גם אבא יכול לקחת חופשת לידה!

יוני 2016 התשע"ו, נקודת ציון חשובה מאין כמוהה בציר הזמן החוקי של מדינת ישראל ובשורה משמעותית למי שנתונים בצירי לידה טרם הפיכתם להורים.

מליאת הכנסת אישרה את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 55, חופשת אבהות), הקובע שעובד יהיה רשאי להיעדר עד 5 ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו.

ההיעדרות בשלושת הימים הראשונים תחשב כחופשה שנתית ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו, תהא זו חופשה ללא תשלום. בשני הימים הנותרים ההיעדרות נרשמת כהיעדרות מפאת מחלה, כך שהעובד זכאי בימים אלו לתשלום לפי חוק דמי מחלה.

התפיסה החוקית אשר קיימת בישראל לגבי השיוויון בין המינים במסגרת דיני העבודה, הינה תפיסה אשר מבוססת על עקרון ההתאמה, accommodation, וזאת לאור ההבדלים החברתיים-מגדריים אשר קיימים בין גברים לנשים.

עקרון ההתאמה מאפשר לאב העובד ולאֵם העובדת לשאת יחדיו במחויבויותיהם ההוריות בתא המשפחתי, ובכך להקל על השתלבותן של נשים אמהות עובדות בשוק העבודה. כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הליך ע"ע 547/08 מדינת ישראל - משרד החינוך נ' שלמה לוי ואח'.

בית הדין הארצי הוסיף והבהיר לגבי תפיסה זו, כך:

"החל משנות ה-50 של המאה הקודמת ואילך, אימצה ישראל בהוראות חקיקה תפיסת שוויון המבוססת על עקרון ההתאמה (accommodation) כצעד ארוך טווח המכוון להקל על התפקוד בתפקידים בחברה ובכלכלה, למרות השוני האמור.

יסודה של תפיסה זו בשוני החברתי-מגדרי בתפקודם של נשים וגברים, כאשר עיקר האחריות לטיפול בצרכי הילדים והבית מוטלת על האֵם במשפחה. על רקע זה, נדרש המחוקק למתן המענה הראוי בשוק העבודה לצרכים הפיזיולוגיים-ביולוגיים של נשים עובדות בנושאי הריון, לידה, וגידול ילדים.

באמצעות עקרון ההתאמה, נעשתה בדין בישראל טרנספורמציה - התמרה של זכויות חוזיות וחוקיות, שנחשבו בעבר כזכויות אֵם מובהקות, לזכויות הוריות המוענקות לנשים ולגברים עובדים, בחקיקת המגן ובחקיקה הסוציאלית, באופן המאפשר שילוב האחריות ההורית באחריות בעבודה.

בכך נפתחה לבני המשפחה אפשרות להשתתף השתתפות שוויונית באחריות המשפחתית מצד אחד, אבל גם התאפשר להם, על פי רצונם, שלא לאמץ דפוס זה ולהטיל על האֵם את מלוא המחיר של הרחבת האחריות המשפחתית מצד אחר".

אחת הדוגמאות המובהקות לביטויו של עקרון ההתאמה בארץ, הנה ההתמרה של הזכות לחופשת לידה, מזכות אֵם מובהקת שניתנה בעבר לנשים בלבד, לזכות הורית אשר כיום מוענקת הן לנשים והן לגברים, הגם שלגברים, מטבע הדברים, היא עדיין ניתנת באופן חלקי, לאור העובדה שהאם היא זו שיולדת את הילד ומניקה אותו.

אורך חופשת הלידה הנו 14 שבועות לעובדת שעבדה פחות משנה במקום עבודתה, או 26 שבועות לעובדת שעבדה שנה ומעלה במקום עבודתה, וזאת בהתאם לסעיף 6 לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 ונכון לחודש יולי 2016.

בנוסף, כל עובדת, ללא קשר לתקופת הוותק שלה במקום עבודתה, זכאית להאריך את חופשת הלידה החוקית שלה, ולקחת חופשה נוספת בתשלום או שלא בתשלום, בהתאם לתנאי החוק.

קראי בהרחבה: בעד ונגד הצעת החוק החדשה להארכת חופשת הלידה

הארכת החופשה ללא תשלום, חל"ת, תיעשה בהתאם לתנאי סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים. הארכת החופשה בתשלום תיעשה במידה והאם או הילד אושפזו בבית החולים במהלך חופשת הלידה, או במידה והאם ילדה יותר מילד אחד, וזאת בהתאם לתנאי סעיף 6(ב1), (ג), ו-(ד) לחוק.

עד לשנת 2007 זכות החופשה לאחר לידה ניתנה לנשים עובדות בלבד. במסגרת תיקונים מס' 38 ו-39 של חוק עבודת נשים אשר נעשו בשנה זו, נחקקו לראשונה סעיפים במסגרת חוק עבודת נשים אשר מעניקים גם לאבות את הזכות לצאת לחופשת לידה, וכן להיעדר מעבודתם לצורך הטיפול בילדים שנולדו להם.

