אני חולת טרשת נפוצה בת 20 ושבוע שעבר התחלתי לעבוד בעבודה חדשה, חנות פרחים שדורשת לעמוד על הרגליים בשל הלחץ והסידורים שיש לעשות שם. עם הבוס סיכמנו על 6 שעות עבודה אך ביום הראשון עבדתי 6+ שעות וביום ראשון שזהו יום האישה שהיה עבדתי כ9 שעות בלי הפסקה אחת, אשר בכל ה9 שעות הייתי על הרגליים!
לא ביקשתי הפסקה ולא הוצעה לי אחת כמובן. לא התלוננתי במשמרת הזאת ועשיתי כל מה שנתבקשתי לעשות!
שילשום הייתה לי משמרת אשר סיפרתי לבוס שלי על מחלתי כאשר הכל התנהל בצורה של צחקוקים ולא בנימה עצובה ודיכאונית.
אתמול קיבלתי ממנו שיחת טלפון שאומרת לי שהוא לא חושב שאני מתאימה לעבוד שם בגלל הדרישות הפיזיות של העבודה וכששאלתי אותו אם זה בגלל מה שסיפרתי לו ערב לפני הוא אמר שלא ושיסביר לי כשאגיע לקחת צ׳ק. הגעתי אחרי חצי שעה אולי והוא אמר שהצ׳ק יהיה מוכן מחר(זאת אומרת היום) וכך הלכתי.
אתמול היה לי יום מלא סידורים אז לא יכולתי ללכת לקבל תשובה ממנו אז שלחתי לו הודעה אם הוא יכול להסביר לי את סיבת הפיטורים אך הוא ראה את ההודעה ולא השיב לה.
יש לציין שה״סידורים״ היו ללכת להסתובב במקומות ולהפסיק את הבכי והתסכול שנגרם לי כתוצאה מהרגשה שדחו אותי שוב בגלל אבחנה על נייר.
חוויתי התקף חרדה קל ולכן לא הרגשתי את היכולת ללכת לדבר איתו פנים אל פנים.