הלקוחות של חברות השמירה והאבטחה הם בעיקר משרדי ממשלה ומוסדות ציבור. מעגל הלקוחות מתרחב בעיתות משבר בטחוני ופעולות טרור בתוך הערים בישראל.
העסקת חברות השמירה והאבטחה מתבצעת באמצעות מכרז באותם אתרים שהחוק מחייב את עריכתו. התחרות האגרסיבית בין בעלי החברות על נתח שוק גורמת להגשת הצעות נמוכות במיוחד במכרזים במטרה לזכות בהן.
מבחינת הלקוח ההצעה הנמוכה היא הזוכה. מי שמשלם את המחיר בקצה שרשרת המזון הם השומרים והמאבטחים.
משכורתם נושקת במקרה הטוב לשכר המינימום. הם לא מקבלים קביעות. הם תמיד על תקן זמני. מעסיקים אותם מספר חודשים. מוציאים אותם לחופשה ללא תשלום וקוראים להם לשוב כעבור מספר חודשים.
כל הסיבוב הזה נועד למנוע מהם לקבל מעמד של קביעות הגורר זכויות רבות שבעלי החברות לא רוצים ולא מסוגלים לשלם, כי הם זכו כאמור במכרזים זולים במיוחד שלא בדיוק "ספרו" את העובדים.
לעיתים קרובות קורה שחברה שהעסיקה עובדים הפסידה במכרז החדש. היא נאלצה לפטר את עובדיה או להציע להם אתרים חלופיים שמופעלים על ידה.
עצם המעבר לאתר אחר מהווה מבחינת העובדים הרעת תנאים קיצונית שמונעת מהם המשך עבודה במקום החדש המוצע, שרחוק מאד ממקום מגוריהם. העובדים נאלצים להתפטר ולהגן על זכויותיהם בנסיבות של דין מפוטר, נסיבות וטיעונים שנדחים בכתב ההגנה של המעסיקים הנתבעים.
הדרך לחקיקה וזכויות לעובדים בשמירה ואבטחה
המדינה והסתדרות העובדים ערים למצוקת העובדים בענף השמירה והאבטחה, שתלויים לפרנסתם ומימוש זכויותיהם בבעלי חברות השמירה.
נדרשת הסדרה ועיגון הזכויות של העובדים במסגרת הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. וכאלו אכן קיימים. הם מחייבים את הצדדים להסכמים וכאשר מעסיקים מפרים את הוראות הצווים וההסכמים קמה עילה לעובדים לתבוע את המעסיקים בפני בתי הדין לעבודה.
הסכם קיבוצי ראשון בענף השמירה והאבטחה נחתם בשנת 1972 ובעקבותיו ניתן צו הרחבה בחודש דצמבר 1973.
במהלך השנים חלו שינוים מהותיים במבנה שוק העבודה והוראות ההסכם וצו ההרחבה דאז, הפכו למיושנים ולא רלבנטיים. על רקע זה נדרש הסכם חדש שגם נחתם בחודש נובמבר 2008 בין הסתדרות העובדים לבין הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה.
עיקרי זכויות העובדים בשמירה ואבטחה מאז שנת 2009
בחודש יוני 2009 חתם שר התמ"ת על צו הרחבה בעקבות ההסכם הקיבוצי המעודכן. ההסכם וצו ההרחבה מעגנים ומגדירים את הזכויות המרכזיות של העובדים בענף השמירה והאבטחה. הצו האחרון מבטל את זה של שנת 1973.
תקופת ניסיון
תקופת הניסיון לכל עובד חדש היא 24 חודשים. אם עמד בניסיון בהצלחה ייחשב לעובד קבוע.
שעות העבודה
שבוע העבודה הוא בן 5 ימים ובסה"כ 43 שעות שבועיות, ובכפוף לכל דין.
תלוש השכר
המעסיק יעביר לידי העובד מדי חודש בחודשו, לכל המאוחר בעת המועד החוקי לתשלום השכר, תלוש שכר ובו פירוט מלא של כל התשלומים והניכויים מהשכר שינוסחו בצורה ברורה ומובנת לעובד.
בין השאר יפורטו בתלוש השכר: שכר היסוד לשעה, מספר שעות העבודה שביצע העובד במהלך החודש, החזר הוצאות נסיעה, גמול בגין שעות נוספות גלובליות, גמול בגין שעות נוספות מדווחות, תשלום בימי חג, מספר ימי ההבראה, התעריף ליום הבראה, פירוט ניכויי חובה / רשות, וכל תוספת אחרת שלה זכאי העובד, ככל שזכאי.