במסגרת תיקון 55 לחוק, אשר נערך ביוני 2016, הוספה זכות נוספת להיעדרות האב מידי לאחר הלידה, והכל כפי שיפורט להלן.

זכאויות האב לחופשת לידה או לימי היעדרות מעבודתו לצורך טיפול בילד

(א) סעיף 6(ח)(1) לחוק עבודת נשים, אשר תוקן במסגרת תיקון 38 לחוק משנת 2007, קובע כי האב זכאי לצאת לחופשת לידה במהלך יתרת חופשת הלידה שנותרה לאם מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה.

כלומר, מסעיף זה עולה כי שני ההורים אינם יכולים לצאת יחדיו לחופשת הלידה, אלא האב יכול לצאת לחופשת הלידה רק לשם החלפת האם לגבי יתרת חופשת הלידה שלה, כך שסך כל תקופת החופשה המגיעה לשני בני הזוג יחדיו לא תעלה על תקופת החופשה שהייתה מגיעה לאם, לולא התחלפה עם בן הזוג.

זכאות האב לחופשת הלידה מותנית בכמה תנאים מצטברים:

• האם זכאית לדמי לידה למשך 14 שבועות. אם האם זכאית לדמי לידה במשך 7 שבועות בלבד, בן זוגה לא יוכל להחליפה ולא יהיה זכאי לדמי לידה.
• האם הסכימה בכתב לוותר לטובת האב על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה, וזאת לגבי התקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה.
• האם עבדה במהלך תקופת יתרת חופשת הלידה שלה שלגביה היא התחלפה עם האב.
• חופשת הלידה של האב צריכה להיארך לפחות 21 ימים רצופים, כלומר, במשך 3 שבועות רצופים.

אב אשר יבחר לממש את זכותו לחופשת לידה בהתאם לסעיף 6(ח)(1) לחוק עבודת נשים, יהיה זכאי אף הוא לתשלום דמי לידה, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995. דמי הלידה נועדו אף הם לפצות את האב על אובדן שכרו במהלך חופשת הלידה שלו, שבה הוא אינו עובד לצורך הטיפול בילדו.

דמי הלידה ישולמו לאב בתנאי ששולמו לגביו דמי ביטוח לאומי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע לאב. היום הקובע לאב מוגדר כיום הפסקת עבודתו עקב יציאתו לחופשת הלידה, וזאת לא לפני שחלפו 6 שבועות מיום הלידה.

דמי הלידה לאב ליום יחושבו על-פי הכנסתו בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו חל היום הקובע לאב, כאמור לעיל, וזאת עד לתקרה של כ-1,460 ₪ ליום, החל מ-2014 ואילך ונכון גם ליולי 2016.

(ב) סעיף 7(ג2)(1) לחוק עבודת נשים, אשר תוקן במסגרת תיקון 39 לחוק משנת 2007, קובע כי האב רשאי להיעדר מעבודתו לצורך הטיפול בילדו גם בשני המקרים הבאים:

• במידה ובת זוגו של העובד החליטה לפצל את חופשת הלידה לפי הוראות סעיף 6(ב1)(2) לחוק, למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה חופשת הלידה כאמור, אך לא יותר מארבעה שבועות.
• במידה והילד שנולד נמצא בהחזקתו הבלעדית של האב, וזאת מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, ולמשך יתרת תקופת חופשת הלידה של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור. במידה ומדובר ביולדת שאינה זכאית לחופשת לידה לפי סעיף 6 לחוק, הוא יורשה להיעדר מעבודתו למשך יתרת תקופת חופשת הלידה שלה היולדת הייתה זכאית, אילו חלו לגביה הוראות סעיף 6.

היעדרותו של האב מעבודתו כאמור לעיל תיחשב כחופשה ללא תשלום ואולם היעדרות זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו, וזאת כאמור בסעיף 7(ג2)(3) לחוק.

(ג) סעיף 7(ג3)(2) לחוק עבודת נשים, אשר תוקן במסגרת תיקון 55 לחוק משנת 2016, הינו סעיף טרי אשר התקבל ואושר במליאת הכנסת ביום 27.6.2016.

סעיף זה קובע כי האב רשאי להיעדר מעבודתו עד 5 ימים לאחר יום הלידה של בת זוגו, כאשר מעמדם של 5 הימים הללו יחשב כך:

• 3 ימי ההיעדרות הראשונים יחשבו כימים על חשבון ימי החופשה השנתית שלו, במידה ונותרו לו ימי חופשה על פי חוק חופשה שנתית. במידה ולא נותרו לו כאלה, אזי הם יחשבו כ-3 ימי חופשה ללא תשלום.
• 2 ימי ההיעדרות האחרונים יחשבו כימי מחלה לפי חוק דמי מחלה. היום הראשון מתוך היומיים הללו יחשב כיום השני למחלתו לפי החוק, ואילו היום השני מתוך היומיים הללו יחשב כיום השלישי למחלתו לפי החוק. הסיבה לכך נובעת מכך שעל פי חוק דמי מחלה, דמי המחלה אינם משולמים כלל עבור היום הראשון למחלה, אלא רק מהיום השני ואילך, כאשר ביום השני והשלישי למחלה משולמים לעובד 50% משכרו, ורק מהיום הרביעי למחלה ואילך משולמים לו דמי מחלה בשווי 100% משכרו.

