נכנסתי למחסן לסדר כמה דברים ואז המנהל שלי התחיל לדבר איתי
שאל אותי אם אני אבוא ביום חמישי ושיש.
ואמרתי שאני לא יודעת תלוי איך אני ארגיש.
והוא אמר מזה לא יודעת?
אמרתי שזה כל הזמן משתנה ואני לא רוצה להתיייב.
הוא אמר לי למה באת היום?
אז אמרתי כי העובדת השנייה הייתה צריכה לצאת מוקדם.
הוא אמר שהוא חייב אותי ושאני צריכה לעמוד בתנאי העסקה.
ואמרתי לו שסגרנו על שכר( 31 ואז 35) מסוים ועל ימים מסויימים
(שזה חצי יום ראשון, שלישי ובימי שני חופש )
ושהוא זה שלא עומד בתנאים ולא יכול לצפות ממני לעמוד בהם גם.
(אני עובדת כל הזמן חוץ משני.)
הוא אמר שאני לא יכולה להציב תנאים.
ושבכלל הייתי חולה חצי מהזמן.
אמרתי לו שזה לא היה בשליטתי והייתי מאושפזת ועם קורנה והינה גם עכשיו חןלה ובאה ושהוא מאשים אותי שאני חולה ושבכלל לא אכפת לו מהעובדים ושהוא לא מתעניין ונותן
הפסקות.
ושאם זה לא מתאים אני פשוט אעזוב וזהו.
והוא אמר את לא מחליטה או קובעת, אז אמרתי שאני אעזוב בסוף היום.
והוא אמר את תעזבי עכשיו לא בסוף היום.
את מפוטרת תצאי מכאן עכשיו את חוצפנית ואת לא תעדיף כאן יותר.
והיא אנשים ועדים ששמעו.
אחר כך חיפשתי באינטרנט בכל זכות ושלחתי לו שאסור לו לפטר אותי בלי
התראה ושהוא מחוייב לשלם לי על כל היום ( אני עובדת שם חודשיים)
והוא אמר לא פוטרתי ושאני בחרתי לעזוב ושאני לא בריאה ובקו השפיות.
יש לי עד ששמע את הכל.
בנוסף לא שילם לי פנסייה אחרי שפניתי אליו וביקשתי שיפריש, לא נתן לי עותק של תנאי העסקה ולא עמד בתנאים שהובטחו לי, התייחס אליי בחוסר כבוד, לא נתן
שימוע או התראה ופיטר בלהט הרגע.
וגרם לי לעוגמת נפש והשפלה מול לקוחות רק כדי להראות שהוא הנהל והכחיש וקרא אמר שאני לא בריאה ובקו השפיות.