בעת קבלת עובד חדש לעבודה יתן לו המעסיק טופס המפרט באופן ברור ובשפתו של העובד את כל תנאי עבודתו.
שכר עבודה
שכר היסוד יורכב משכר המינימום כפי שישונה מעת לעת ועליו תיווסף תוספת "שכר מינימום ענפי" בשיעור של 2.5%.
שכר היסוד הוא השכר המינימלי, והמעסיק רשאי ליתן לעובדיו שכר גבוה יותר. אין בקביעת שכר היסוד כדי לגרוע ו/או להפחית משכר העובדים המשתכרים שכר העולה על שכר היסוד.
עובד שהוזמן לעבודה, אך לא שובץ בעבודה מסיבות שאינן תלויות בעובד ולא קיבל על כך הודעה מראש של שני ימי עבודה מלאים לפחות, ישולם לו מלוא השכר שהיה משתלם לו בגין יום עבודה שאליו הוזמן.
כמו כן, ישולמו לעובד ההוצאות בגין נסיעתו לעבודה וחזרה ממנה.
המועד לתשלום משכורתם / שכרם של העובדים יהיה לכל המאוחר ב–9 בחודש, בכפוף להוראות חוק הגנת השכר.
תשלום בגין עבודה בשעות נוספות
העובדים יועסקו אך ורק בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.
בעד כל שעת עבודה נוספת ביום חול, שלאחר 8 שעות עבודה ליום למעט בימי מנוחה שבועית תשולם תוספת בהתאם להוראות החוק הנ"ל.
המעסיק רשאי בהסכמה כתובה של העובד להוסיף על שכרו תוספת כוללת בשיעור של 9% לפחות משכר העבודה הרגיל המשתלם בעד כל שעות העבודה באותו היום.
במקרה כזה יהיה המעסיק פטור מלשלם לאותו העובד תשלום עבור שעות נוספות בעד עבודה שבוצעה באותו יום עבודה.
המעסיק וכן כל עובד, שהסכים לקבלת שכר כולל כאמור לעיל, רשאי לבטל כל הסכם עבודה כזה בכל עת על ידי מתן הודעה מוקדמת של 30 ימים בכתב לצד השני.
הסדר זה ייערך בכתב והעתק ממנו ישלח לאחר חתימתו למועצת הפועלים, שבתחומה מועסק העובד.
הסדר הנ"ל לא חל על עבודה בימי מנוחה שבועית ו/או חג. עובד שיועסק בימים אלו יהיה זכאי לתשלום של תוספת 50% בעד כל שעת עבודה.
דמי מחלה
תקופת הזכאות לימי מחלה בתשלום תהייה יומיים לכל חודש שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. סך ימי המחלה לשנה יהיה 24 ימים אך לא יותר מ 130 ימים בניכוי התקופה עבורה קיבל דמי מחלה בתשלום לפי חוק דמי מחלה.
דמי הבראה
עובד שהשלים שנת עבודה ראשונה אצל אותו מעסיק, יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה בעבור השנה שחלפה, כמפורט להלן: שנה ראשונה 5 ימים. שניה ושלישית 6, רביעית עד עשירית 7 אחת עשרה עד חמש עשרה 8 שש עשרה עד תשע עשרה 9 עשרים ואילך 10.
דמי ההבראה ישולמו לעובד מדי שנה במועד תשלום משכורת חודש יולי או משכורת חודש אוגוסט ויירשמו בתלוש השכר. התשלום יבוצע באופן יחסי לחלקיות המשרה, והכל בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי.
חופשה שנתית
כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום, כהגדרתה בחוק חופשה שנתית. מספר ימי החופשה בפועל נקבעים לפי שבוע עבודה בן 5 ימים או 6 ימים. שנת עבודה לצורך חישוב החופשה תיחשב מיום תחילת העבודה של העובד.
המעסיק יתן לעובד בסוף כל שנה פירוט יתרות ימי חופשה בגין אותה השנה.
חופשה מסיבות משפחתיות
כל עובד המועסק 6 חודשי עבודה ומעלה יהיה זכאי לחופשה בתשלום כדלקמן: לרגל חתונה 3 ימי חופשה לרגל נישואי בנו / בתו 1 יום חופשה. לרגל לידת בן / בת 1 יום חופשה. ימי החופשה כאמור הם נוסף על ימי החופשה בתשלום שלהם זכאי העובד.
