הייתי אמורה לעזוב מקום עבודה אחרי פסח, אך, לאחר שתקבלתי למקום עבודה חדש לחצו עליי מייד להתחיל. וכך במשך שבועיים עבדתי בשני מקומות וכשבשני אני באה בשעות אחר הצהרים ללמוד את העבודה.
שכן "לחץ גדול - המון עבודה" עזבתי את עבודתי כעבור שבועיים והתחלתי "לעבוד" שכן הייתי נתונה לחסדיה של הבחורה שעבדה איתי וכך מצאתי את עצמי יושבת שעות על גבי שעות וימים שלמים ללא עבודה ובחוסר מעש. לאחר פניה לבוס בפעם הראשונה הוא דאג לי לחצי שעה עבודה בבוקר וביקש "סבלנות" כעבור חודש שהמצב לא השתפר שוב פניתי לבוס והוא אמר לי "אם את רוצה לעוזב - תגידי שאת לא מסתדרת פה ובשום פנים ואופן לא להגיד את האמת שאין עבודה" וכן הוא הציע לי "לקחת עבודה לבד" וכך ניסיתי לעשות. אך כשחזרה הבחורה מחופשתה היא עשתה סקנדל גדול והודיעה לכל הלקוחות "בשום פנים ואופן לא לדבר איתי - שהיא זמינה 24 שעות ביממה ואין צורך לדבר איתי" וכך לאחר כל זאת פניתי לאשת כ"א בעבודה וסיפרתי לה.
היתה פגישה בן הבוס שלי והמנכ"ל ואשת כ"א וכך הודיעו לי שאני לא ממשיכה לעבוד שם. והם יקבלו "עונש" לא יקבלו עובדת אחרת במקומי. וכך ללא שימוע אלא, בשיחת טלפון הודיעו לי שאני מפוטרת. האם אני יכולה לתבוע מישהוא על הפרת חוזה עבודה שכן הדברים לא היו באשמתי כלל?
תודה וערב טוב