פורום זכויות עובדים ודיני עבודה

כותבת את זה מתוך קושי רב.

מרגישה במילכוד. האמת היא שאני לא כ"כ יודעת מה אני רוצה.

אני עובדת במקום העבודה ממרץ 2018.

היום אני בשבוע 24.

בתחילת העבודה החסרתי לא מעט, יש לי שלושה ילדים, אין עזרה, הייתי בין דירות. הבית שלנו התעכב במסירה ולכן הילדים היו במסגרות ביישוב החדש, בזמן שאנחנו גרנו בישוב אחר.

בת יחידה להורים מבוגרים מאוד וסיעודיים שדי צריכים עזרה.

מחלות ילדים, שלי, של בעלי ושל הורי כמו גם חופשים של מערכת החינוך... מעבר דירה לאחרונה.

אני עובדת במקום מאוד אינטנסיבי. מצופה לעבוד 9 שעות ומעלה. וגם כמות שעות כזו לא מספיקה.

עבודה מול לקוחות גדולים עסקיים. שדורשים תשובות.
הצוות שלי מורכב מרווקים והורים למתבגרים.

היות ואני לא באמת מצליחה לעמוד באינטנסיביות, יש תלונות.

היום חזרתי הביתה עם הילדים, אחרי יום עבודה של 9 שעות ללא הפסקה ועבודה יום לפני זה של 12 שעות.
המנהל שלי, שנחשב לאדם אמפטי, התקשר אלי בעצבים על ההתנהלות שלי. ושאי אפשר כך יותר.

אני קורסת. אין לי זמן למשפחה, חברים, פנאי, לניקיון, טיפוח, וכל מה שמשתמע. עצבנית ועייפה.

ואחרי שאני נותנת מעצמי אני מקבלת על הראש.

מצד אחד זה מובן כי המנהל מתמודד עם הלקוחות. מצד שני יש מחסור חמור בכא במקום וזה בא לידי ביטוי בכך, לכל עובד יש יותר לקוחות.

בקיצור, מכריחה את עצמי להגיע כל יום ולסחוב.

רוצה להתפטר בממוצע פעם ביום.

המקום הזה עושה לי רע.

אבל, חושבת על פרנסה, על זה שעברנו בית לפני שבועיים ויש עלויות . מבלי להחסיר יום אחד של עבודה. והבית נראה בהתאם.

על זה שחבל....

אבל כמה אפשר? לא יודעת מה לעשות ברור לי שבמצבי יש אלטרנטיבה אבל לא מוצאת פיתרון שיניח את דעתי.