לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מספר השכירים ברבע השלישי של 2012 הגיע ל-2.970 מיליון שכירים. מספר העצמאים לפי דיווחי לשכת העצמאיים בישראל (לה"ב) כ–400 אלף המהווים כ-13% משיעור השכירים.
שיעור השכירים לעומת העצמאים נקבע בדרך כלל ממבנה המשק הכלכלי ומסוג המשטר הפוליטי שמנהל אותו. ההחלטה של אזרח להיות שכיר או עצמאי לא תמיד מתקבלת על סמך תכנון מוקדם ובחירה חופשית נטולת אילוצים.
לתבנית נוף מולדתו של האזרח הפרטי, למשפחה לתוכה גדל וצמח, לתכונות האופי האישיות, להשכלה שרכש, לחלון הזדמנויות, לצמיחה ולמשברים כלכליים יש את ההשפעה המכרעת על קביעת בחירותיו ומעמדו בשוק העבודה, כעצמאי או כשכיר. למרות שכולם חשופים לאותם משתנים, כ-85% מועסקים כשכירים. למה? מה יש במעמד הזה בשוק העבודה שזוכה להעדפה לעומת הבחירה בלהיות עצמאי?
להיות שכיר
מאז הקמת המדינה שאפו העולים החדשים והוותיקים להיות מועסקים על ידי אחד ממשרדי הממשלה ו/או על ידי תאגיד ציבורי והסתדרותי.
על הזכות הזו הם נאבקו בכל כוחם. הם ידעו שהזכייה במשרה ממשלתית תעניק להם את הביטחון התעסוקתי לקיים את משפחתם. זה מה שעניין אותם. לקום בבוקר לעבוד במקום קבוע. לעשות את מלאכתם למרות שיכלה להיות משעממת, מתסכלת ומדכאת יוזמה וחידושים ואין בה אופק לקידום.
הם ספרו את השעות וערכו טבלאות יאוש אבל ידעו להתנחם בתלוש השכר שתמיד יגיע בזמן בסוף החודש ויאיר להם את דרכם. אם קבלו קביעות בעבודה, הוסרה דאגה מלבם עד הפרישה לפנסיה. הם יכלו לתכנן את ההוצאות השוטפות. להשקיע מעט בחיסכון לטווח ארוך. לקחת משכנתאות להרחבת הדיור ושיפורו, להשקיע בחינוך מתקדם לילדים וליהנות מהשאריות.
>>> הפורום לדיני עבודה וזכויות העובד לרשותך! <<<
המודל הזה הוכיח את עצמו לאורך שנות דור. התודעה שהשתרשה בתוך המודל המיוחד הזה שנוצר מתוקף נסיבות לאומיות, כלכליות וגיאופוליטיות חלחלה והוטמעה בקרב בני הדור השני והשלישי למרות שנולדו וגדלו לתוך מציאות אחרת. רבים עדיין מעדיפים את מעמד השכיר, הצנוע, הסולידי והמעניק תחושת ביטחון סוציאלי וכלכלי על פני כניסה להרפתקה של הקמת עסק עצמאי הכרוכה בלקיחת סיכונים בלתי נשלטים.
הדיווחים בכלי התקשורת על המתעשרים החדשים מתחום ההיי טק, הפיננסים ושוק ההון, עלולים לתסכל את השכיר שמתקיים ממשכורת ממוצעת ונאלץ לתכנן את מהלכיו בזהירות המתבקשת כדי למנוע את נפילתו. אבק הכוכבים מתפזר ושוקע ואת מקומו תופס רגש האחריות והדרישה לביטחון תעסוקתי לטווח הקצר והארוך, שבלעדיו לא ניתן לשרוד בג'ונגל של החיים.
גישה זו נתמכת במעטפת של דיני עבודה וחוקים המגדירים את זכויותיו של העובד השכיר, מגוננת עליהם גם מפני מעסיקים הפוגעים בהן ואפילו תורמת בעקיפין לחיזוקה בקרב רבים.
להיות עצמאי
עוד עולה מנתוני לה"ב לשנת 2010, כי לפני כ-40 שנה עמד אחוז העצמאים מבין המועסקים על 16.7%. לאורך השנים ועד היום הלך וירד המספר מכ-14%בשנת 1990 ל-11.5% בשנת 2010. מאז חלה עלייה של כ-2% במספר העצמאיים, אשר מחציתם מעסיקים עובדים שכירים והשאר הם מעסיקים של עצמם.
בעיתות משבר העסקים הקטנים והבינוניים נפגעים ואין מי שיפצה אותם על הפסדים כספיים. עצמאי אדון לגורלו. לאורך השנים קמו ארגוני גג שהפעילו לחצים על הממשלה לקבלת סיוע. הממשלה הקימה את הרשות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. הסיוע הממשלתי מסתכם בעיקר במתן הדרכות, הקמת מוקדי ייעוץ, הכשרה והכוונה.