בגדי עבודה וציוד
המעסיק יספק לכל עובדיו על חשבונו ומדי שנה בגדי עבודה הכוללים חולצה, מכנסיים וכיוצא באלה לפי צורכי העבודה. המעסיק לא יגבה מעובדיו שום תשלום בגין בגדי העבודה והציוד שיספק, לרבות תשלום בגין כיבוס הבגדים.
המעסיק לא ידרוש מעובדיו תשלום פיקדון בגין בגדי העבודה ו/או הציוד ולא ינכה סכומים כלשהם ממשכורתו של העובד.
בתום תקופת העבודה על העובד להחזיר למעסיק לפחות סט אחד בלבד של ביגוד ואת הציוד שקיבל, ככל שקיבל. אם העובד לא יעשה כן, המעסיק יהיה רשאי לנכות ממשכורתו האחרונה של העובד בגין סט הביגוד המשומש שלא הוחזר, בהתאם למחיר הביגוד, ולכל היותר עד לתקרה של 150 שקלים חדשים בלבד, לפי הסכום הנמוך מביניהם.
החזר הוצאות נסיעה
המעסיק ישתתף בהוצאות הנסיעה של העובד לעבודה ובחזרה, בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים כפי שיתעדכנו מעת לעת.
עובד המוסע על ידי המעסיק ועל חשבונו מביתו לעבודה וחזרה לביתו לא ישולם לו החזר ההוצאות.
אם העובד יוסע על ידי המעסיק למקום פיזור המרוחק מביתו, העובד יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות נסיעה מהמקום שבו הורד מההסעה עד לביתו. נסיעות העובד מאתר עבודה לאתר אחר, לבקשת המעסיק במהלך יום העבודה ושלא בהתאם למתוכנן, ישולמו על ידי המעסיק וייחשבו לשעות עבודה לכל דבר ועניין.
אם תחבורה ציבורית אינה מגיעה לאתר שבו מועסק העובד או שהעובד סיים את עבודתו בשעה או ביום שבהם אין תחבורה ציבורית, ידאג המעסיק להסעת העובד לביתו בלא חיוב העובד בתשלום בגין ההסעה.
המתנה בין משמרות
עובד שבין שתי המשמרות שבהן הוא משובץ או שאליהן הוזמן לעבוד, קיים פרק זמן של עד 8 שעות ביום או עד 7 שעות בלילה ידאג המעסיק להסעת העובד לביתו וחזרה לעבודה למשמרת הבאה.
ככל שמדובר בשעות הלילה והעובד מועסק במרחק של 35 ק"מ ומעלה מביתו, אם המעסיק לא יסיע את העובד לביתו וחזרה לעבודה, ידאג המעסיק למקום לינה ראוי, בשום מקרה שלא על חשבונו של העובד או תוך קיזוז כלשהו משכר עבודתו.
מטווחים, השתלמויות, רענון ירי
השתתפות העובד במטווח ו/או בהשתלמות מקצועית ו/או ברענון ירי תהיה על חשבון המעסיק בלבד. המעסיק יישא בעלות המלאה של המטווח, הציוד בעבור המטווח וכל הכרוך בו ו/או ההשתלמות ו/או רענון הירי ולא תנוכה השתתפות כלשהי של העובד.
השתתפות העובד במטווח ו/או השתלמות ו/או רענון תחשב כתקופת עבודה לכל דבר. מאחר שהשתתפות העובד במטווח אורכת זמן קצר, מוסכם כי בגין השתתפות העובד במטווח ישלם לו המעסיק שכר עבודה בגין שעת עבודה אחת, בתוספת הוצאות נסיעה.
נשק
המעסיק לא יגבה מהעובד ולא ינכה משכרו שום תשלום בגין הנשק ו/או ביטוח ו/או רישיון ו/או אגרה.
המעסיק רשאי לגבות מהעובד תשלום בשיעור שאינו עולה על 50% מאגרת רישיון הנשק, ככל שקיים לעובד רישיון נשק אישי על שמו.
עם זאת, במקרה שהעובד יסיים את עבודתו אצל המעסיק, מכל סיבה שהיא ואם העובד לא השלים שנת עבודה מלאה, יחזיר לו המעסיק את החלק היחסי של התשלום שנגבה מהעובד כאמור בסעיף זה, לתקופה שבה לא עבד ואשר בגינה שולמה אגרת רישיון הנשק.
תשלום בגין חגים
עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום, אלא בהסכמת המעסיק, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג. עובדים בני דת אחרת יהיו זכאים לתשלום גם בגין ימי חגם ולא יותר מ–9 ימים.
