נודע לך כי המעסיק עומד לפטר אותך מהעבודה? זומנת לשימוע לפני פיטורים? בסקירה שלפניך נסביר בפירוט את כל מה שחשוב לדעת על משמעותם של הפיטורים והדרך החוקית לקיים את ההליך שלאחריו מסתיימים יחסי העבודה.
פיטורים הנם סיום העסקת עובד במקום עבודתו וזאת ביוזמת המעסיק. משמעות הפיטורים הנה סיום יחסי עובד מעביד בין הצדדים ביוזמת המעסיק.
שני החוקים העיקריים בישראל אשר מסדירים את הליך הפיטורים, על שלל הזכויות והחובות הכרוכות בו, הנם חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, אשר עוסק באופן מתן הודעת הפיטורים לעובד וכן חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, אשר עוסק בזכות העובד לקבל פיצויי פיטורים במידה והוא פוטר לאחר שנה אחת לפחות.
למעשה, אף אחד משני החוקים הללו איננו מגדיר את המונח פיטורים, אולם בפסיקה מקובל להתייחס אליו כפי שצויין לעיל.
בנוסף, החוק בישראל גם מכיר בנסיבות מסויימות בהן התפטרות העובד מיוזמתו תיחשב אף היא כפיטורים, וזאת כמפורט בסעיפים 6 עד 11א לחוק פיצויי פיטורים. מדובר, בין היתר, בנסיבות כגון הרעת תנאי עבודה מוחשית, מצב בריאותי לקוי, העתקת מקום מגורים ועוד.
אופן עריכת הליך פיטורים תקין על פי החוק
על מנת שהליך הפיטורים יבוצע כדין עליו לענות על כל דרישות החקיקה והפסיקה בעניין זה.
דרישות אלו כוללות בעיקרן קיום עילת פיטורים מוצדקת כדין, עריכת הליך שימוע כדין לעובד, מתן הודעה מוקדמת לפיטורים ועריכת גמר חשבון עם העובד כפי שנסביר בהרחבה בהמשך.
קבלת החלטת הפיטורים בהתבסס על עילת פיטורים כדין
על מנת שעילת פיטורים תהיה חוקית עליה להתקבל מטעמים ענייניים מבוססים עובדתית ולא משיקולים זרים.
טעמים כאלו יכולים לנבוע מנסיבות שונות, כגון אי שביעות רצון מאיכות עבודתו של העובד, הפרות משמעת חוזרות ונשנות של העובד, צמצום כח האדם מטעמי התייעלות, סגירת מקום העסק ועוד.
בהקשר זה יש לקחת בחשבון שישנן נסיבות מסויימות בהן החוק בישראל מגן על העובד מפני פיטורים, בין באופן מוחלט ובין בכפוף לקבלת היתר לכך מראש וכדין.
כך לדוגמא, חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, אוסר בכלל לפטר אשה עובדת בנסיבות שונות ולרבות בעת שהותה בחופשת לידה.
בנוסף אוסר חוק זה לפטר אשה עובדת ללא קבלת היתר מראש של הממונה על החוק בנסיבות שונות ולרבות במידה והיא בהריון במשך 6 חודשים לפחות, או במשך 60 יום לאחר תום חופשת הלידה שלה.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 אוסר לפטר עובדים מחמת אפלייתם. חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) התשנ"ז – 1997 אוסר על פיטורי עובד רק מאחר והוא התלונן על שחיתות במקום עבודתו ועוד.
הליך שימוע לפני פיטורי עובד/ת
על מנת להבטיח שעילת הפיטורים של העובד אכן תהיה כדין ותתקבל מטעמים ענייניים ומבוססים עובדתית, מוטלת על המעסיק החובה לערוך לעובד הליך שימוע לפני קבלת ההחלטה בדבר פיטוריו.
הליך השימוע נועד ליידע את העובד בדבר הטענות המועלות כנגדו ושבגינן שוקל המעסיק לפטר אותו וזאת על מנת לאפשר לו להתגונן בפניהן ולהשמיע את טענותיו שלו בעניין זה.