פתיחת עסק עצמאי כרוכה ברגולציה מכבידה. העצמאי נדרש לפתוח תיק ברשות המסים. לשלם מקדמות מס. להכין הצהרות הון. להיות חשוף לביקורות של פקחי המס. לנהל ספרים. לשלם לרואי חשבון ויועצי מס. להעסיק עובדים. לשלם להם שכר שלא יפחת משכר המינימום.
השכר ישולם בזמן כפי שנקבע בחוזה העבודה. הלנת השכר מקימה עילה לתביעה פלילית. עליו להפריש לקרן פנסיה של העובד, לנהל עסק, להשקיע בשיווק ופרסום, לתכנן תזרים לעומת התחייבויות, להישמר מפשיטות רגל ומחיסול העסק. זה החיים שלו ושל משפחתו התלויה בו. ולא רק הם. גם העובדים השכירים תלויים בו.
הם בעיקר בעלי זכויות ועליו מוטלות כל החובות החוקיות והניהוליות לממש אותן בעת הצורך. עתידו של העצמאי לא מובטח. קריסה כלכלית היא תמיד אופציה ריאלית.
העובדים שפוטרו עקב חיסול העסק יהנו מדמי אבטלה ואילו העצמאי יאלץ לאכול את חסכונותיו אם נותרו. העצמאי יתבקש להתמודד עם בקשות לפירוק וכינוס נכסים וסילוק חובותיו לנושים העומדים בתור.
השכיר ימשיך לתכנן את המעבר לעסק אחר. לעצמאי אין למעשה גיל פרישה כמו לשכיר. אם העצמאי לא דאג להפריש לקרן כלשהי נותר לו לסמוך על הבטחת הכנסה זעומה של הביטוח הלאומי לה זכאי כל פנסיונר.
השכיר מוגן. שיעור הגמלה מותנה ברמת השכר שלו לאורך שנים ובשמירה על רצף הפקדות שלו ושל המעסיק בשיעורים שנקבעו בחוק פנסיה חובה.
ההפרשות המוכרות לעצמאי הן בעיקר הפרשות לחובות מסופקים.
בימים האחרונים אנו חשופים לקמפיין אינטנסיבי של משרד התעשייה והמסחר המזהיר את בעל העסק העצמאי מפני הפרה ופגיעה בזכויות העובדים השכירים אצלו בעסק, גם כאלו שמועסקים על ידי קבלן חיצוני או עובדי קבלן.
הקמפיין נועד להכשיר את הקרקע והתודעה לכניסתו הקרובה לתוקף של החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה. החוק בעיקרו מטיל אחריות על בעל עסק שהזמין שירות מקבלן חיצוני למאבטחים, עובדי ניקיון ושאר בעלי מקצוע נדרשים. על בעל העסק לוודא כי הקבלן שומר על זכויות העובדים אצלו בעסק.
לאור מצבם הקשה של העצמאיים ובעקבות פעילותם הברוכה של ארגוני העצמאיים התקבלו בממשלה מספר החלטות שיש בהן להקל ולו במעט על משקלה של אבן הריחיים היושבת שנים על צווארם השבור של העצמאיים.
לקריאה נוספת: כך תפיק הנאה במקום העבודה...
לפני כשנה וחצי אישרה הממשלה פה אחד את ההצעה שהוגשה לאישורה כי עצמאי שהעסק שלו נסגר ושנותר ללא מקור חלופי לפרנסתו יהיה זכאי לדמי אבטלה החל מינואר 2012. לפי המוצע המקור לתשלום דמי האבטלה יהיה מקופת פיצויים שתנוהל בחברת ביטוח ואליה יפריש כל עצמאי כספים בשיעור 4-8% מהכנסתו השנתית. המוסד לביטוח לאומי לא יהיה המקור לתשלום זה כמו אצל השכירים שמבוטחים.
כדי לעודד את העצמאים להפריש לאותה קופה, הוצע כי הכספים שיופרשו יוכרו כהוצאה מוכרת והמשיכה תהיה פטורה ממס. הממשלה אישרה גם תיקון לחוק המע"מ. לפי התיקון, עסקים קטנים ובינוניים יוכלו להעביר את תשלומי המע"מ לקופת המדינה רק לאחר קבלת הכספים מהלקוח. לפי הנהוג היום, העצמאיים שמנהלים עסק חייבים לשלם מע"מ ב-15 בחודש שלאחר הנפקת החשבונית ללקוח, גם אם קבלו או לא את הכספים שמגיעים להם.
בוצע תיקון בחוק חובת המכרזים שיאפשר לעסקים בינוניים וקטנים להשתתף במכרזים ממשלתיים ולהגיש הצעותיהם.
זכויות עובדים שכירים
בדיקה השוואתית של עיקרי הזכויות לעובד השכיר המעוגנות בחוק לעומת אלו של העצמאי, כמפורט לעיל, עשויה לספק מענה, אפילו חלקי, לשאלה הנדונה, מה עדיף על מה. רשימת יתר הזכויות תדגיש את הפער לטובת השכיר.
