תיקון 15 לחוק חופשה שנתית

בהתאם לתיקון מס' 15 של חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, מספר ימי החופשה השנתית לעובדים בעלי עד 4 שנות ותק במקום עבודתם, אשר עד כה היה 14 בלבד, יוארך בשתי פעימות, כאשר בכל פעימה החופשה תוארך ביום נוסף אחד:

• החל מיום 1.7.2016 ועד ליום 1.1.2017 – מספר ימי החופשה יוגדל ל-15.
• החל מיום 1.1.2017 ואילך – מספר ימי החופשה יוגדל ל-16.

התיקון יתבטא במסגרת שינוי סעיף 3(א)(1) לחוק, ומחיקת סעיף 3(א)(2) לחוק, באופן הבא:

3. אורך החופשה
(א) אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד הוא:
(1) בעד כל אחת מ-5 השנים הראשונות – 15 יום (ומ-1.1.2017 – 16 יום).
(2) מבוטל.

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 15 והוראת שעה) (הארכת תקופת החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק), התשע"ו–2016, הועלתה ביוזמת חברת הכנסת רחל עזריה וח"כים נוספים שהצטרפו אליה מסיעות נוספות בכנסת, והתקבלה במליאת כנסת בקריאה שניה ושלישית ביום 8.2.2016, ברוב של 42 תומכים וללא מתנגדים.

משמעות התיקון הנה למעשה השוואת ימי החופשה של עובדים בעלי ותק של עד 4 שנים לימי החופשה של עובדים בעלי ותק של 5 שנים, כך שגם עובדים בעלי ותק של 4 שנים יהיו זכאים בסופו של דבר לצבור 16 ימי חופשה שנתית בכל שנה לעבודתם.
 
לפי החוק שלפני התיקון, עובדים בעלי ותק של עד 4 שנים היו זכאים לקבלת 14 ימי חופשה שנתית בלבד בכל אחת מ-4 השנים הללו, כאשר רק בשנה החמישית הם כבר היו זכאים לקבלת 16 ימי חופשה.

למעשה, מאחר שימי החופשה השנתית כוללים בתוכם גם את ימי המנוחה השבועית, אזי 14 ימי החופשה השנתית הללו הנם במונחי ברוטו, מאחר שבניכוי ימי המנוחה, מדובר בסך הכל ב-10 ימי חופשה נטו.

לאחר תיקון החוק ובעקבותיו עובדים בעלי ותק של עד 4 שנים יקבלו בתחילה, החל מיום 1.7.2016, 15 ימי חופשה בשנה במקום 14 ימי חופשה כיום וזאת במונחי ברוטו.

במונחי נטו המשמעות היא שעובדים כאמור שמועסקים במסגרת שבוע עבודה בן 6 ימים, יזכו ל-13 ימי חופשה נטו, ועובדים כאמור שמועסקים במסגרת שבוע עבודה בן 5 ימים, יזכו ל-11 ימי חופשה נטו.
 
החל מיום 1.1.2017 ואילך עובדים בעלי ותק של עד 4 שנים כבר יקבלו 16 ימי חופשה, בדומה לעובדים מהשנה החמישית וזאת במונחי ברוטו. במונחי נטו המשמעות היא שעובדים כאמור שמועסקים במסגרת שבוע עבודה בן 6 ימים יזכו ל-14 ימי חופשה נטו, ועובדים כאמור שמועסקים במסגרת שבוע עבודה בן 5 ימים, יזכו ל-12 ימי חופשה נטו.

להלן טבלה המציגה את ימי החופש לפני ולאחר התיקון לחוק:

בדברי ההסבר להצעת החוק צויין כי  שוק העבודה השתנה מהותית מאז נחקקו בישראל חוקי העבודה בשנות ה־50 של המאה ה-20. בעבר, מרבית העובדים נותרו באותו מקום עבודה שנים רבות, ואילו כיום שוק העבודה גמיש יותר ויציב פחות, כך שלא אחת עובדים עוברים ממקום עבודה אחד למשנהו בתכיפות רבה.

ממצאי מחקרים מצביעים על כך שעובדים עד גיל 35 מחליפים מקום עבודה בממוצע כל 6.4 שנים ורק 58% מבני ה־35 ומעלה עבדו במקום עבודה אחד בעשר השנים האחרונות.

לפי הנוסח המקורי של סעיף 3(א) לחוק, העובדים היו זכאים לימי חופשה נוספים רק החל מהשנה החמישית לעבודתם אצל אותו מעסיק או במקום עבודה אחד.

ברם, נוכח הנתונים בדבר אופי ההעסקה כיום נראה כי מרבית העובדים אינם מגיעים לשנת העבודה החמישית, המקנה תוספת ימים לחופשה השנתית כאמור, ולכן הם זכאים רק למספר המזערי של ימי החופשה השנתית הקבוע בחוק דהיינו, 10 ימי חופשה נטו בשנה לא כולל ימי המנוחה השבועית.

לפיכך הוצע להגדיל את מספר ימי החופשה השנתית לעובדים שצברו ותק שבין שנה לארבע שנים וכך בין היתר, לצמצם את הפער בין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג במרבית מדינות ארגון ה-OECD, שישראל נמנית עליהם, שהנם כ-20 ימים בממוצע, לבין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג בישראל.

הוספת ימי חופשה שנתית כאמור גם תאפשר להתמודד עם הפער בין ימי החופשה במערכת החינוך ובין ימי העבודה במשק, המכביד מאוד על עובדים שהם הורים לילדים.

להערכת משרד האוצר העלות התקציבית של הצעת החוק היא בין 5 ל־10 מיליון שקלים חדשים לשנה, ואולם מכיוון שהממשלה נתנה את הסכמתה להצעת החוק לא מדובר בהצעת חוק תקציבית, כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה.

משמעות קבלת התיקון לחוק הנה שיפור תנאיהם של כמיליון וחצי עובדים, אשר עד כה היו זכאים לקבל את מינימום ימי החופשה בשנה, 10 ימים נטו.

אם מנכים מימי החופשה הללו את ימי החגים, חופשות של ילדים וימי המחלה הראשונים, אותם עובדים מוצאים את עצמם תוך חודשים ספורים ללא ימי חופשה.

כתוצאה מכך מיליון וחצי עובדים עלולים להימצא במינוס תמידי של ימי חופשה ועובדים יותר ימים ויותר שעות מבכל מדינה אחרת בארגון מדינות ה-OECD.

עבור כל אותם עובדים תוספת שני ימי החופשה יכולה להיות משמעותית מאד, ולתת להם את זמן הפנאי הנוסף שכל אחד מאיתנו צריך, ויש לקוות שברבות הימים מספר ימי החופשה השנתית על פי החוק בישראל אף יושוו לאלו הניתנים ביתר מדינות ה-OECD.

שאלות? לחצו כאן והכנסו לדיונים בפורום הגדול בישראל!