תשובות לשאלות נפוצות בנושא דמי הבראה

לכל עובד ועובדת בישראל זכות חוקית לקבל דמי הבראה לאורך שנות עבודתם, בכל שנה אחרי שנת ההעסקה הראשונה. דמי ההבראה מהווים תוספת לשכר הבסיסי של העובד במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי.

ישנן כמה דרכים מקובלות לשלם את דמי ההבראה ולמרות שהנושא מוסדר בחקיקה ברורה, עולות שאלות רבות של עובדים ומעסיקים, המבקשים לבדוק את היקף הזכות ותכולתה. בסקירה שלפניך עונים עורכי הדין של פורטל זכויות העובדים לשאלות נפוצות של עובדים ומעסיקים.

כמו כן נציג דוגמאות וחישובים, שמסבירים בצורה ברורה ומוחשית כיצד לקבוע את גובה דמי ההבראה שמגיעים לעובדים, בהתאם לוותק, להיקף המשרה ולאופן העסקתם.

בכל שאלה אחרת, ניתן לפנות לפורום של פורטל זכויות העובדים!

לפי מה נקבע גובה התשלום עבור דמי הבראה שמגיע לך?

הזכאות לקבלת תשלום דמי הבראה ניתנת לכל עובד שכיר שעבד לפחות שנת עבודה אחת אצל המעסיק שלו.

אופן חישוב דמי ההבראה נעשה לפי מכפלת שווי יום ההבראה במספר ימי ההבראה שניתנים לעובד לפי שנות הוותק שלו, וזאת בהתאם להיקף משרתו ולמשך העסקתו באותה שנה.
 
גובה שווי דמי יום הבראה מתעדכן מדי שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן, במסגרת צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש אשר מתפרסם מדי שנה.

כך, לדוגמא, גובה דמי יום ההבראה נכון לשנת 2017, במגזר הפרטי, הינו בסך של 378 ₪, בעוד במגזר הציבורי הינו בסך של 424 ₪.

גם מספר ימי ההבראה שניתנים לפי הוותק נמוכים יותר במגזר הפרטי מאשר במגזר ציבורי, וזאת כמפורט להלן: 

כאמור, חישוב דמי ההבראה נעשה לפי מכפלת שווי יום ההבראה במספר ימי ההבראה שניתנים לעובד לפי שנות הוותק שלו, וזאת בהתאם להיקף משרתו ולמשך העסקתו באותה שנה.

דוגמא,

במידה והמדובר בעובד שעבד במשרה מלאה במשך שנתיים:

• עבור השנה הראשונה הוא יקבל 5 ימים X 100% משרה = 5 ימי הבראה
• עבור השנה השניה הוא יקבל 6 ימים X 100% משרה = 6 ימי הבראה

איך נקבע גובה דמי ההבראה המשולמים לעובד שעתי?

עובד שעתי הנו עובד ששכרו משולם לפי מספר השעות שהוא עבד בפועל.

לצורך חישוב גובה דמי ההבראה שלו, ניתן לחשב את היקף המשרה שלו לפי 2 שיטות שונות:

(א) במידה ולעובד יש מספר קבוע של שעות עבודה, יש לחלק את מספר השעות השבועיות של העובד השעתי ב-43, הוא מספר שעות העבודה השבועיות של משרה מלאה. את התוצאה שהתקבלה מכפילים בסכום דמי ההבראה ליום ובמספר ימי ההבראה של העובד בהתאם לוותק שלו: סכום דמי הבראה X ימי הבראה X מספר שעות עבודה שבועיות לחלק ל-43.

דוגמא,

ניקח עובד שעתי שהשלים 8 שנות עבודה בשנת 2017, אשר עבד 20 שעות קבועות בשבוע בכל שנת עבודתו השמינית. 

לצורך חישוב דמי ההבראה המגיעים לו עבור השנה השמינית, יש לפעול כך:

(1) תחילה מחשבים את ימי ההבראה שלו כאילו הוא עובד במשרה מלאה: בעל 8 שנות וותק זכאי ל-7 ימי הבראה.

(2) לאחר מכן מכפילים את 7 ימי ההבראה בשווי יום הבראה לשנת 2017, בסך של 378 ₪ = 2,646 ₪.

(3) לאחר מכן מחלקים את 20 השעות הקבועות שלו ב-43 = 0.465.

(4) לבסוף מכפילים את הסך של 2646*0.465 = 1230 ש"ח וזהו סך גובה דמי ההבראה המגיעים לעובד.  

