סכסוך עבודה כללי בנגב: על מה, ומה זה אומר?

ההסתדרות הכללית הכריזה בשבוע שעבר על סכסוך עבודה כללי במשק בדרום הארץ במחאה על פיטורי העובדים במפעלי כימיקלים לישראל.

מדובר בפעם הראשונה שבה מוכרז סכסוך עבודה כללי אזורי - איום בהשבתה של רוב מקומות העבודה באזור מסויים בארץ.

סכסוך עבודה הוא הכרזה של ארגון עובדים לפיה הוא מנהל מאבק ועשוי לשבש או להשבית את העבודה אם דרישותיו לא ייענו. החוק מאפשר לארגוני עובדים לפתוח בשביתות ועיצומים שבועיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה. רוב סכסוכי העבודה מוכרזים במקום עבודה אחד – חברה או מפעל אחד.

אחת לכמה שנים ההסתדרות מכריזה על שביתה כללית במשק, שבמסגרתה רוב השירותים הציבוריים (למעט בתי הספר), ולפעמים גם חלק מהחברות הפרטיות הגדולות (כמו הבנקים) מפסיקים לפעול ולתת שירותים, או עוברים לפעול במתכונת שבת וחירום.

סכסוכי עבודה כלליים נוגעים לסוגיות עקרוניות, כמו הדרישה להעלות את שכר המינימום או להפסיק בהלנת שכר לעובדים.

סכסוך העבודה הכללי הנוכחי מיוחד בכך שהוכרז רק בדרום הארץ, ושאם הוא יוביל לשביתה כללית, היא תשתק את אזור הדרום כולו – ורק את הדרום. "הדרום" כולל את אזור אשדוד ואשקלון, הנגב, ים המלח, הערבה ואילת.

אם ההסתדרות תכריז על שביתה כללית, היא תשאיר את תושבי האזור ללא רכבות, גני ילדים, בנקים, קופות חולים, משרדי ממשלה ושירותים רבים אחרים ללא הגבלת זמן.

בסוף הכתבה נפרט את מקומות העבודה בדרום שעשויים להשתתף בשביתה.

העילה לסכסוך: הכוונה לפטר מאות עובדים בכיל

חברת כימיקלים לישראל, מקבוצת "החברה לישראל" שבשליטת עידן עופר, מחזיקה בבעלותה את מפעלי ים המלח ומפעלי כימיה נוספים בנגב, כמו מפעלי "תרכובות ברום", "רותם אמפרט" ו"כי"ל דשנים", בנוסף למפעלים רבים בחו"ל.

החברה מעסיקה כ-5,000 עובדים בים המלח ובנגב ונחשבת למעסיק הגדול ביותר מדרום לאשדוד, ולמעסיק שמעניק תנאי שכר טובים מאוד לעובדיו.

לאחרונה הודיעה החברה שבכוונתה להפסיק את העסקתם של כ-270 עובדים – כ-130 עובדים במפעלי ים המלח וכ-140 עובדים במפעל "תרכובות ברום". כ-160 מהעובדים הללו אמורים לצאת לפנסיה מוקדמת, ו-110 נוספים – להיות מפוטרים.

במהלך החודש שעבר נערכו לעובדים שימועים, ולאחר מכן הם קיבלו מכתבי פיטורים. הפיטורים הללו אמורים להיות חלק מתוכנית התייעלות ארוכת טווח, שלפי הערכות, אמורה להביא להפסקת עבודתם של כ-800 עובדים.

ועדי העובדים של כי"ל פתחו במאבק נגד הפיטורים מיד עם פרסום התוכנית. עובדי שני המפעלים פתחו בשביתה ביום שבו החלו לקבל מכתבי פיטורים – ב"תרכובות ברום" ב-2 לפברואר ובים המלח ב-19 בפברואר.

העובדים פתחו בעיצומים, לאות הזדהות, גם במפעלים אחרים של קבוצת החברה לישראל – כמו בית הזיקוק לנפט בחיפה, למשל.

עובדי כי"ל ועובדים אחרים מצפון הנגב שמאוגדים בהסתדרות, מפגינים בשבועות האחרונים הפגנות סוערות כמעט מדי יום במפעלים ובערד, דימונה, באר שבע, תל אביב וירושלים.

ההסתדרות הסיעה עובדים מהדרום להפגין מול משרדי הממשלה ובמאהלי המחאה בשדרות רוטשילד תל אביב, ועובדים ופעילים חברתיים – להפגין עם עובדי כי"ל בנגב. במקביל להפגנות בשטח, קיימה ההסתדרות קמפיין תקשורתי אגרסיבי נגד הנהלת כי"ל ובעליה.

במפעלים, שלרוב מתאפיינים ביחסי עבודה חמים ומלוכדים, שוררת בחודשיים האחרונים אווירה לא נעימה, והוויכוחים עולים לעתים קרובות לטונים גבוהים. ההנהלה שלחה את מכתבי הפיטורים לבתי העובדים באמצעות שליחים, שהתקבלו בזעם רב ולפחות באחד המקרים - במכות שהביאו לפציעתו ואשפוזו של השליח.

