השאלה האם במקרים מסוימים מתקיימים יחסי עבודה בין עובד או מתמחה לבין המעסיק היא שאלה העולה לעיתים תכופות בבתי הדין לעבודה. קיימים מבחנים רבים לאורם בוחן בית הדין האם בנסיבות מסוימות קיימים יחסים כאלו.
המבחנים העיקריים הם מבחן הפיקוח ומבחן השליטה. מתוך המבחנים הללו נגזרים מבחני משנה רבים כגון מקום ישיבתו של העובד, הפיקוח של המעסיק, משך זמן העבודה, העברת כרטיס עבודה וכך הלאה.
מה קורה בתקופת התלמדות או התמחות? האם התמחות נחשבת כתקופת עבודה לכל דבר?
ישנם מקרים שהתשובה חיובית, אך מה לגבי מתמחים ברפואת שיניים? לאורך השנים היו מספר פסקי דין של בתי הדין לעבודה שעסקו בשאלת ההכרה ביחסי העבודה של מתלמדים או מתמחים.
הפעם בחרנו להביא פסק דין עדכני של בית הדין לעבודה בירושלים שעסק בתביעה של מתמחה ברפואת שיניים שביקשה לקבל הכרה במעמדה כעובדת לכל דבר.
העובדות מתוך פסק הדין
מדובר בתיק ס"ע (י-ם) 34031-05-10 ד"ר נילי לדור קרפ נ' הסתדרות מדיצנית הדסה.
התובעת בהליך זה טענה כי עבדה בבית החולים כמתמחה במשך כחמש שנים. במסגרת עבודתה אף יצאה לחופשת לידה, והעבירה שעות הוראה לסטודנטים לרפואת שיניים במקום.
עוד טענה כי היא מעולם לא קיבלה שכר עבודה בגין התמחותה בבית החולים.
תביעת העובדת כללה דרישה לתשלום שכר עבודה, ימי חופשה, הפרשה לפנסיה ואף פיצוי בגין עוגמת נפש. התובעת העמידה את תביעתה על סך של 350,000 ₪ לערך.
טענות הצדדים לגבי תקופת ההתמחות
התובעת טענה כי הייתה עובדת לכל דבר ועניין, היא ביצעה טיפולים רפואיים קליניים במסגרת התמחותה, כמו כן טענה כי התקיימו המבחנים לקיומם של יחסי עובד מעביד.
כך לדוגמא, טענה כי נוכחותה הייתה חובה והיא עשתה שימוש בשעון נוכחות. עוד טענה כי במהלך עבודתה היתה תחת פיקוח של רופאים בכירים.
הנתבעת מנגד טענה כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד וכי תקופת ההתמחות של התובעת היא חלק בלתי נפרד מהלימודים.
עוד טענה הנתבעת כי לחלופין אם יקבע כי מתקיימים יחסי עובד ומעביד, הרי שאז יש לקזז כל סכום מהמלגות שקיבלה התובעת מהנתבעת.
יש לציין כי התובעת טענה כי אין סיבה להפלות בין מתמחים רגילים ברפואה לבין מתמחים ברפואת שיניים.
הכרעת בית הדין לעבודה בעניין יחסי העבודה
בית הדין אכן אישר כי רופאים מתמחים (שטינם רופאי שיניים) מוכרים כעובדים מן המניין. בנוסף, קבע בית הדין כי המבחנים לבחינת יחסי עובד ומעביד בתקופת התלמדות הנם כדלקמן:
"האם מטרת ההתקשרות בין הצדדים וההכשרה הינה יצירת יחסי עובד ומעביד? האם אופייה של ההכשרה הנו כשל הכשרה המועברת במוסד הכשרה לימודי או הכשרה במסגרת יחסי עובד ומעביד? מהו משך ההכשרה, היקף השעות והאם מתאפשר לחניכים לעבוד במקביל להכשרה? האם מפיק המעסיק רווח מההכשרה? כוונת הצדדים".
באשר למטרת ההתקשרות קבע בית הדין בנסיבות כי התובעת כבר קיבלה את הרישיון לעסוק ברפואת שיניים והיא רשאית לעסוק בכך והייתה רשאית עוד לפני ההתמחות הספציפית והנוספת שביקשה לעבור בבית החולים הדסה. על כן מטרת ההתקשרות הייתה לטובת התובעת ולא לטובת הנתבעת.
בנוגע לכוונת הצדדים קבע בית הדין כי התובעת פנתה לנתבעת, והאחרונה קיבלה אותה להתמחות במסגרת מלגה אותה מעניקה.
בית הדין קבע כי בעבר שילמו מתמחים בתחום "שכר לימוד" לבית החולים, אך התובעת לא עשתה כן כי בית החולים רצה לעודד מתמחים להתמחות במסגרתו. לכן קבע בית הדין כי אופי ההתקשרות הוא אופי של לימוד ולא של יחסי עבודה.
עוד נקבע כי אופי ההתמחות בנסיבות הוא של שוליה, כך שאומנם התובעת עבדה בשעות המקובלות, אך אין מנוס מכך במקרה שלה.
בפסק הדין צויין כי הפיקוח על התובעת היה אדוק, למרות שהיא ניסתה להפחית ממנו. צויין כי הלו"ז השבועי של התובעת נקבעה על ידי מנהלי המחלקה. בנוסף, נקבע כי ההתמחות כללה אופי אקדמי רב, שכן שעות שבועיות רבות הוקדשו ללמידת תוכן אקדמי והשתלמויות.
התובעת עבדה במקום נוסף בתקופת ההתלמדות. על כן קבע בית המשפט כי עובדה זו מלמדת על כך שהתובעת לא השליכה את יהבה על ההתמחות אלא התפרנסה במקביל.
בית הדין קבע כי התובעת התייצבה במקום ארבע פעמים בשבוע אך היא לא נבדקה בדבר נוכחותה.
טענת הנתבעת לפיה היא אינה בודקת את נוכחות המתמחים מכיוון שהיא רואה בהתמחות פעילות לימודית ולא עבודה - התקבלה.
בית הדין פסק: "התרשמנו כי ציפו מהתובעת להתייצב כתקנם של דברים במסגרת הדברים הרגילה. אולם אין בכך כדי ללמד על קיום יחסי עבודה בהכרח, שכן אף במסגרת לימודית מצופה מהלומד לבצע חובותיו הלימודיות כולל נוכחות. על מנת שההדרכה תהיה יעילה".
לאור כל האמור, בית המשפט הורה לדחות את תביעת התובעת. עם זאת בשל הנסיבות היא לא חויבה בהוצאות משפט.
משמעות פסק הדין לגבי מתמחים ובכלל
מדובר בעוד פסק דין שנכנס לקטגורית קיומם של יחסי עובד ומעביד, והנו בעל השלכות רבות על ציבור המתמחים והמתלמדים בתחום רפואת השיניים.
אף על פי כן, תם ולא נשלם שכן מפסק הדין עולה כי ישנו מקרה דומה אשר תלוי ועומד במסגרת ערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה.
מתוך ניסיון העבר ומתוך פסיקתו הענפה של בית הדין לעבודה על ערכאותיו השונות, ניתן להניח כי גם בעתיד נחשף לתביעות דומות של מתמחים ובתי הדין יאלצו לדון בכל מקרה לגופו.
ההכרעה בשאלת קיומם של יחסי עבודה בזמן התמחות ברפואת שיניים תבחן בכל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו הוא.
עוד בנושא: הוכר כעובד שכיר לאחר 19 שנות עבודה ובגיל 81