בית הדין לעבודה דחה את טענותיו של עובד ממוצא אתיופי לפיהן הופלה על ידי מעסיקיו על רקע מוצאו. אולם, קיבל את טענתו כי תנאי העבודה היו מחפירים עד כדי עבדות של ממש. על עבודה, אפליה וזכויות סוציאליות.
עבדות של ממש
לדברי השופט אייל אברהמי, ממכלול הראיות עולה תמונה של עבודה בתנאי עבדות ממש: התובע הועסק באופן אינטנסיבי ובניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה עד לכדי רצף של 36 שעות, וזכויותיו הסוציאליות לא שולמו לו כלל או שולמו לו באופן חלקי בלבד. על כן, קבע השופט, כי יש להכיר בהתפטרותו כמזכה בפיצויי פיטורים.
השופט אברהמי מתח ביקורת חריפה על הנתבעת, שהעסיקה את עובדיה שעות רבות מעל המותר בחוק, ופסק כי בשל כך בלבד יש לזכות את התובע בפיצויים בגין עוגמת נפש בסך 7,000 שקל.
יחד עם זאת, התביעה לפיצויים על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נדחתה, שכן לא הוכחה אפליה על רקע גזעני. השופט ציין, כי יתכן שהתובע ומספר עובדים נוספים חשו עלבון בעקבות חילופי דברים ביניהם לבין קבוצת עובדים אחרת, אולם ספק אם הרקע לכך הוא עדתי או גזעני.
משכך, נקבע כי הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בגין עוגמת נפש וזכויות סוציאליות בסך של כ-28 אלף שקלים, בתוספת הוצאות משפט של 5,000 שקל.