במקביל לשביתות ולהפגנות, מתנהל משא ומתן בין הוועדים וההסתדרות להנהלת כי"ל. העובדים דורשים שההנהלה לא תפטר אף עובד ולא תוציא איש לפנסיה מוקדמת בכפייה, אלא תציע פרישה מוקדמת רק למי שירצה בכך.

ההנהלה לא שוללת את כל דרישות העובדים, ולמעשה, מתמקחת איתם על מספר האנשים שיפוטרו ומספרם של אלה שיצאו לפנסיה מוקדמת.

הפיטורים מעוררים את זעם העובדים וההסתדרות בגלל שמדובר בחברה עשירה ורווחית שמשלמת משכורות עתק למנהליה. העילה לפיטורים היא ירידה בהיקף ההכנסות והרווחים של כיל והפסד של "תרכובות ברום". ועדיין, בשורה התחתונה, הקבוצה ממשיכה להרוויח סכומים אדירים של כסף.

הרווח הנקי של כי"ל הסתכם בשנת 2013 בכ-2.48 מיליארד שקלים ובכ-2014 ירד ל-1.81 מיליארד שקלים "בלבד". החברה הפרישה לבעלי המניות שלה אשתקד דיבידנדים בהיקף של 125מיליון שקלים.

מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, מקבל שכר של כ-1.8 מיליון שקלים בחודש (כולל בונוסים ותוספות מיוחדות אחרות), ואילו מנכ"ל תרכובות ברום, צ'ארלי וידאס, משתכר כ-600 אלף שקלים בחודש.

עוד טוענים העובדים שהפיטורים יהוו מכה חברתית לנגב, אזור שמתאפיין גם ככה באבטלה גבוהה.

"אם ניתן יד לאבטלה בדרום הארץ או למשבר התעסוקה או לזריקת העובדים הביתה, אנו נאבד את הפנים החברתיות של מדינת ישראל", הצהיר יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, עם ההכרזה על סכסוך עבודה.

עוד טוענים בוועדי העובדים שתוכנית ההתייעלות כלל לא תתרום למטרה שלה – התייעלות החברה, ואפילו להיפך.

"כל קשר בין רשימת המפוטרים שההנהלה הציגה להתייעלות הוא מקרי בלבד", אומר יו"ר ועד עובדי תרכובות הברום, אבנר בן סניור.

לדברי בן סניור: "אם היינו מקבלים את הרשימה כמו שהיא, זה היה מביא להרס מפעל הברום. אני לא יודע איך יפעילו את המתקנים בלי העובדים הללו".

בהנהלה, לעומת זאת, טוענים שתלונות העובדים מופרכות, כיוון שמדובר בעובדים שהשתכרו משכורות גבוהות מאוד וגם הפיטורים והפרישה הם בתנאים טובים בהרבה מהמקובל בשוק העבודה.

שכרו הממוצע של עובד כי"ל, מציינים בהנהלה, עומד על כ-40 אלף שקלים ברוטו בחודש - ממוצע שאינו כולל את המנהלים הבכירים.

במקביל, גם העובדים הזוטרים מרוויחים, ברובם, משכורות של חמש ספרות, מאז שהמפעלים ביטלו את העסקת עובדי הקבלן המנוצלים בעשור שעבר.

עוד מדגישים בהנהלה כי העובדים שיצאו לפנסיה מוקדמת יקבלו עד סוף חייהם קצבה שתנוע בין 15 ל-19 אלף שקלים לחודש ברוטו, בלא לעבוד.

מהנהלת כי"ל נמסר בתגובה לסכסוך: "ההסתדרות והוועד מנסים לכפות באלימות, כוחנות וברוטליות בולשביקית קיצונית ומסוכנת את שלטון וועד העובדים במפעלים ולמנוע כל אפשרות לפטר עובדים, אפילו בחברה פרטית ובמהלך תוכנית התייעלות. הם אינם מהססים לפגוע בשגרת חייהם של תושבי הנגב ובטובת רוב עובדי החברה לשם מטרה פסולה ובלתי חוקית זו".

טענה נוספת של ההנהלה, שבהסתדרות לא ממש מנסים להכחיש, היא שההסתדרות מנצלת את הבחירות לכנסת ב-17 למרץ כדי לחזק את מאבקה.

בהסתדרות, טוענים, מקווים שהאופוזיציה תצטרף לקמפיין נגד הפיטורים כדי להרוויח פופולאריות בדרום ולנגח את הממשלה על שאינה מתערבת – ואז גם הממשלה תתערב לטובתה, ממניעים דומים. ואכן, ח"כים ופעילים רבים ממפלגות האופוזיציה כבר הצטרפו להפגנות העובדים או הביעו תמיכה.

