דפנה ילדה לפני כחצי שנה וכעת מתכוננת לחזור לעבודתה לאחר חופשת
לידה
דפנה ובעלה שוחחו ודנו בסוגיה האם החזרה של דפנה לעבודה כדאית מבחינת הגשמה מקצועית שלה, התקדמות וצבירת ניסיון בעבודה, שעות העבודה והשכר.
כמו כן לקחו בחשבון איך יסתגל התינוק למטפלת או לתינוקיה, עד כמה יקבל תשומת לב, האם יבינו את צרכיו, האם יחלה כל הזמן כי יידבק מילדים אחרים וכדומה.
ההחלטה טרם התקבלה.
האמהות משני הצדדים התגייסו לעזור בקבלת ההחלטה, מבלי שנתבקשו לכך. לכל אחת מהן ניסיון חיים עשיר, הרי היו להן תינוקות פעם. הן יודעות הרבה יותר טוב מההורים הצעירים מה טוב ומה לא טוב לתינוק. אמא אחת אומרת שדפנה צריכה לוותר / לדחות את התפתחות הקריירה שלה והאמא השנייה אומרת שהקריירה של דפנה חשובה ומאד חשוב שתשוב לעבודתה. אמא אחת אומרת שחברת תינוקות נוספים תתרום להתפתחותו ואמא אחרת אומרת שהסיכוי להידבקות הוא גדול. שתיהן ניצבות זו מול זה כשטובת הנכד המשותף לנגד עיניהן. והוויכוחים ביניהן מעכירים את האווירה ופוגעים בזוגיות של דפנה ובעלה.
מה קורה כאן?
שתי האמהות מתערבות בעניינים לא להן ומנסות להשפיע כל אחת בדרכה שלה על בני הזוג. זוהי פריצה נועזת למרחב האישי של כל אחד מבני הזוג וחדירה למרחב הזוגי. בשפה האדלריאנית, כשלא מכבדים את גבולות המרחב של הזולת ז"א לא מכבדים אותו. כלומר, שתי האמהות לא מכבדות את הילדים שלהן עצמן, בבואם לקבל החלטה הנוגעת לתינוקם.
התייחסות האמהות מעידה על בעיה בנפרדות. במהלך שנות הילדות והנערות, ילדים נעשים יותר ויותר עצמאיים עד שבשלב מסוים אינם תלויים יותר בהוריהם. דפנה ובעלה אולי עשו את התהליך לעצמאות (לא בטוח), אבל האמהות טרם השלימו עם העובדה שילדיהם עומדים ברשות עצמם.
למרות שדפנה ובעלה כבר הורים בעצמם, כנראה שעדיין האמהות שלהם לא סומכות על היכולות שלהם לקבל החלטה מושכלת, ולכן רוצות לקבל החלטה במקומם. אם האמהות לא סומכות, כל אחת על הילד שלה, נשאלת השאלה מה טיב החינוך שהעניקו לילדיהם (ערכים, אמונות וכו).
נראה שיש פה, בין האמהות, מאבק כוח על שליטה. הן ב"תחרות" מי יודעת יותר טוב, מי אמא טובה יותר ומי הצודקת. הן טרם הפנימו שלמעשה לאיש מאיתנו אין שליטה על הזולת אלא רק על עצמנו ושמוטב להיות חכם מאשר להיות צודק.
אשמח לשמוע את דעתכם. היא חשובה לי.