עובדות המקרה:
* א' עובדת בחברה 1, שהיא חברת בת של חברה 2.
* ברשותה של א' מכתב מהנהלת חברת הבת, שאומר שאם החברה נמכרת - היא יכולה לפדות X
אופציות, שעומדות לרשותה בעת המכירה.
* ב- 2011 חברה 2 קונה את חברת הבת, וסוגרת אותה.
* עובדי חברת הבת לא מקבלים שום הודעה על המכירה לפני המכירה, אלא רק אחריה, כך שאינם יכולים לממש את האופציות שלהם.
* כשהם שואלים על כך - הם נענים שלא ניתן לממש.
* כנראה כדי לא לנייד
עובדים ולשלם להם
פדיון אופציות, חברת הבת שנסגרת נשארת כיישות משפטית בלבד ("על הנייר"), והיא "מעסיקה" 2 עובדים - אלה שלא עזבו, או לא ערכו
חוזה חדש מול חברת האם (שהציעה לערוך חוזה חדש בתנאים פחותים).
* חברה 2 מפרישה את כל התנאים הסוציאליים עבור העובדים הללו, ומשלמת להם את המשכורות.
* ב- 2020 מחליטה חברה 2 לסגור את היישות המשפטית (חברה 1) לצמיתות.
* היא מודיעה לשני העובדים שנשארו שהם עוברים להיות עובדים של חברת האם - חברה 2, שאין כל שינוי בתנאי העבודה שלהם, ושיש המשכיות של הוותק ושל ההפרשות.
* לעובדת א' הנ"ל יש הסדר ארוחות שונה משל שאר עובדי חברה 2. היא מקבלת 30 שקלים ליום ברוטו כתוספת ארוחות עבור כל יום עבודה. הסכום הזה לא השתנה כבר 14 שנה.
* עובדי חברה 2 מקבלים כרטיס ארוחות שניתן לממש במסעדות שונות. סכום השתתפות חברה 2 בכל ארוחה - 50 שקל (כנראה ברוטו). הסכום הזה כן התעדכן מספר פעמים בין 2011-2020.
* עובדת א' פנתה לחברה 2, וביקשה להשוות את סכום הארוחות שהיא מקבלת, לסכום שמקבלים שאר העובדים. היא סורבה. הוצע לה לקבל כרטיס כמו שאר העובדים, ולנטוש את ההסדר הנוכחי. היא לא יכולה לעשות את זה - כי מסיבות רפואיות היא לא אוכלת בחוץ (קיימים אישורים רפואיים). חברה 2 יודעת את זה.
שאלות:
1. פדיון המניות שלא התבצע - האם מגיע עליו איזשהו פיצוי? עברו 9 שנים מיום מכירת חברת הבת, אבל בתשע השנים הללו עובדת א' עבדה בחברה "פיקטיבית".
2. האם יש להשוות לפי חוק / פסיקה את מחיר החזר הארוחה היומי לעובדת א', לפי ההחזר שמקבלים שאר העובדים, ועדיין להישאר בהסדר הנוכחי - סכום X מס' ימי עבודה בחודש? או שמה שמציע המעביד חוקי ולגיטימי?
תודה לעונים.