אין כל כך פיתרון למצב שלי רק לחכות שהזמן יעשה את שלו.. אני נשואה באושר, יש לי ילד מהמם בן שנתיים, וכעת בהריון חודש שישי עם בת.
הקושי שלי מתחיל ומסתיים במקום העבודה שלי. אני עובדת במקום כבר תכף 3 שנים שהיו לא פשוטות עבורי, שם הבאתי את בני הראשון ועכשיו בהריון שני ברוך השם ומחכה ללידה בכיליון עיניים. יש לי מנהלת פשוט שטן, במלוא מובן המילה, אישה רעה, קנאית, נקמנית, צבועה שפשוט לא סובלת אותי, סתם, בלי סיבה ומחפשת אותי ללא
הפסקה.
פשוט ממררת לי את החיים בכל הזדמנות שהיא יכולה.. פעם חשבתי שאני הבעיה עד שהבנתי שבארגון הגדול שלנו המונה למעלה מ-300 איש אף אחד לא סובל אותה אז הבנתי שאני לא הבעיה.. אני יודעת שאני באיזשהו מקום לא קראתי את המפה נכון כשהגעתי ונתתי לה להתנהג אליי מגעיל, הייתי חלשה ופחדתי על מקום העבודה שלי ולכן נתתי לה להתנהג אליי כפי שהיא רוצה בלי יותר מידי לפתוח את הפה.. היום אני במקום אחר, כבר אין לי מה להפסיד, אני כבר לא כל כך סופרת אותה אבל היא מטרידה אותי בכל הזדמנות ובכל שטות שהיא יכולה להיתפס עליה.
אני כבר לא יכולה לבוא לעבודה, רע לי, קשה לי, כבר הפכתי לבדיחה של המשרד, הנה מתי היא תחפש אותי שוב ועל מה.. אין לי מה להתלונן אצל מנכל הארגון כי הוא מגבה אותה בכל הזדמנות והחלטתי סופית
להתפטר אחרי שאקבל את דמי הלידה ולעזוב שם סופית.. אני היום במקום יותר חזק, לא מפחדת ולא דואגת מלמצוא מקום עבודה אחר, אני משכילה בעלת תואר ותעודות, בעלת ניסיון עשיר בתחומים רבים, יש לי בעל מדהים שתומך בי נפשית בכל החלטה ועוד לפני ההריון אמר לי לעזוב אבל רציתי לפחות לנצל את המקום וללדת את הילד השני שם כי כבר תכננו הריון וכי יש שם תנאים מעולים לאימהות, משרת אם ו
40 שעות בדיקה להריון ועוד הטבות אבל החלטתי שזהו, כלום לא שווה את זה יותר.. זה תפקיד גם שדורש המון והשכר נמוך ולא משתנה גם בעוד 20 שנה, בנוסף אין אופק קידומי.. אני בת 30 רוצה להתפתח, לנהל ושם זה יהיה רק לסבול ממנה במשך שנים, לנסוע רחוק
מהבית ולא לקבל שום תמורה ולהישאר באותו תפקיד.
נשארו לי פחות או יותר 4 חודשים עד הלידה וכל היום אני בוכה, קשה לי, אני מוציאה את התסכול על בעלי והילד ופשוט כל היום מתעסקת בה, האם היא באה היום או לא, מתי היא יוצאת, באובססיה בלתי נשלטת וזה פשוט עושה לי רע על הנשמה והורס לי את הבריאות במיוחד במצבי.. אני לא רוצה להתפטר עכשיו כי אני אפסיד את כל הזכויות שלי ואת דמי הלידה ואני לא יכולה לעשות זאת, אין לי עילה להוציא
שמירת הריון עד הלידה ואני פשוט סופרת את הימים.. בבקשה חזקו אותי, עזרו לי להבין איך אני עוברת את התקופה הזו.
תודה