שלום רב,
לפני כעשרה חודשים התחלתי לעבוד כמהנדס מכירות פרי לאנסר בחברה העוסקת במכירת חומרה ותוכנה לחברות
הייטק.
בחוזה שנחתם ביני לבין מנכ"ל החברה הוסכם שהתגמול לעבודתי יהיה אחוזים מהכנסות על מכירות – ללא
שכר בסיס, וכן אקבל החזר על הוצאות על דלק.
במהלך עשרה החודשים האלה ביצעתי עבודת שטח מקיפה ומעמיקה ומתוך מאות חברות אליהן פניתי הגעתי לרשימה מצומצמת של חברות בהן יש פוטנציאל מכירה גבוה יחסית – חלקן כבר נמצאות בשלבים כאלה או אחרים של מכירה, אך למרבה הצער, עם אף אחת מהחברות לא הגיע תהליך המכירה לסיומו המוצלח (קרי: החברה ביצעה רכישה בפועל ושילמה על המוצר).
לאורך כל התקופה הזאת אמר לי מנכ"ל החברה כי לדעתו אני עושה עבודה טובה, וייחס את העדר המכירות למצב בשוק ההייטק. ואכן, לכל מי שמכיר את העולם הזה, המצב בשוק זה אינו מזהיר היום: חברות מפטרות
עובדים, וגם מנהלי הרכש אינם ממהרים להכניס את ידם לכיס ולהוציא כסף.
בכל מקרה, מכירות של מוצרים כגון אלה בהם עסקתי הן תהליך המצריך זמן וסבלנות, מכיוון שלעיתים לוקח זמן רב לפירות להבשיל – בוודאי בזמנים פחות טובים כמו היום.
לפני כחודש וחצי הודיע לי המנכ"ל כי הוא מפסיק את ההתקשרות בינינו. בשיחות טלפוניות ובהתכתבות עימו הוא נימק זאת במספר סיבות: שלא נוח לו עם המצב הקיים שבו אני עובד ללא תמורה וללא שכר, שהפעילות מוצתה ללא תוצאות ושהוא לא רוצה להנציח את המצב הקיים – אך לדעתי, מדובר בתירוצים בלבד ולא בסיבות מוצדקות להפסקת ההתקשרות.
המשמעות של הפסקת ההתקשרות איתי היא שאת הפירות של העבודה שעשיתי הוא יקצור מבלי שיצטרך לשלם לי כל
עמלות שאותן הייתי אמור לקבל אילולא הפסקת ההתקשרות. עליי לציין, שהוא הביע נכונות לתת לי "תקופת חסד" של שנה עבור חלק מהלקוחות ותקופה של חצי שנה עבור חלקם האחר, אך גם כך, יימנעו ממני עמלות מעסקאות שיתבצעו לאחר תום תקופת החסד, ושכאמור, הייתי מקבל אילולא הפסקת ההתקשרות.
הבעיה (מבחינתי) היא שאת עיקר העבודה, זו הדורשת השקעה של זמן רב, עשיתי אני: ניפוי וסינון הלקוחות הפוטנציאליים מתוך מאות חברות אליהן פניתי, ואיתור החברות בהן יש פוטנציאל למכירה.
עכשיו, כשהופרד המוץ מן התבן, כשנותרה רשימה מצומצמת של לקוחות פוטנציאליים, כל שנותר לעשות זה להמשיך לבצע מעקב מולם, ולסגור את העסקאות במהלך הזמן. מדובר בעבודה שמצריכה משאבי זמן מצומצמים, ואת זה הוא יכול לעשות לבד.
הכושי עשה את שלו (את העבודה השחורה הדורשת השקעה גדולה של זמן) – ועכשיו הכושי יכול ללכת והאדון יקטוף את הפירות במאמץ קטן יחסית.
תקופת החסד שהוא מוכן לתת לי היא במקרה הטוב סוכרייה להמתקת הגלולה המרה ובמקרה הגרוע לעג לרש, מכיוון שסביר מאד להניח שרכישות גדולות, אם וכאשר תהיינה, תתבצענה בהדרגה, על פני תקופה ארוכה, ויש סיכוי רב, שדווקא הרכישות המאסיביות תתבצענה לאחר יותר משנה.
ככה עובדים הדברים בעולם ההייטק, ואותו בחור יודע זאת היטב. בשורה התחתונה, המשמעות של הפסקת ההתקשרות היא שהוא לא ישלם לי עמלות אותן היה צריך לשלם בדין אילולא הפסקת ההתקשרות.
איש מכירות מנוסה כמוהו יודע זאת גם מבלי שאגיד לו את זה – ובוודאי לאחר שטענתי זאת בפניו.
כל הסיפור הזה הוא בעצם הרקע למה שרציתי לשאול אתכם: הגם שאין מדובר פה ביחסי עובד
מעביד, האם מותר למנכ"ל החברה להפסיק את ההתקשרות עימי ללא סיבה מוצדקת? ולאור העובדה שהפסקת ההתקשרות תחסוך ממנו תשלום עמלות על עבודה שאני התחלתי.
עד כמה שאני מכיר מעולם ההייטק, סיבות מוצדקות לפיטורים הן: 1. אי שביעות של החברה מהעובד. 2. צמצומים. 3. חיסול הפעילות בה עוסק העובד.
כאמור,
המעסיק אמר לי מספר פעמים שהוא מרוצה מהעבודה שלי – הגם שעדיין אין פירות; היות והתגמול שלי הוא על בסיס עמלות בלבד, אין לו שום בסיס לנקוט בעילה של צמצומים, כי המשך ההתקשרות איתי לא עולה לו כסף; ובהחלט אין בכוונתו להפסיק את הפעילות הספציפית בה עסקתי – אלא רק להמשיכה בעצמו. מה דעתך על כך?
האם כל נימוק יפה להצדקת
פיטורים, או שהמעסיק מחוייב להמציא נימוק הגיוני וצודק שיכול לעמוד במבחן אובייקטיבי – נאמר, בבית דין?
האם אכן יש רשימת נימוקים לפיטורים, סגורה ומוגדרת היטב, או שכל
מעסיק יכול להמציא נימוקים כגון "איני רוצה להנציח את המצב"? (נימוק שהוא אבסורדי מיסודו, כי אז כל מעסיק צריך לפטר כל אחד ואחד מעובדיו לאחר תקופת מה, אחרת הם עלולים לחשוב כי הם מועסקים אצלו "לנצח") האם יש איזושהי הגנה מפני פיטורים שרירותיים גם לעובד המועסק כפרילאנסר?
אודה מאד על עזרתכם בעניין זה. תודה, אופיר