שלום
אני עובדת על הקמת תכנית חדשה בארגון שבו אני עובדת. מבחינת הארגון הכל מוכן אבל הבקשה לתכנית תקועה כבר כחודשיים וחצי בביטוח הלאומי שמהם אנחנו אמורים לקבל את האוקיי לפתיחה ואת התקציב. האישור מתעכב מעבר למה שציפיני בארגון. בעצם נוצר מצב שבחודשיים וחצי האלה אין לי עבודה כלל. אני מגיעה למשרד וכל היום אין לי מה לעשות. כל המצב הזה התחיל להשפיע עליי לא טוב גם ברמה האישית. אני מפסידה שעות עבודה ולפעמים ימים שלמים כי אין לי מוטיבציה להגיע לעבודה.
הארגון מודע לבעיה שהאישור מתעכב. מבחינתם המצב האופטימלי שאני אמשיך במצב הזה כי הם לא רוצים לגייס עובד חדש. מה כן שעובדת נוספת התייאשה מההמתנה ועזבה.
לפני שבוע הודעתי למעסיקים שלי שאני לא יכולה להמשיך להמתין ואני מעוניינת בתפקיד אחר. אני בעצמי מעוניינת להישאר בארגון. עובדת בו כבר שלוש וחצי שנים ואני מרוצה ומרוצים ממני.
רציתי לשאול:
1. האם נוכח המצב שאין לי מה לעשות במשרד, אני מחויבת להגיע לעבודה עד למציאת פתרון מצד הארגון? המעסיק מצא לי כל מני עבודות יזומות שבתחילה מילא איכשהו את הזמן אבל אני לא מעוניינת יותר להיות כלבוינקית.
2. האם הארגון מחויב כלפיי למצוא לי תפקיד אחר שהוא עומד בדרישות שלי?
3. העובדה שאני מחסירה שעות עבודה ולפעמים ימים ואני רושמת את החיסור הזה על חשבון ימי החופשה שלי יש לי זכויות גם בעניין הזה? אם אני מפסידה בגלל שאין לי מוטיבציה לאור המצב, האם הארגון אצור לשלם לי משכורת מלאה למרות החיסורים?