(ב) במידה ולעובד אין מספר קבוע של שעות עבודה, יש לחשב את ממוצע מספר שעות העבודה החודשיות שלו על ידי חלוקת סך כל השעות שהוא עבד באותה שנה במספר 12. את התוצאה שהתקבלה מכפילים בסכום דמי ההבראה ליום ובמספר ימי ההבראה בהתאם לוותק של העובד, ומחלקים ב-186, הוא מספר שעות העבודה החודשיות של משרה מלאה.

דוגמא,

ניקח עובד שהשלים 8 שנות עבודה בשנת 2017, אשר במהלך שנתו השמינית עבד כך:

• 60 שעות חודשיות במשך 4 חודשים
• 90 שעות חודשיות במשך 3 חודשים
• 120 שעות חודשיות במשך 5 חודשים

לצורך חישוב דמי ההבראה המגיעים לו עבור השנה השמינית, יש לפעול כך:

(1) תחילה מחשבים את ימי ההבראה שלו כאילו הוא עובד במשרה מלאה: בעל 8 שנות וותק זכאי ל-7 ימי הבראה.

(2) לאחר מכן מכפילים את 7 ימי ההבראה בשווי יום הבראה לשנת 2017, בסך של 378 ₪ = 2,646 ₪.

(3) לאחר מכן מחשבים את ממוצע שעות העבודה החודשיות שלו בשנת 2017: (60X4 + 90X3 + 120X5) = 1,110 לחלק ב-12 = 92.5 שעות עבודה חודשיות בממוצע.

(4) ולבסוף מכפילים את הסך של 92.5*2646=244,755 לחלק ל-186 = 1315 ש"ח וזהו סך גובה דמי ההבראה המגיעים לעובד.

משרה מלאה עם 17 חודשי ותק. מגיע לי דמי הבראה ואם כן, עבור איזו תקופה?

כאמור, הזכאות לקבלת תשלום דמי הבראה ניתנת לכל עובד שכיר שעבד לפחות שנת עבודה אחת אצל המעסיק שלו, ועל כן מאחר והמדובר בעובדת שעבדה 17 חודשים, קרי, מעל שנה, מכאן שמגיעים לה דמי הבראה.

כאמור, חישוב דמי ההבראה נעשה לפי מכפלת שווי יום ההבראה במספר ימי ההבראה שניתנים לעובד לפי שנות הוותק שלו, וזאת בהתאם להיקף משרתו ולמשך העסקתו באותה שנה.

לפיכך, יש לחשב את תשלום דמי ההבראה המגיעים לעובדת הזו באופן הבא:

• עבור השנה הראשונה היא תקבל 5 ימים * 100% משרה = 5 ימי הבראה
• עבור 7 החודשים של השנה השניה היא תקבל 6 ימים *  100%משרה * 7 חודשים לחלק ל-12 = 3.5 ימי הבראה                          

אני בחופשת לידה ומתכוונת להאריך אותה. האם תקופות אלה נכללות בחישוב?

החל מחודש מרץ 2017, עובדת שעבדה פחות משנה במקום העבודה זכאית לחופשת לידה קצרה, בת 15 שבועות. על פי חוק הביטוח הלאומי, העובדת זכאית לתשלום דמי לידה רק עבור 15 שבועות ומכאן שהם מכסים תקופה זו באופן מלא.

עובדת שעבדה שנה ומעלה במקום העבודה זכאית לחופשת לידה ארוכה, בת 26 שבועות כלומר, 6.5 חודשים. מאחר וכאמור לעיל, על פי חוק הביטוח הלאומי העובדת זכאית לתשלום דמי לידה רק עבור 15 שבועות, מכאן נובע כי 11 השבועות הנותרים עד לסיום חופשת הלידה הארוכה, בת 26 שבועות, הנם למעשה בגדר חופשה ללא תשלום - חל"ת.

לצורך חישוב דמי הבראה, מקובל להניח כי תקופת החל"ד הקצרה והן תקופת החל"ד הארוכה, תובאנה כפי הנראה בחשבון לצורך חישוב דמי ההבראה, וזאת לאור סעיף 6(ה) לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, אשר קובע כי: "לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת הלידה עפ"י החוק".

מכאן גם נובע כי כל הארכה של חופשת הלידה מעבר למועדים הקבועים בחוק קרי, חל"ת, לא תובא בחשבון לצורך חישוב דמי ההבראה.

עם זאת, ישנה גם פרשנות הגורסת כי מאחר שבצו ההרחבה גם נקבע כי לצורך חישוב תקופת הזכאות לדמי הבראה אין להביא בחשבון חופשה ללא תשלום, מכאן שיש לקחת בחשבון לעניין זה רק את תקופת החל"ד הקצרה, בת 15 השבועות הראשונים, שעבורה משולמים דמי לידה.

חשוב לציין כי נכון למועד כתיבת שורות אלה, סוגיה זו טרם הוכרעה בפני בית הדין לעבודה.