נכון לשנת 2019, זכות השימוע עדיין איננה מעוגנת בחוקי העבודה בארץ, אולם היא מוסדרת בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו בעניין זה על ידי בתי הדין לעבודה בארץ.
בעבר הוטלה החובה לקיים את הליך השימוע לעובד בעיקר על המעסיקים במגזר הציבורי, אולם לאחר מכן הורחבה חובה זו באופן לפיו הוטלה גם על גופים דו-מהותיים, דהיינו גופים בעלי אופי ציבורי שמעניקים שירותים לציבור הרחב, כאשר בשנים האחרונות הוחלה חובה זו אף על גופים פרטיים.
על מנת שהליך השימוע ייערך כדין חשוב להקפיד לערוך אותו כראוי. כאמור, מקורה של זכות השימוע הנו בפסיקה ועל מנת להבטיח את קיומה ועריכתה באופן תקין, הפסיקה גם קבעה שורה של כללים שונים בעניין זה.
כללים אלו כוללים בין היתר, את חובת המעסיק לשלוח לעובד הודעה מוקדמת בכתב על עריכת השימוע אשר תכלול את מועד ומקום עריכת השימוע, פירוט העילות לכוונת הפיטורים ומהם הממצאים והמסמכים אשר נאספו בעניין זה.
בנוסף, על המעסיק לתת לעובד פרק זמן סביר על מנת ללמוד על הטענות כלפיו, להתכונן אליהן, וכן לעיין במסמכים שקיימים בעניינו.
במהלך השימוע, חשוב מאד לתת לעובד הזדמנות של ממש להציג את טענותיו וראיותיו באופן מלא ומכובד, וזאת באופן שיאפשר לו להפריך את הטענות כלפיו ולשכנע את מעסיקו כי אין מקום לפטרו.
חשוב מאד גם להקשיב לטענות העובד בראש פתוח, בתום לב וללא דיעה קדומה, כך שהליך השימוע לא יבוצע בפועל כמעין הצגה למראית עין ותו לא.
עוד יש להקפיד על עריכת פרוטוקול מסודר בכתב, אשר יתעד נאמנה ובאופן מלא את מהלך השימוע ולמסור העתק ממנו לעובד. לבסוף, על המעסיק לקבל החלטה מנומקת לגבי כוונת הפיטורים, ולשגר אותה בכתב לעובד.
יודגש כי עצם אי עריכת הליך השימוע, או עריכת שימוע עם פגמים מסויימים יכולים להוות אף הם כשלעצמם, עילה לטענה בדבר פיטורים שלא כדין.
לפיכך, במידה וזכות השימוע של העובד הופרה על ידי המעסיק וזאת בין אם השימוע לא נערך כלל ובין אם הוא נערך אך באופן לא תקין, זכאי העובד להגיש תביעה כנגדו, ולתבוע במסגרתה את אכיפת זכות השימוע ו/או פיצויים.
מתן הודעה מוקדמת לפני פיטורים
במידה ובתום הליך השימוע החליט המעסיק בכל זאת לפטר את העובד, עליו לשגר לו הודעה מוקדמת בכתב לפיטורים בת תקופה קצובה מראש, וזאת בהתאם לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001.
תקופת ההודעה מוקדמת נועדה למנוע פיטורים של העובד באופן מיידי, מהיום למחר, וזאת על מנת לאפשר לו לחפש עבודה חילופית לפני סיום העסקתו ובעודו עדיין מרוויח שכר, ובכך למנוע ככל הניתן את האפשרות לפיה הוא יימצא ללא מקור פרנסה עם סיום עבודתו.
במסגרת ההודעה המוקדמת על המעסיק לציין את יום הוצאת ההודעה, את יום הכניסה לתוקף של הפיטורים וכן האם הוא מוותר על עבודתו בפועל של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת או לאו.
עם זאת יודגש כי גם אם המעסיק יבחר לוותר על עבודתו בפועל של העובד בתקופה זו, יהא עליו עדיין לשלם לו שכר מלא עבורה.
כאמור, את ההודעה יש למסור לעובד מראש ועוד לפני כניסת ההתפטרות לתוקף וזאת בהתאם למועדים הקבועים בחוק. מועדים אלו משתנים בהתאם לאופן תשלום השכר של העובד, חודשי או יומי/שעתי, ומידת הוותק שלו במקום עבודתו.