כלומר, בשונה מחופשת הלידה של האב שלפי סעיף 6(ח)(1) לחוק, אשר ניתנת לאב רק לאחר חלוף 6 שבועות מחופשת הלידה של האם, אזי לפי סעיף 7(ג3)(2) לחוק, האב יכול לצאת לחופשה מיד לאחר הלידה של אשתו, אם כי למשך 5 ימים בלבד כאמור לעיל.

יצוין כי עוד לפני התיקון לחוק, האב היה רשאי להיעדר מעבודתו כבר במהלך יום הלידה עצמו. כעת האב יכול לצאת ל-5 ימי חופשה נוספים לאחר יום הלידה, כך שבסך הכל הוא רשאי לצאת לחופשה יעודית לרגל הלידה בת 6 ימים, כולל יום הלידה עצמו.

איסור פיטורי האב במהלך חופשת הלידה או ימי היעדרותו לצורך הטיפול בילדו

כשם שסעיף 9 לחוק עבודת נשים אוסר על פיטורי עובדת בהריון ובמהלך חופשת הלידה לה וכן בתקופות הסמוכות לה, כך סעיף זה גם אוסר על פיטורי האב במהלך חופשת הלידה שלו ובתקופות הסמוכות לה.

לפיכך, אסור לפטר בכלל את האב בכל אחד מהמקרים הבאים:

• במהלך חופשת הלידה שלו לפי סעיף 6(ח)(1) לחוק.
• בימי היעדרותו במקרה שבת זוגו פיצלה את חופשת הלידה שלה או שהילד הינו בהחזקתו הבלעדית, לפי סעיף 7(ג2) לחוק. 

כמו כן אסור לפטר את האב ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים בכל אחד מהמקרים הבאים:

• במהלך 60 יום לאחר תום חופשת הלידה שלו שלפי סעיף 6(ח)(1) לחוק.
• במהלך 60 יום לאחר תום ימי היעדרותו במקרה שבת זוגו פיצלה את חופשת הלידה שלה או שהילד הינו בהחזקתו הבלעדית, לפי סעיף 7(ג2) לחוק.
• במהלך תקופת הארכת חופשת הלידה לחופשה ללא תשלום לפי סעיף 7(ד1) לחוק, וכן במהלך 60 יום לאחר סיום תקופה זו.

לא רק בישראל - חופשות לידה מסביב לעולם

לאור האמור לעיל וכן לאור שינויים המתחוללים בעידן המודרני, יותר ויותר משפחות מודעות לחשיבות תפקידו של האב בחיי הילד. לכן יותר ויותר אבות מעוניינים ליטול חלק מעשי בגידול ילדיהם ולהשקיע בטיפולם.

ביטוי לכך ניתן לראות בשיח המתרחב על זכאותם של אבות לחופשת לידה בישראל ובעולם וכיצד המדיניות הנהוגה משתנה בהתאמה בין מדינה למדינה.

בעוד בישראל חופשת הלידה לאבות נמשכת 6 ימים ואינה ניתנת על ידי המעסיק, אלא נספרת כימי חופש או מחלה, אבות אחרים ברחבי העולם נהנים מחופשת לידה ארוכה ובתשלום.

למה הכוונה בחופשה ארוכה?

לפי נתוני ארגון ה- OECD דרום קוריאה ויפן מעניקות לאבות חופשת לידה של שנה ומעלה. זאת ועוד, תשלום של יותר מ- 50 שבועות עבודה במהלך החופשה.

מדינות אלו אכן מובילות בעולם בנושא מענקי ילודה, אך משתרכות הרבה מאחור בשיעורי ילודה. בדרום קוריאה למשל, שיעור הילודה עומד על  1.26 לאישה בלבד, לעומת שיעור הילודה בישראל העומד על 2.95 ילדים לאישה וזאת ייתכן גם אחת הסיבות לפער בינן לבין מדינת ישראל.

למדינות האסייתיות מצטרפת בפער אך עדיין בראש הרשימה, צרפת, המעניקה חופשת לידה של 28 שבועות ולוקסומבורג מיד אחריה עם חופשת לידה של 26 שבועות. את המצעד חותמות כמובן, שוודיה, איסלאנד, נורווגיה ופינלנד, שמעניקות חופשת לידה של 9-14 שבועות.

יש לקוות שזכויות חופשת הלידה המוענקות לאבות בישראל יגדלו, כך שיתאפשר להם לממש את זכותם ההורית באופן רחב ומלא יותר, ללא דאגות פרנסה ועם מקסימום שקט נפשי וחופש להתעסק בתינוק החדש שהצטרף למשפחה.

קריאה נוספת: כמה אבות יוצאים לחופשת לידה בישראל?

אם עדיין ישנן שאלות שלא קיבלו מענה בכתבה זו, כדאי לקרוא גם על תשובות לשאלות נפוצות במהלך חופשת הלידה.