עבודת נשים - דעי את הזכויות שלך כאישה!

חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, הינו חוק ותיק יחסית, אשר נחקק 8 שנים בלבד לאחר קום המדינה.

חוק זה נועד להעניק ולהגן על זכויותיה המיוחדות של האישה העובדת, לרבות במהלך טיפולי פוריות, ההריון, לאחר הלידה, שהייה במקלט לנשים מוכות ועוד.

למעשה, החוק עלה לראשונה לדיון בכנסת כבר בסוף שנת 1949, כשנה בלבד לאחר קום המדינה.

באותה עת עסק החוק בכל הנוגע למתן חופשת לידה והגנת בריאותה של האם העובדת בלבד.

לאחר מכן, שב החוק לדיון בכנסת בשנת 1952, תוך שהוא כולל הפעם גם הגבלות על פיטורי אשה בהריון ולאחר לידה. לבסוף נחקק החוק פורמאלית בשנת 1954.

החוק נחקק על רקע ההכרה של המחוקק בתפקידה הכפול של האישה העובדת, אשר בנוסף לתפקודה במקום עבודתה, משמשת לרוב גם כאם, המופקדת על גידול הילדים והטיפול השוטף במשפחה.

מכאן נבע הצורך בהסדר חקיקתי אשר יעניק לנשים מעמד שיוויוני, יקל על השתלבותן בשוק העבודה בארץ וכן יבטיח ויגן על זכויותיהן בכל הקשור לתהליכי ההריון והלידה.

סעיפיו העיקריים של חוק עבודת נשים

בין סעיפיו של החוק ניתן למצוא התייחסות לנושאים הבאים:

• עבודות מסוכנות: איסור / הגבלה של עבודת נשים בתהליכי יצור או במקומות עבודה שהעבודה בהם עלולה לפגוע בבריאות האישה או בפוריותה - סעיף 1 לחוק, תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001, תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ט-1979.
   
• טיפולי פוריות: עובדת זכאית להיעדר מעבודתה לצורך טיפולי פוריות, באישור רופא ובהודעה מראש למעסיק - סעיפים 7(ג)(4)+ 7(ג1).
   
• הפלה: עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה, לפחות למשך שבוע - סעיף 7 (א).
   
• היעדרות לשם פיקוח רפואי ובדיקות במהלך ההריון: עובדת רשאית להיעדר מעבודתה לצורך בדיקות במהלך ההריון, ללא ניכוי שכר - סעיף 7 (ה)(1).
   
• שמירת הריון: עובדת רשאית להיעדר מעבודתה לצורך שמירת הריון, באישור רופא - סעיף 7 (ג) (1).
   
• חופשת לידה: יולדת זכאית לקבלת חופשת לידה בת 26 שבועות. העובדת רשאית לקצרה ל-14 שבועות וכן לצאת לחופשה החל מ-7 שבועות לפני יום הלידה המשוער - סעיפים 6(א) ו-(ב) לחוק. ב-2016 נקבע תיקון 55 לחוק עבודת נשים, שכלל שינוי סמנטי - במקום לומר חופשת לידה, תיקרא מעתה חופשת הלידה תקופת לידה והורות. המטרה של השינוי הייתה לעודד שיוויון בנטל בין גברים לנשים, שהרי גם הגבר רוצה לטפל בתינוק ולא זאת בלבד, אלא שנכון להיום ועל סמך תיקון 57 לחוק עבודת נשים, גם האבא יכול לקחת חופשת לידה.
  
