישראל, שכר המינימום לשכירים הוא 3,850 שקלים, אך יחד עם זאת, השכר הממוצע במשק הוא 8,172 שקלים לחודש.

ההבדל העצום הזה ממחיש את המצב הבעייתי שבו נמצאת ישראל בתחום הפער שבין עשירים לעניים, כאשר למעשה בישראל יש אלפיון עליון אשר אחראי על הזרמת הכסף למשק, עד למטה, אל העובד הפשוט ביותר. אלפיון זה שולט ברוב תחומי הכלכלה.

הצעת החוק

את הצעת החוק הנוכחית יזם חבר הכנסת עמיר פרץ ואליו הצטרף ח"כ מאיר שטרית, שהניח הצעה דומה אך נפרדת לפתחה של הכנסת.

בהצעה המרכזית של פרץ יעלה שכר המינימום ל- 4,600 שקלים בצורה מדורגת, כאשר העלאה של 250 שקל תתבצע מייד ולאחריה, בצורה מבוקרת, עוד העלאות עד לסכום הסופי.

בהצעתו של שטרית יעלה שכר המינימום ל 4,100 בצורה מיידית.

שתי ההצעות נדחו על ידי הכנסת ברוב קולות. שר האוצר יובל שטייניץ הבהיר כי העלאת שכר המינימום תוביל לאחוז אבטלה גבוה יותר, שכן המעסיקים לא יוכלו לעמוד בתשלומים הגבוהים,דבר אשר יוביל למתן דמי אבטלה מכיס המדינה.

הטענה היא כי המהלך יגרום למפעלים בפריפריה המחזיקים את עצמם אך בקושי להוביל לגל פיטורים מאסיבי וכן כי ההעלאה תוביל לכדי פשיטת רגל של המפעלים.

לעומתו טוענים פרץ ותומכיו כי גם בשנת 2006 הועלה שכר המינימום ולא גרם להתמוטטות המשק ולא הגדיל את האבטלה. פרץ טוען כי העלאה הדרגתית תוך פיקוח וזמו עיכול בהחלט אפשריים באקלים הכלכלי של מדינת ישראל.

חשוב להבין כי שכר המינימום בישראל אינו מוציא אדם או משפחה ממעגל העוני. הסכום הפעוט אינו מספיק על מנת לנהל אורח חיים מלא ושלם, קל וחומר לכלכל משפחה שלמה.

עניין של מדיניות

המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל דוגלת בהתערבות מועטה בלבד בענייני המשק ושמירה על כלכלה חופשית. המדינה מאמינה כי פתיחות כלכלית תביא לאיכות חיים גבוהה יותר.

בהצעת החוק הנוכחית בולטת התערבות המדינה בכלכלה ולכן אין פלא כי מפלגות התומכות בכלכלה חופשית ובהפרטה התנגדו להצעה.

לעומת זאת, התנגדות מפלגות סוציאליות כמו מפלגת 'העבודה' זכתה לביקורת עקב התעלמות מסוגיות של זכויות עובדים והוגדרה כתמוהה ונגועה בשיקולים קואליציוניים צרים.

מהלכים נוספים

למעשה, להצעת החוק לא היה סיכוי של ממש להתקבל על שולחן הממשלה אולם חשיבותה היא בהעלתה על סדר היום של הממשלה, זאת לאחר זמן רב שהנושא לא נידון כלל.

ההצעה אמנם נפלה אך כעת יצטרך האוצר להחיש תהליכים כלכליים לטובת השכירים במשק כמו הנהגת מס הכנסה שלילי.

בנוסף, נושא שכר המינימום יועלה בפני השולחן העגול שהוא גוף המורכב מאנשי הסתדרות, מעסיקים פרטיים ופוליטיקאים על מנת לנסות להגיע לפשרה בדבר הצורך בהעלאת שכר המינימום לכל העובדים במשק.

אין ספק כי החלטה משותפת ולא כפוייה של כל הגורמים בדבר תגרום לכך שהשכר יעלה ללא התנגדויות ורעידות אדמה כלכליות. כעת נותר להמתין ולראות אם אכן כך יקרה.