אני מקבלת
נכות על רקע מחלת קרוהן ועל רקע דיכאון.
בעיקרון יש לי עוד כמה מחלות ועניינים אבל לא הגשתי עליהם כי מדובר בדברים יותר קטנים, שאם מקבלים עליהם זה רק 10%, וגם ככה קשה לי נורא עם התניידות ויציאה
מהבית אז לא הרגשתי ש10% שווה את ההחמרה שהיציאה מהבית והריצות בין רופאים וענייני בירוקרטיה יגרמו לי.
עד ה1 בנובמבר יש לי:
40% נכות נפשית זמנית
50% נכות על קרוהן זמני
70% נכות רפואית משוקללת זמנית
100% אובדן כושר עבודה
היה לי ועדות לחידוש, כאשר אתמול הייתה האחרונה והיום הגיעו התוצאות:
40% נכות נפשית זמנית
40% נכות על הקרוהן לצמיתות
64% נכות רפואית משוקללת זמנית (כאשר מובטח לי 40% נכות לצמיתות)
100% אובדן כושר עבודה
התפקוד שלי לא השתנה ומצב המחלות לא השתפר ואפילו התדרדר (מבחינה נפשית אפילו הגעתי לאישפוז פסיכיאטרי של חודש וקצת שלא היה קודם), ככה שלדעתי כן מגיע לי 70% כמו שהיה לי עד עכשיו.
מה שגורם לי למחשבה על
ערעור.
יחד עם זאת אני יודעת שלערער לא תמיד יש טעם, כי יש מקרים שעוד כמה אחוזים לא ישנו כלום מבחינת ההטבות וסכום הקצבה.
לפי האחוזים שכתבתי - יש הבדל מבחינת ההטבות בגלל הכמה אחוזים פחות? כלומר יש הטבה שעד עכשיו הייתה לי ועכשיו כבר לא יהיה לי? סכום הקצבה זהה למה שהיה לי עד עכשיו או בגלל שזה קצת פחות אחוזי נכות סכום הקצבה לא זהה?
יש טעם לערער על האחוזים שקיבלתי על הקרוהן? או לדווח על המחלות הנוספות (בתקווה שעם עוד כמה אחוזים על המחלות הנוספות אני אצליח להגיע ל70)?
הרי אם יש הבדל אז בטח שכדאי לערער, אבל אם לא אז לא.