עובד שיועסק באחד מימי החגים הנ"ל יהיה זכאי לגמול בגין עבודתו בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל וליום מנוחה חלופי בלא תשלום, וכן לתשלום מלוא הגמול בגין עבודה בשעות נוספות, נוסף על תוספת החג כאמור, אם וככל שהעובד הועסק מעבר ליום עבודה רגיל.
עובד בשכר יהיה זכאי לתשלום בעבור חג כאמור לפי ממוצע ההשתכרות היומי הרגיל שלו בשלושת החודשים הקודמים לחודש שבו חל יום החג.
שי לחג
פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, ייתן המעסיק לעובדיו שי לחג.
היעדרות ביום הזיכרון
נוסף על ימי החופשה שלהם זכאים העובדים, עובד שבן משפחתו נהרג במהלך שירותו הצבאי ו/או בעקבות פעולת איבה יהיה זכאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון ולקבל תשלום בגין יום עבודה מלא.
ימי אבל
העובד רשאי להיעדר מעבודתו בזמן אבלו מטעמי דת או נוהג, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים, ויהיה זכאי לשכר מלא בגין ימי היעדרותו, ואין מנכים משכרו או מחופשתו השנתית את ימי האבל.
הפסקות במהלך העבודה
המעסיק יתן לעובד הפסקות מהעבודה במהלך יום העבודה; ההפסקות במהלך העבודה יהיו בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה.
הסדר פנסיוני
כל עובד יהיה זכאי להיות מבוטח בקרן פנסיה מקיפה המאושרת על ידי משרד האוצר מתום 6 חודשי עבודה אצל אותו מעסיק.
כל עובד בתחום השמירה והאבטחה יהיה זכאי לבחור, בהודעה בכתב למעסיקו, בקרן הפנסיה שבה יהיה מבוטח לרבות קופת גמל לקצבה, ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ונכות, באותה קופה או בקופה אחרת.
לא הודיע העובד למעסיקו בכתב על בחירתו בקופה שבה בחר להיות מבוטח, יבטח אותו המעסיק בקרן פנסיה מקיפה חדשה.
שיעורי ההפרשות מהשכר, לקרן הפנסיה יהיו כדלקמן:
|
החל מיום ואילך |
הפרשות המעביד לפיצויים |
סה"כ ניכוי עובד ומעביד |
|
01/01/2009 |
1.65% |
13.18% |
|
01/01/2010 |
2.3% |
14% |
|
01/01/2011 |
3.34% |
14.84% |
|
01/01/2012 |
4.18% |
15.68% |
|
01/01/2013 |
5.0% |
16.5% |
|
01/01/2014 |
6.0% |
17.5% |
עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו. ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס, המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק.
ביטוח ריסק
בתקופה שעד לביטוחו של העובד בהסדר פנסיוני יבוטח העובד על ידי החברה בביטוח מסוג ריסק קולקטיבי המקנה לעובד או לשאריו, לפי העניין, פיצוי קבוע וחד–פעמי בגין נכות עקב תאונה שאינה תאונת עבודה או מוות.
סכומי הביטוח הם כמפורט להלן: למקרה מוות בסך 150,000 שקלים חדשים ולמקרה של אבדן כושר עבודה להבטחת פיצוי קבוע בשיעור של 75% משכרו של העובד, ובלבד שתשלום החברה לא יעלה על 0.5% משכר העובד.
השלמת פיצויי פיטורים
מעסיק המפריש את פיצויי הפיטורים כאמור בטבלה לעיל או בשיעורים גבוהים יותר, יהיה רשאי לשלם את השלמת פיצויי הפיטורים עד ל–8.33% לקופת גמל אישית לפיצויים על שם העובד או לקופת גמל לקצבה.
מעסיק שלא העביר תשלומי השלמת פיצויי פיטורים באופן שוטף כאמור ישלם לעובד הזכאי להם את השלמת פיצויי הפיטורים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים, בגין התקופה, השכר והרכיבים שבגינם לא הועברו תשלומים כאמור.
פיטורים והתפטרות
המעסיק רשאי לפטר עובד בניסיון בכפוף לחובת מתן הודעה מוקדמת כחוק. חובה דומה חלה גם על העובד המתפטר. המעסיק רשאי לפטר עובד בנסיבות להלן: במקרה של ירידה בהיקף העבודה כמו הפסד במכרז יפוטרו קודם העובדים החדשים בחברת השמירה.
עובד שפוטר בגין צמצום בהיקף העבודה שמורה לו הזכות לחזור אליה עם התרחבות העבודה בחברה, במשך שנה אחת מיום הפסקת עבודתו.