יש לציין כי סכסוך העבודה, שהוכרז ב-28 לפברואר, מאפשר להסתדרות לפתוח בשביתה כללית שתשתק את הנגב ב-14 למרץ, כלומר, שלושה ימים לפני הבחירות.

אז מה צפוי לקרות?

ניתן להעריך שהתוצאה תהיה דומה למה שאירע במקרים הקודמים שבהם הוכרזה שביתה כללית במשק.

מיד עם פרוץ השביתה, הארגונים המייצגים את העסקים הגדולים – התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר – עתרו לבית הדין לעבודה וביקשו ממנו להורות לעובדים להפסיק בשביתה ולחזור לעבוד כרגיל, בטענה שהשביתה היא "בלתי מידתית", כלומר, פוגעת בציבור רחב שאינו קשור כלל לסכסוך העבודה.

אחרי יום או יומיים, בית הדין נענה לבקשה ויפסיק את השביתה, אך חייב את הממשלה להיכנס עם ההסתדרות למשא-ומתן מואץ על דרישותיה.

הניסיון מלמד גם שרוב השביתות הכלליות השיגו את מטרתותיהן. בשנים 2004, 2006 ו-2007 הוכרזו שביתות כלליות בדרישה להפסיק את הלנת השכר שממנה סבלו עובדים רבים ברשויות המקומיות. השביתות והמשא-ומתן המזורז שאחריהן הביא לכך שהלנת השכר הופסקה כמעט לחלוטין.

ב-2012 התקיימה שביתה כללית בדרישה להעלות את שכר עובדי המגזר הציבורי ולהביא להפסקת ההעסקה הקבלנית – המטרה הראשונה הושגה, השנייה לא.

בנובמבר שעבר ההסתדרות איימה בשביתה כללית בדרישה להעלות את שכר המינימום, אך לבסוף הממשלה הסכימה להעלות את שכר המינימום מ-4,300 שקל לכ-5,000 שקל בחודש תוך שנתיים ואיום השביתה הוסר.

מקומות העבודה בדרום שעשויים לא לפעול במקרה של שביתה:

• סניפי משרדי הממשלה בדרום הארץ (בעיקר בבאר שבע).
• כל הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות בדרום, כולל גני ילדים עירוניים, תאגידי מים עירוניים, חברות עירוניות, ועדות תכנון ובנייה ומועצות דתיות בדרום.
• הרכבות בדרום.
• האוטובוסים של אגד בדרום הארץ.
• סניפי שירות התעסוקה (אם כי ימי השביתה ייחשבו למובטלים בדרום כימים שבהם התייצבו בלשכה והם יקבלו עליהם דמי אבטלה).
• סניפי הביטוח הלאומי.
• סניפי קופות החולים.
• הפעוטונים והצהרונים של ויצ"ו ונעמ"ת בדרום.
• בתי הספר של אורט ועמל.
• מתקנים של פז, דלק וסונול בדרום (כולל, אולי, תחנות הדלק).
• סניפי הבנקים בדרום.
• חלק מחברות השמירה והניקיון בדרום – אלה שהנהלת מאוגדת במסגרת ארגון מפעלי השמירה וארגון חברות הניקיון.
• רוב מפעלי התעשייה – אלה שהנהלתם מאוגדת בהתאחדות התעשיינים והתאחדות המלאכה והתעשייה.
• סניפי חברות הביטוח כלל, מגדל, הפניקס ו-AIG ובתי ההשקעות אקלנס נשואה ושירביט בדרום.
• מוקדי השירות והחנויות של פלאפון, סלקום פרטנר והוט בדרום.
• שמורות הטבע.
• מכון התקנים באשדוד, בבאר שבע ואילת.
• משרדי עמידר ועמיגור.
• מפעלי רפא"ל בדרטן.
• התעשייה האווירית.
• מפעל הנשק עשות אשקלון מקבוצת תע"ש.
• נמלי הים באשדוד ואילת.
• שדה התעופה באילת.
• בית הזיקוק באשדוד.
• אלבר.
• UPS.

גופים שעשויים לפעול במתכונת שבת וחירום אם תפרוץ שביתה:

• בתי החולים בדרום.
• חברת החשמל בדרום.
• מקורות בדרום.
• מכבי האש.
• הקריה למחקר גרעיני בדימונה.
• בסיסי צה"ל – כיוון שהאזרחים ישבתו ולא יגיעו לעבודה, למעט במקרי חירום ובתפקידים חיוניים.

עדכון: 9/3/2015

היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר, עו"ד שלמי לויה, הגיש אתמול בערב בקשה להוצאת צו מניעה כנגד החלטת ההסתדרות לפתוח בשביתה המתוכננת לתאריך 12/3/2015. בית הדין הארצי לעבודה ידון בבקשה עוד היום (9/3/2015).

עדכון: 11/3/2015

השביתה הגדולה שתוכננה למחר בוטלה. הפיטורים הוקפאו. הצדדים החליטו לחזור לשולחן המו"מ.