-
שכר מינימום
-
דמי אבטלה
-
חופשה שנתית – העצמאי יכול לצאת. זמנו מוגבל. גופו בחופשה וראשו מוטרד עם הפעילות העסקית. עסק סגור מבריח לקוחות. אין נאמנות עיוורת. הם רוצים את המוצר והשירות ולא מעניין אותם הצרכים הנפשיים של העצמאי.
-
דמי מחלה – למעסיק "אסור " להיות חולה. היעדרותו פוגעת ישירות בעסק.
-
הפרשות סוציאליות
-
קרן השתלמות
-
דמי הבראה
-
הסכמי שכר קיבוציים
-
חופש ההתאגדות
-
קביעות
-
החלפת מקצוע – המעסיק משקיע בהכשרת העובד. כעבור זמן רשאי העובד לעזוב אפילו למתחרה אם קיבל הצעה יותר משתלמת. המעסיק יכול להחתים אותו על הסכם אי תחרות שיכריח אותו להצטנן תקופה מסוימת. במקרה של הפרה יכול המעסיק לתבוע את השכיר. על המעסיק לדעת כי בתי הדין לעבודה לא מתלהבים ולא מקדמים בברכה הסכמי אי תחרות. חופש העיסוק גובר על הסכם זה.
לעומת השכיר, העצמאי שנדרש לתמרן ולשרוד בזירה תחרותית, עלול להתפתות לעשיית הסדר כובל עם לקוח שדורש ממנו לא להעניק את שירותיו לעסק מתחרה. בעשותו כן חשוף העצמאי לחקירה והגשת כתב אישום בגין עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. למידע נוסף בנושא התייעצו עם עורך דין פלילי.
שכיר יכול להיות גם עצמאי בו זמנית
החוק מאפשר לשכיר להיות עצמאי וליהנות ממקור הכנסה נוסף. להסדרת המעמד המיוחד בזה בפני רשויות המס עליו לפעול כך: להעריך את גובה ההכנסה השנתית הצפויה מהעסק החדש. גובה ההכנסה יקבע אם השכיר יהיה עוסק פטור מגביית מע"מ על ההכנסות או שירשם כשכיר ועוסק מורשה שיגבה מע"מ מלקוחותיו.
על השכיר העצמאי, לערוך תיאום מס כדי שבמס הכנסה יסכמו את שתי ההכנסות ויקבעו את שיעור חבות המס.
קיראו בהרחבה על: החזרי מס לעובדים שכירים
בנוגע לתשלומים לביטוח לאומי – כעובד שכיר מחויבים בניכוי עד לגובה מכסימלי של ההכנסה החייבת (כ–42,000 ₪). בתור עצמאי ושכיר יחשבו את סכום ההכנסות משני המקורות ויחייבו לפי מדרגות הביטוח הלאומי וזאת בתנאי שההכנסה כשכיר לא עולה על ההכנסה המקסימאלית הנ"ל.
אפשר להיות עצמאי ללא פתיחת תיק ברשויות המס
אפילו אופציה זו עומדת לרשות העובד השכיר שלא מעוניין להיכנס לסבך הרגולציה עם רשויות המס כפי שהעצמאי חייב לעשות. יש חברות המעמידות לשכיר את השירות "חשבונית לשכיר" ופוטרות אותו מפתיחת תיק ברשויות המס. נותן השירות מפיק את החשבונית עבור העסק העצמאי. את הכסף שמגיע לו מקבל העסק באמצעות תלוש משכורת כנגד עמלה בשיעור ממוצע של כ–5% מהכנסות העסק. עצמאי בראש שקט.
אפילו בזמן מלחמה העצמאי מופלה לרעה. אם הטיל מעזה התביית על בית פרטי והרס אותו, צוותים של מס רכוש מוזנקים תחת אש כדי להעריך את הנזקים ולממן את תיקונם באמצעות החברה הממשלתית "עמיגור" או מימון מלא של הנזקים באמצעות קבלן פרטי של הדייר הנפגע.
בתי עסק שניצלו מפגיעה ישירה אך עומדים על סף פשיטת רגל כי הלקוחות והספקים במקום לפקוד את העסק, נאלצים לשהות במרחבים מוגנים וחוששים להיפגע, יכולים רק לפנטז על סיוע ממשלתי.
קיראו בהרחבה על: חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום
עליהם להוכיח קשר סיבתי ישיר בין אירועי הטרור והמלחמה שהם הגורם העיקרי והישיר לבריחת לקוחות וספקים שהותירו עסקים עם מדפים ריקים והעסק איבד למעשה את זכות קיומו. למי מהם יש כסף פנוי לממן כזו תביעה? מה הסיכויים לזכות?
זה מה יש. תבחרו מה כדאי להיות. שכיר? עצמאי?
שאלות? רוצה לקבל יעוץ משפטי אישי? ליחצו כאן לפניה אל עורך דין