נכנסתי למחסן לסדר כמה דברים ואז המעסיק התחיל לדבר איתי
שאל אותי אם אני אבוא ביום חמישי ושיש.
ואמרתי שאני לא יודעת תלוי איך אני ארגיש.
והוא אמר מזה לא יודעת?
אמרתי שזה כל הזמן משתנה ואני לא רוצה להתיייב.
הוא אמר לי למה באת היום?
אז אמרתי כי העובדת השנייה הייתה צריכה לצאת מוקדם.
הוא אמר שהוא חייב אותי ושאני צריכה לעמוד בתנאי העסקה.
ואמרתי לו שסגרנו על שכר( 31 ואז 35) מסוים ועל ימים מסויימים
(שזה חצי יום ראשון, שלישי ובימי שני חופש )
ושהוא זה שלא עומד בתנאים ולא יכול לצפות ממני לעמוד בהם גם.
(אני עובדת כל הזמן חוץ משני.)
הוא אמר שאני לא יכולה להציב תנאים.
ושבכלל הייתי חולה חצי מהזמן.
אמרתי לו שזה לא היה בשליטתי והייתי מאושפזת ועם קורנה והינה גם עכשיו חןלה ובאה ושהוא מאשים אותי שאני חולה ושבכלל לא אכפת לו מהעובדים ושהוא לא מתעניין ונותן הפסקות.
ושאם זה לא מתאים אני פשוט אעזוב וזהו.
והוא אמר את לא מחליטה או קובעת, אז אמרתי שאני אעזוב בסוף היום.
והוא אמר את תעזבי עכשיו לא בסוף היום.
את מפוטרת תצאי מכאן עכשיו את חוצפנית ואת לא תעדיף כאן יותר.
והיא אנשים ועדים ששמעו.
אחר כך חיפשתי באינטרנט בכל זכות ושלחתי לו שאסור לו לפטר אותי בלי התראה ושהוא מחוייב לשלם לי על כל היום ( אני עובדת שם חודשיים) שלחתי לו תצלום מסך
והוא אמר לא פוטרתי ושאני בחרתי לעזוב ושאני לא בריאה ובקו השפיות.
יש לי עד שהיה נוכח לסיטואציה
בנוסף הוא לא הפריש לי פנסייה, לא שיתף אותי בתנאי העסקה שלי, לא נתן לי הפסקה של של 45 דקות ( ל10 שעות עבודה) חצי שעה וגם לפעמים לא נתן בכלל. גרם לי לעוגמת נפש, דיבר אליי בצורה לא מכבדת. ושיקר לגבי תנאי העסקה שלי.