פורום זכויות עובדים ודיני עבודה

מי שמכירה אותי קצת יודעת שאני הרבה זמן בלי עבודה אמיתית, אחרי שעשיתי הרבה לימודים והרבה עבודה על עצמי נשארתי בידיים ריקות כן, כבר סיפרתי פה על חוסר ההצלחה שלי בשוק העבודה בגלל שיש לי הרבה לימודים ולא הרבה עבודה בפועל אני מרגישה הרבה פעמים ממראיינים וחברות השמה תחושה של שפיטה, של חוסר אמון וכו' (למשל- זאת משרת מכירות ומה שעשית בעבר זה לא ממש מכירות, אני בת 28 כמה נסיון בכמה תחומים כבר יכול להיות לי? ) או מה את עושה פה בעצם אם למדת משהו מאוד ספציפי? כאילו שכל החלטותיהם בחיים הסתדרו נפלא. כמובן שכל זה שובר ממש את הביטחון העצמי שכל כך התאמצתי לגדל..

בכל מקרה, אמא שלי רוצה שאני אלך לקואצ'רית שאחותי הלכה אליה והייתה מרוצה. מה זה רוצה? היא ממש לוחצת..ממש. וואלה להגיד לכן את האמת ממש לא באלי, כמה אדם יכול לעבוד על עצמו? כמה כסף אני יכולה להוציא כדי שיגידו לי מי להיות ומה לעשות? למה אני צריכה ללכת למישהי שתגיד לי איך לחרטט בראיון עבודה ובפועל להיות לא עצמי? ולמה בכלל שוק העבודה צריך להיות בנוי על סכמות יבשות על בני אדם? למה מראיין לא יכול פשוט לראות את האדם שמולו בלי שישקיע בשיט פסיכולוגי טכני שלא מגלה מי האדם באמת?
אני עייפה, אני מתוסכלת ונמאס לי מזה