המעסיק משלם דמי הבראה ביחד עם השכר חודשי לאורך השנה. זה חוקי?

אכן קיימת אפשרות חוקית לשלם לעובד את דמי ההבראה ביחד עם השכר החודשי לאורך השנה, אך זאת בכפוף לתנאים הבאים:

• העובד הסכים לכך
• הדבר נקבע במפורש במסגרת במפורש בחוזה ההעסקה של העובד
• יש להפריד במסגרת תלוש השכר את תשלום דמי ההבראה מיתר רכיבי השכר

סכום דמי ההבראה שישולם במשכורת החודשית של העובד יחושב לפי חלוקת סכום דמי ההבראה השנתי המגיע לעובד, בהתאם לשנות הוותק שלו.

מותר לשלוח את העובדים לנופש של 2 לילות במקום לשלם דמי הבראה?

כן. מותר לשלם לעובד דמי הבראה באמצעות מימון ימי נופש, אך זאת בכפוף לשני התנאים הבאים:

• המעסיק הודיע לעובד בראש ובמפורש כי היציאה לנופש הנה על חשבון דמי ההבראה שלו ולא לצורך מטרה אחרת כגון גיבוש חברתי
• העובד הסכים שדמי ההבראה ישולמו בדרך של יציאה לנופש

יחד עם זאת, הסכמת העובד יכולה להיות באופן מילולי ובמפורש, או על ידי התנהגות, דהיינו, עצם יציאתו של העובד לנופש בפועל מעידה על הסכמתו לקבלת דמי ההבראה באמצעות מימון יציאתו לנופש.

כך נקבע על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב במסגרת הליך תב"ע נד/ 3-1691 אריאלה מילר נ' תוריקו נסיעות ותיירות בע"מ.

עם זאת יש לשים לב כי המדובר רק במצב בו המעסיק בוחר לממן נופש לעובדים במקום לשלם להם דמי הבראה, להבדיל ממצב בו העובד זכאי לצאת לנופש כרצונו החופשי ולקבל מהמעסיק החזר של עלות הנופש במקום דמי הבראה.

כמו כן, מימון הנופש יחשב כהטבה לצרכי מס כך שהעובדים יאלצו לשלם מס הכנסה על הנופש, אשר ינוכה מהשכר שלהם. במידה ושווי מימון הנופש נופל משווי דמי ההבראה, על המעסיק לשלם לעובד את ההפרש.

תקופת שמירת הריון נחשבת לצורך חישוב הוותק לזכאות לדמי הבראה?

כן. סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים, תשי"ח-1958 קובע היעדרות של עובדת לרגל שמירת הריון, אשר קיבלה אישור מרופא לכך, לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה.

בהתבסס על הוראת חוק זו, קבעה הפסיקה בשורה של מקרים שונים כי גם תקופת שמירת ההריון תיכלל במסגרת חישוב זכאותה של העובדת לזכויות המגיעות לה אשר תלויות בוותק, לרבות דמי הבראה וכן פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, חופשה שנתית ועוד.

המעסיק לא שילם לי דמי הבראה, מה אפשר לעשות במקרה כזה?

דרך הפעולה של עובד שלא קיבל דמי הבראה מהמעסיק שלו, תיקבע לפי השאלה האם הוא עדיין מועסק אצל אותו המעסיק או שהוא כבר סיים את העסקתו אצלו:

במידה והוא עדיין מועסק, הוא יוכל לתבוע את פדיון דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו לשנת עבודתו הנוכחית וכן את דמי ההבראה המגיעים לו בשנה השוטפת.

במידה והעובד כבר סיים את העסקתו אצל אותו מעסיק יוכל לפעול באחת משתי דרכים:

1. אם מעסיקו משתייך לנשיאות ארגון המעסיקים והוא סיים את העסקתו לפני 10.7.2016, הוא יכול להגיש תביעה נגד המעסיק ולתבוע פדיון דמי הבראה עבור השנתיים האחרונות לעבודתו בלבד. אם הוא סיים את העסקתו לאחר 10.7.2016, הוא יוכל לתבוע פדיון דמי הבראה עבור 7 השנים האחרונות.

2. אם מעסיקו לא משתייך לנשיאות ארגון המעסיקים והוא סיים את העסקתו לפני 8.1.2017, הוא יוכל לתבוע פדיון דמי הבראה עבור השנתיים האחרונות לעבודתו בלבד. אם הוא סיים את העסקתו לאחר מועד זה, יוכל לתבוע פדיון דמי הבראה עבור 7 השנים האחרונות.

שאלות? לחצו כאן והכנסו לפורום של פורטל זכויות העובדים!