  
• חופשה ללא תשלום (חל"ת): עובדת רשאית להיעדר מעבודתה, בתום חופשת הלידה, לתקופה שהינה רבע ממספר החודשים שעבדה באותו מקום - סעיפים 7(ד) - 7(ד4). תיקון 54 לחוק עבודת נשים, שהתווסף ביולי 2016, קובע שעובד יוכל להיעדר מעבודתו חמישה ימים לאחר הלידה. שלושת הימים הראשונים יחושבו כימי חופשה וירדו מהמחסה השנתית ואילו השניים הנוספים ירשמו כימי מחלה ויזכו את העובד בעבורם ב-50% שכר. בחודש מאי 2018 נקבע שינוי נוסף בחוק, לפיו עובדת שילדה תאומיים ומעלה, תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה בתשלום למשך שלושה שבועות נוספים בעבור כל תינוק נוסף. כמו כן, לאבא יהיה מותר לקחת חופשה של שבעה ימים בתשלום ועד שבועיים לכל היותר על כל תינוק נוסף שנולד וזאת בתשלום ובהנחה שהאם מוותר על זכותה להאריך את חופשת הלידה.
   
• שעת הנקה: עובדת בהיקף משרה מלאה, הייתה רשאית להיעדר מעבודתה למשך שעה אחת ביום, במהלך 4 חודשים שלאחר סיום חופשת הלידה וזאת ללא ניכוי אותה שעה משכרה - סעיף 7(ג)(3). תיקון 56 לחוק, שנקבע בשל מחלוקות על ההגדרה של משרה מלאה, קבע שכל עובדת שעובדת בהיקף של מעל 174 שעות חודשיות, תהיה זכאית לשעת הנקה. ב-2016 שונה השם שעת הנקה לשעת הורות ומעתה גם לאבא מותר לקחת שעת הורות, בתנאי שמדובר בעובד במשרה מלאה.
   
• איסור פיטורים: אין לפטר כלל עובדת בתקופת חופשת לידה, וכן אין לפטר ללא קבלת היתר כחוק ומראש, עובדת בהריון שעבדה באותו מקום שישה חודשים לפחות, עובדת בחל"ת לאחר חופשת הלידה ובמשך 60 ימים לאחר תום החל"ת, עובדת העוברת טיפולי פוריות לילד ראשון או שני, וזאת במהלך ימי ההיעדרות לצורך הטיפולים ו-150 ימים לאחר מכן, עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות במהלך שהותה ו-90 יום לאחר מכן - סעיפים 9 ו-9א לחוק.
   
• מקלט לנשים מוכות: עובדת רשאית להיעדר מעבודתה, אם עבדה בה לפחות חצי שנה, לצורך שהייתה במקלט לנשים מוכות - סעיף 7 (ג)(5).

חוקים המעניקים זכויות ספציפיות לנשים

ההכרה בתפקידה הכפול של האשה בשוק העובדת, הן כעובדת והן כאם, כפי שצויין לעיל, הובילה לחקיקה של מספר חיקוקים אשר העניקו זכויות בלעדיות לנשים עובדות, וזאת בנוסף לחוק עבודת נשים אשר צויין לעיל.

כך, לדוגמא, נחקק חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951, אשר נועד לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

בין היתר, מתיר חוק זה מתן העדפה מתקנת לתיקון הפליה קודמת או קיימת של נשים, וכן קובע כי יש להבטיח יצוג הולם לנשים במסגרת הגופים הציבוריים המפורטים בחוק.

קראו בהרחבה על: איסור אפליה על רקע מיני.

חוקים נוספים שמעניקים זכויות ספציפיות לנשים הינם חוק גיל פרישה, אשר מאפשר לאשה לפרוש מעבודתה מרצונה כבר בגיל 62, בעוד שהגבר יכול לפרוש מעבודתו רק בגיל 67 (שהינו גם גיל פרישת החובה לשני המינים).

התוצאה הינה שנשים שפרשו מעבודתן לפני הגברים, זכאיות לקבל זכויות המגיעות למי שהגיע לגיל פרישה, כגון אזרח ותיק, לפני גברים שפרשו מעבודתם.

כמו כן, פקודת מס הכנסה מעניקה חצי נקודת זיכוי נוספת לאישה, ונקודות נוספות לאם לילדים, ואילו חוק הביטוח הלאומי, התשי"ד-1954 פוטר עקרת בית, נשואה או ידועה בציבור, שנשואה למבוטח, מדמי ביטוח לאומי.

