הזמן נסיעה לעבודה, נסיעה על הקטנוע, הייתי בכביש מהיר, בכביש 4 וראיתי את היירוש מעל הראש שלי, לא הצלחתי להפסיק לבכות 3 שעות מהאירוע, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי... המשכתי בנסיעה לעבודה בתקווה לא לעשות תאונה בדרך תוך כדי שאני בוכה מתוך הקסדה... האח במרפאה אמר שלא אהיה לבד ואם ארצה הביתה שתהיה לי אפשרות שמישהו יסיע אותי ושלא אנהג על הקטנוע... אחרי כמה שעות רציתי הביתהכי הבנתי שלא כדי שאמשיך במשמרת, אני עובדת בביטחון כך שלא רציתי לקחת על עצמי אחריות במצב כזה בשביל לא לעשות טעויות. בשלב הזה חברת כוח אדם לא היתה מוכנה להוציא לי מונית הביתה, הדבר היחיד שהציעו לי זה להיות בחדר מנוחה שלא קשור בכלל לחברת כוח אדם (מטעם הרשות, אני עובדת בשדה תחת כוח אדם) להיות בחדר מנוחה שבחיים שלי לא הייתי, וכמובן גם לבד כי לא יהיה מי שיהיה איתי... ויהיה אפשר לחבר אותי להסעות רק כעבור 4 שעות! בסוף הוצאתי כסף מכיסי ונסעתי במונית הביתה...
השאלה שלי מבחינה חוקית, האם המעסיק במצב כזה היה צריך לשלוח אותי הביתה במונית?
שעבדתי בישראכרט, שזה מקום שמכבד את העובדים שלו, שלחו אנשים שלא הרגישו טוב הביתה במונית... בחברת כוח אדם אתה צריך לגסוס בשביל שיפנו אותך לבית חולים, זה הדרך היחידה לצאת מהמשמרת באמצע אם אין לך איך להגיע הביתה.
אפילו שאני נזכרת בזה, אני מתחילה לבכות...