ככלל, ככל שהעובד עבד זמן ממושך יותר כך גם תקופת ההודעה המוקדמת שתינתן לו תהיה ארוכה יותר. כך לדוגמא, כאשר מדובר בעובד בשכר חודשי שעבד למעלה משנה, יש לתת לו הודעה מוקדמת בת חודש ימים מראש, שהנה גם תקופת ההודעה המקסימלית לפי החוק.
אין מניעה שהצדדים יסכמו ביניהם, בין מראש ובין בדיעבד, על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר, אולם לא ניתן לקבוע תקופה קצרה יותר, הואיל ומדובר בחוק קוגנטי, כך שניתן להתנות עליו רק לטובת העובד.
כך עולה מסעיף 12 לחוק, אשר קובע כי: "חוק זה, אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה".
יחד עם זאת, סעיף 10(2) לחוק מאפשר למעסיק לפטר את העובד באופן מיידי ומבלי לתת לו הודעה מוקדמת וזאת בנסיבות שבהן העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, או לפי החלטת בית דין למשמעת שהורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי.
מאחר ומדובר בסנקציה קשה ביותר, יש לנקוט אותה רק במקרים חמורים במיוחד, בהם העובד ביצע עבירה פלילית, כגון גניבה מהמעסיק, או עבירת משמעת חמורה, כגון היעדרות ממושכת ממקום העבודה ללא אישור וכדומה.
פוטרת מהעבודה? יש לערוך לך גמר חשבון
עם סיום עבודתו של העובד בשל פיטוריו, על הצדדים לערוך ביניהם גמר חשבון. גמר החשבון כולל עריכת התחשבנות כספית בין העובד והמעסיק לגבי שווי הזכויות שמגיעות לעובד בעת סיום עבודתו ובעקבותיו.
במידה והעובד השלים לפחות שנת עבודה אחת לפני פיטוריו, הוא יהיה זכאי לקבלת פיצויי פיטורים. סכום פיצויי הפיטורים הינו השכר החודשי האחרון של העובד כפול שנות עבודתו, כאמור בסעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים.
השכר האחרון מורכב משכר היסוד ותוספות השכר הבאות: תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה וכן תוספת מקצועית ותוספת מחלקתית, אם ישנן. כך נקבע בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964.
עקרונית, יש לשלם לעובד את תשלום פיצויי הפיטורים כבר ביום הפסקת יחסי העובד מעביד. במידה ופיצויי הפיטורים לא שולמו תוך 15 ימים ממועד זה, יש לשלמם בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, כפי שקובע סעיף 20 לחוק הגנת השכר.
בנוסף לתשלום פיצויי הפיטורים, צריכה ההתחשבנות הכספית להתייחס גם לזכויות סוציאליות נוספות של העובד, כגון דמי הבראה, דמי פדיון חופשה, דמי פדיון ימי מחלה במידה והעובד זכאי לכך בהתאם לחוזה שבינו למעסיק ועוד.
לפני פיטורים? זה הזמן לפנות לעורך דין
אם נודע לך כי המעסיק עומד לפטר אותך או שזומנת לשימוע, זה בדיוק הזמן הנכון לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מנוסה המתמחה בדיני עבודה.
עובדים רבים הנמצאים לפני פיטורים אינם מודעים למלוא הזכויות שלהם ויש כאלה שרוצים לעשות את מה שניתן, במטרה להמנע מפיטורים ולעיתים זה אף אפשרי.
מתוך ניסיון של שנים רבות, אנו ממליצים לך לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין, לבחון את הנסיבות הספציפיות שהובילו אותך לקראת פיטורים ולבחון האם יש מה לעשות על מנת לשנות את רוע הגזרה.
במקביל, בשיחת ייעוץ כאמור ניתן לקבל הנחיות מעורך הדין לגבי ההתנהלות בזמן השימוע ומידע לגבי מיצוי הזכויות המגיעות לך בשל הפיטורים הצפויים.
עורכי הדין של פורטל זכויות העובדים עומדים לרשותך בכל עת!