אפלית נשים במקום עבודתן והגנתן ע"י החוק

למרבה הצער, ניתן להיתקל באפליית נשים לרעה בשוק העבודה במגוון תחומים.

חלק נכבד ממקרים אלו מתרחש כבר בשלב הקבלה לעבודה. כך, נשים רבות אינן מתקבלות לעבודה רק בשל עצם היותן נשים, או רק בשל תוכניות הילודה שלהן, וזאת אף בטרם נכנסו להריון בפועל.

קראו בהרחבה על: אפליית אמהות בקבלה לעבודה או אימופוביה.

כאשר הן כבר מועסקות במקום עבודתן, אזי ישנן נשים רבות המפוטרות ממקום עבודתן רק בשל כניסתן להריון, או רק בשל גילן המבוגר יחסית, וזאת למרות שהן טרם הגיעו לגיל הפרישה.

כמו כן, נשים רבות גם נתקלות במקרים של הטרדה מינית מצד הממונה עליהן או מצד עמיתים לעבודה, ונאלצות להבליג על כך בשל החשש לאבד את מקום עבודתן.

אפליה נפוצה נוספת הינה בכל הקשור לגובה השכר, הואיל ובמקרים רבים גברים מקבלים שכר גבוה יותר מנשים, וזאת למרות ששניהם מועסקים בתפקיד זהה, ובעלי אותם כישורים, כאשר לעיתים האשה אף עולה על הגבר בכישוריה.

על רקע מציאות זו, ניסה המחוקק להגן על הנשים ולמנוע את אפלייתן לרעה באמצעות שורה של חיקוקים, כגון חוק עבודת נשים וחוק שיווי זכויות האשה שהוזכרו לעיל.

בעלך במילואים? את יכולה להיעדר מהעבודה שעה בכל יום!

בתאריך 3.7.2017 פורסם ברשומות חוק עבודת נשים, תיקון מספר 58, התשע"ז 2017. להלן עיקרי התיקון החשוב לחוק:

בהתאם לתיקון, עובדת תהא רשאית להיעדר ממקום עבודתה שעה אחת בכל יום עבודה, לאורך התקופה שבן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו בחוק שירות מילואים התשס"ח-2008. העובדת תוכל להיעדר לפי התיקון לחוק
החל מיום המילואים הראשון בהתקיים התנאים הבאים:

• תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מ-5 ימים רצופים.
• לעובדת לפחות ילד אחד שטרם מלאו לו 13 שנים.
• העובדת מועסקת בהיקף משרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה.
• העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות והציגה בפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה.

עוד קובע התיקון לחוק כי לא ניתן לקבל במקביל גם את זכות ההיעדרות לפי התיקון לחוק וגם זכויות נוספות המקצרות את יום העבודה כמו שעת הנקה או שעת הורות לדוגמא.

ההוראות חלות מן הסתם גם על עובד שבת זוגו בשירות מילואים.

ההיעדרות לפי התיקון הנ"ל היא בנוסף על ההפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 ואין מנכים אותה משכר העבודה.

תחילתו של התיקון לחוק בתאריך 3.7.2017

בין שאר החוקים הרלוונטיים:

• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, אשר אוסר אפליה בעבודה בין העובדים או דורשי העבודה עקב סיבות שונות, ולרבות עקב מין העובד, הריון, טיפולי פוריות, וטיפולי הפריה חוץ-גופית.
• חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996, אשר קובע שוויון בשכר לעובד ולעובד הממלאים תפקידים שהינם בעלי משקל שווה, ולרבות מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצועם ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעים.
• חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, אשר נועד לאסור על הטרדה מינית, ולקדם שוויון בין המינים.

מרגישה שפגעו בזכויות שלך במקום העבודה?