עובד קבוע שהוחלט לפטרו המעסיק יעשה זאת בדרך של הודעה מוקדמת. העובד המפוטר רשאי להזמין לשימוע את נציגות העובדים. השימוע יתקיים בתוך 9 ימי עבודה מיום ההודעה על הכוונה.
החליטה, החברה לאחר השימוע, על פיטורי העובד - תודיע על החלטתה לעובד.
כל התהליך הפיטורין של עובד קבוע יסתיים בתוך 21 ימים, אשר יכללו במניין ההודעה המוקדמת.
הפסקות עבודה של עד 4 חודשים
כל עובד שיצא לחופשה בלא תשלום (חל"ת) בהסכמתו לתקופה של עד 4 חודשים (כולל) יוחזר לעבודה בתום החל"ת ויישמרו לו כל שנות הוותק ורצף הזכויות לכל דבר ועניין, לרבות לעניין זכויותיו התלויות בוותק.
כל עובד שעבודתו בחברה הופסקה שלא מיוזמתו והמעסיק מבקש להחזירו לעבודה בתוך תקופה שלא תעלה על 4 חודשים (כולל) והעובד הסכים לחזור לעבודה, לא יראו את ההפסקה כפוגעת ברצף הזכויות בעבודה, כך שיישמר לו כל הוותק ורצף הזכויות, לרבות זכויותיו התלויות בוותק.
איסור על הטלת קנסות ועונשים
המעסיק אינו רשאי לקנוס את העובד ו/או לנכות סכומי כסף משכרו של העובד ו/או לגבות מהעובד סכומי כסף בשום תנאי, אלא בכפוף להוראות צו ההרחבה.
אכיפה של ההסכמים קיבוציים בענף השמירה והאבטחה
האכיפה הרופסת היא שורש הרע בכל הנוגע גם לנושא דיני עבודה ושמירה על זכויות העובדים בענף. זאת יודעים גם הצדדים החתומים על הסכם קיבוצי.
אצל חלק מהמעסיקים, הסכם קיבוצי וצו הרחבה אינם תורה מסיני שמחייבת אותם. מבחינתם, מדובר בעוד חוק שאפשר להתעלם ממנו.
הסתדרות העובדים וארגון חברות השמירה חשבו אחרת והגיעו למסקנה בחודש יוני 2011 שיש לחתום על הסכם שיסמיך את הצדדים לבצע בדיקות מדגמיות בקרב חברות השמירה בנוגע למימוש זכויות העובדים במטרה להגביר את האכיפה והפיקוח.
ההסכם קובע שתוקם ועדת אכיפה שבה יהיו חברים נציג ההסתדרות, נציג ארגון המעסיקים ורואה חשבון חיצוני. הוועדה תהייה מוסמכת לדרוש מכל מעסיק להעביר אליה דוח ב-31 לינואר בכל שנה המאושר על ידי רואה חשבון חיצוני ובו התייחסות לעמידה בחובות ובתשלומים לעובדים בשנה החולפת.
מדי שנה תערוך הוועדה ביקורת מדגמית אצל מספר מעסיקים. הדוח יועבר לנבדקים. המעסיק מתחייב להעביר תוך 30 ימים דוח שמפרט את תיקון הליקויים שאותרו לרבות תשלום לעובדים שזכויותיהם הופרו.
עוד נדרשים המעסיקים בענף השמירה והאבטחה לצרף לתלוש השכר של העובדים, פעמיים בשנה ועל חשבונם חוזר מידע אודות זכויות העובדים.
עדכון אוקטובר 2014
שר הכלכלה מר נפתלי בנט יחתום במהלך הימים הקרובים על תקנה חדשה להעלאת שכר המינימום של המאבטחים מ־4,300 שקל ל־4,777 שקל. המדובר על תוספת של 477 שקל בחודש.
עוד במסגרת התקנה יזכו המאבטחים לראשונה גם לקרן השתלמות. המעסיק יפריש לקרן 7.5% שהם בעצם כ־350 שקלים בחודש.
האם נפתח עידן חדש בענף השמירה והאבטחה? ימים יגידו וגם התלונות והתביעות של העובדים כנגד מעסיקים בענף זה. התלונות רבות ומתבררות בפני בתי הדין לעבודה.
כמו בכל מקרה אחר של קיפוח, גם עובד או עובדת בתחום השמירה והאבטחה המרגיש כי זכויותיו נפגעו על ידי המעסיק, ראוי שיפנה לקבלת יעוץ משפטי אישי באמצעות עורך דין המתמחה בדיני עבודה וזכויות עובדים.
