עובדת במשרד החינוך כמטפלת (לא מורה) מזה 4 חודשים. לשם עבודתה חייבת ברכב (עוברת בין מסגרות חינוך). כעת רכבה התקלקל ואין ביכולתה הכלכלית לתקן. בחרה
להתפטר בשל כך, הגישה הודעה מראש של 16 יום, למרות הקושי הכלכלי הכרוך בשם כך (עליה לשכור
רכב בעלות של 90 שקל ליום, הוצאה שכמובן אינה מכוסה).
המנהלת טוענת שעל פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך היא מחוייבת לתת חודשיים מראש. להלן החוזר:
1
התפטרות אינה מזכה בפיצויי
פיטורין אלא במקרים מיוחדים המפורטים בחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג - 1963 והמובאים בפרק 1.28.2 לתקנון (כגון: התפטרות לאחר
לידה, התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי, התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים וכדומה).
2 החליט
מורה להתפטר מעבודתו, חייב להודיע על כך לפחות חודשיים לפני המועד שבו רוצה הוא להפסיק את עבודתו. (1)
3 לא הודיע המורה על התפטרותו כאמור לעיל, נהוג לראותו כמי שמתעתד להמשיך בעבודתו.(2)
4 במקרים של חילוקי דעות מועבר העניין לדיון בוועדה פריטטית המורכבת מנציגי הבעלות והמורה כאחד. (2)
אסמכתא :
1 חוקת העבודה למורי בתי-הספר העממיים, מיום 23.7.43.
2 מכתבו של העוזר הראשי באגף למוסדות חינוך, מיום 29.2.72.
מעבר לכך שכתוב שמדובר ב*מורה* ולא מטפל, החוזר לא הוצג בפניה מעולם, וכן היא לא חתומה על כל
חוזה מול משרד החינוך מלבד התחייבות "לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא חובותייה כעובדת מדינה".
מעבר לזה, מעולם לא הוגש לה, להפתעתי מסמך ובו מפורטים תנאי העסקתה וכן לא קיבלה תשלום
נסיעות עד כה. האם באפשרות המנהלת לכפות את השארותה לחודשיים בשל החוזר מנכל?
להרגשתי חוק כנסת ישראל מתעלה על חוזר מנכל בעיקר כשהיא אינה חתומה על דבר ובעיקר כשאינה מוגדרת כמורה אלא כעובדת הוראה!
אשמח לתגובות, תודה.