עובד - זכותך להתלונן!

הגנות על עובד מתלונן

במקומות עבודה שונים מתגלים מעת לעת מעשי שחיתות ומרמה או מתבצעים מהלכים בלתי תקינים, הפוגעים בזכויות, המוקנות לעובדים על פי חוק. 

עובדים רבים חוששים להתלונן על התנהלות לקויה ובלתי חוקית במקום עבודתם מחשש, שחשיפת התלונה תוביל להתנכלות המעביד כלפיהם והרעה בתנאי העסקתם עד כדי פיטורין.

חשש זה מתקיים גם במקרי הגשת תלונה על עובד אחר באותו מקום עבודה או סיוע לעובד אחר בהגשת תלונה כאמור.

בכדי לעודד חשיפת עבירות אלה ביקש המחוקק להקנות לעובד, המתלונן על מעבידו, הגנה ותרופות. תכליתם של הסעדים, הקבועים בחוק, הינה חיזוק תחושת הביטחון של העובד מפני סנקציות, שעשוי המעביד להפעיל נגדו.  

חוק הגנה על עובדים

החוק המרכזי, המנחה בתחום, אשר מקנה הגנה לעובד מתלונן הינו חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין). מטרתו של החוק הינה להעניק הגנה לעובד, אשר  מדווח על מעשה שחיתות, מפני התנכלות אפשרית של מעבידו.

סעיף 2 לחוק מעגן שני סוגי הגנות על עובד מתלונן: האחת - איסור, שחל על מעביד, לפגוע בענייני עבודתו של עובד או לפטרו על רקע של הגשת תלונה נגד המעביד או נגד עובד אחר או בשל סיוע לעובד אחר להגיש תלונה כזו.

ההגנה השנייה הינה מפני פגיעה אפשרית של הממונה מטעם המעביד ולפיה, חל על הממונה איסור לגרום לפגיעה בענייני עבודתו של העובד או להביא לפיטוריו עקב הסיבות הנ"ל. 

סמכות השיפוט בתלונת העובד והתנאים להגשתה

בית הדין האזורי לעבודה הינו בעל סמכות שיפוט ייחודית לדון בתלונה של עובד על פגיעה של המעביד בו, עקב הגשת תלונה לגביו.

לצורך מתן הגנה לעובד בעניין הפרת החוק, נדרשת התקיימותם של מספר תנאים מצטברים:

1.  התלונה הוגשה בתום לב על ידי העובד או שהעובד סייע לעובד אחר להגישה בתום לב.

2.  העילות להגשת התלונה הינן - הפרת חיקוק במקום העבודה, פעילותו של המעביד ובגוף ציבורי, גם היבט פגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין.

3.  הגשת התלונה התבצעה לרשות, המוסמכת לקבל את התלונה, לבדוק או לחקור בעניין.

העובד נדרש להגיש את תלונתו עד שנה ממועד היווצרות העילה, שאחרת דינה התיישנות. נטל השכנוע בתביעה הינו על כתפי המעביד, להוכיח כי לא פגע בעובד ובתנאי העסקתו. 

במקרה בו בית הדין לעבודה ימצא, כי מדובר בתלונת שווא וכי התובע ידע או אמור היה לדעת על כך, לא תינתן לעובד הגנה.

במקרה בו יסבור בית הדין, כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב, רשאית הערכאה לחייב את העובד בתשלום פיצויים למעביד או לעובד אחר, שהתלונה הוגשה נגדו, לאחר מתן הזדמנות סבירה לעובד להשמיע את טענותיו. 

ההגנה והתרופות, שיינתנו לעובד מתלונן 

לבית הדין לעבודה מוקנות מספר סמכויות:

1.  לפסוק לעובד פיצויים גם אם לא נגרם לו נזק ממוני.

2.  לחייב את המעביד בתשלום פיצויים, שאינם תלויים בנזק שנגרם ("פיצויים לדוגמה"), עד לתקרה של 50,000 ש"ח בשל הפרת החוק, התנהגות המעביד, חומרת ההפרה או חזרתה ותוך התחשבות בקנסות אחרים, שהוטלו על המעביד בשל אותה הפרה ופיצויים מיוחדים, שפסק בעניין נציב תלונות הציבור.

3. מתן צו מניעה או צו עשה לרבות צו, המבטל פיטורין או צו להעברת העובד למשרה מתאימה אחרת (סמכות זו תיושם לגבי מעביד שהינו גוף ציבורי או מעביד פרטי, המעסיק מעל 25 עובדים).

4. ענישת המעביד או הממונה על העבודה בהתאם לחוק העונשין: מאסר שלוש שנים או קנס.

חוקים נוספים, המגנים על עובד מתלונן

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מעניק הגנה לעובד מתלונן בעניין אפליה. החוק מטיל על המעביד איסור לפגוע בעובד בהיבטים, המוגדרים כסיבות לאפליה בחוק, בשל תלונה או תביעה, שהגיש העובד בהתאם לחוק, או עקב סיוע לעובד אחר בהגשת תלונה או תביעה לפי החוק.