אי אכיפת תקנות בטיחות: מי האחראי ומי משלם את המחיר?

מדי שנה נפצעים בארץ אלפי עובדים בענף הבניה עקב תאונות עבודה. למעשה, ענף הבניה הינו ענף העבודה המסוכן ביותר בארץ.

על פי נתוני דו"ח תאונות עבודה לשנת 2015 של מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית של משרד הכלכלה, אשר מופקד על אכיפת כללי וחוקי הבטיחות בארץ, עולה כי בשנת 2015 נהרגו 54 עובדים בתאונות עבודה קטלניות, מתוכם 34 עובדים בענף הבניה, קרי, 62% מכלל התאונות.

גורם התמותה המשמעותי ביותר בקרב העובדים בענף הבניה הינו נפילה מגובה, אשר גרמה למותם של 21 עובדים מתוך 34 ההרוגים בענף הזה.

עוד עולה מהנתונים כי 46% מהתאונות הקטלניות אירעו בשלב השלד, המאופיין במגוון פעולות הקשורות להכנה וביסוס שלד המבנה, לרבות יציקות של עמודים וקורות.

21% מהתאונות התרחשו בשלב עבודת הגמר, הכוללות ריצוף, חיפוי, התקנות איטום ועוד, ואילו 18% נבעו כתוצאה משיפוצים שנחשבות לעבודות פשוטות יחסית.

יתר המקרים התרחשו בגלל עבודות חפירה והריסה ופירוק.

במהלך שנת 2016 דווח כבר על 41 הרוגים בענף הבניה.

לקריאה נוספת: הכרה בתאונת עבודה על אף שהעובד לא דווח
 

המודעות הציבורית לסכנה אשר נשקפת לעובדים בענף הבניה עלתה לאחרונה במיוחד, עקב שורה של תאונות קשות שאירעו בענף זה.

כך לדוגמא, ביום 5.9.2016 קרס חניון תת-קרקעי בן 4 קומות ברמת החייל שבתל אביב, אשר נמצא אז בשלבי בנייתו האחרונים.

באירוע זה נהרגו 6 פועלים ונפצעו 34 אנשים.

ביום 13.2.2017 קרס מנוף של אתר בניה בגובה 64 מטר על כלי רכב שנמצאו ברחוב הנביאים בבת ים, כתוצאה מכך נפצעו המנופאי ועוד שלושה אזרחים.

ביום 12.3.2017 אירעו תאונות בשני אתרי בניה בעיר רמת גן: ברחוב נווה יהושע קרס מנוף באופן שפצע שני גברים, ואילו ברחוב ההגנה קרסו פיגומים באופן שפצע אדם אחד.

יש לך ביטוח אובדן כושר עבודה? 

בנוסף, פורסמו בתקשורת מקרים שונים בהם מנופאים באתרי בנייה חויבו להמשיך ולעבוד, על אף סכנות בטיחותיות הברורות שנשקפו לחייהם.

כך לדוגמא, הושמעה בחדשות ערוץ 2, בנובמבר 2016, הקלטה בה נשמע מנהל עבודה באזור המרכז, מאיים על מנופאי שאם לא יעלה על המנוף עקב טענותיו על בעיות בטיחותיות, הוא לא יקבל את שכרו.

כמו כן, שודרו סרטונים המציגים מנופים אשר לכאורה, היו אמורים לעמוד ללא תזוזה, אך בפועל הרוח החזקה הזיזה אותם ואת הציוד שעליהם לכל עבר.

בכתבה נוספת ששודרה בחדשות ערוץ 2, בפברואר 2017, עלה כי שוק התעסוקה בענף המנופאות הינו פרוץ לגמרי, מאחר וכל אחד יכול להשיג בקלות רישיון מזוייף תמורת תשלום בסך מאות ש"ח, או להדפיס רישיון מזוייף במדפסת ביתית ולהתקבל באמצעותם לעבודה, מבלי שהקבלנים ומנהלי העבודה יטרחו בכלל לבדוק לוודא מהימנות מסמכי הרשיון.

הסרטון הציג כיצד מי שהתחזה למנופאי, הציג רשיון מזוייף בפני חברת כוח אדם של מנופאים והתקבל מייד לעבודה אצלה.

כשהמתחזה הגיע אל אתר הבנייה אליו נשלח, הוא התבקש לעלות על מנוף ענק בגובה אדיר, ללא שום בדיקה מינימאלית ולהתחיל להפעיל אותו בלי כל פיקוח.

כשהמתחזה הבין שאיש לא יעצור אותו והסיכון כאן הוא גדול, הוא מיהר לרדת בתואנת שווא.

בתגובה פנה מנהל העבודה אל החבר שהגיע איתו, שלא היה לו אף רשיון מזוייף בידו וביקש ממנו שיפעיל את המנוף.
 

הסיבות לאי אכיפת דיני הבטיחות באתרי הבניה בארץ

עקרונית, האחריות באתר הבניה מוטלת על המעסיק הישיר, הקבלן או בעל האתר, באופן שמטיל עליהם את החובה לדאוג לביטחונם ולשלומם של העובדים ולמנוע אירועים ומצבים העלולים לגרום לפגיעה. זאת באמצעות מתן הוראות בטיחות, עריכת בדיקות רפואיות כדי לבדוק את כשירות הפועלים לסוג העבודה, מתן אמצעי מיגון תקינים והדרכות בדבר הסיכונים בעבודה.

אולם בפועל, מנהלי עבודה רבים בשטח אינם מקפידים כנדרש על שמירת כללי הבטיחות והגיהות באתר הבניה, וזאת בין מתוך רשלנות גרידא, ובין בשל מתן התמריצים לסיים מוקדם את הפרויקטים כדי לקבל בונוסים כספיים, דבר הגורם להם להתעלם במכוון מכללי הבטיחות בעבודה, הואיל והדבר עלול לגרום לאיחורים בביצוע הפרויקטים.

ההפרות של הוראות הבטיחות מתבטאות באופנים שונים, כגון העדר אמצעי מיגון לרבות אמצעי מיגון מינימאליים כדוגמת קסדות, שימוש בציוד לא תקין, שימוש לא מקצועי בכלי הרמה, מנופים, ומכשירים רבי עוצמה, העדר הדרכה בטיחותית לגבי אופן ביצוע העבודות, העסקת עובדים בלתי מקצועיים, לרבות מנופאים ללא רשיון מתאים ועוד.

כאמור, אכיפת כללי וחוקי הבטיחות באתרי הבניה מופקדת בארץ בידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית.

המינהל פועל מכח חוק ארגון הפיקוח על העבודה, 1954 - התשי"ד ומכח פקודת הבטיחות בעבודה, 1970 - התש"ל.

מטרותיו העיקריות של המינהל הינן למנוע תאונות עבודה ולשמור על בריאותם של העובדים במדינת ישראל.

בהתאם לכך, המינהל אחראי על קביעת המדיניות בנושא בטיחות בעבודה, בריאות העובדים וגיהות תעסוקתית, ועל פיקוח ואכיפת הוראות החוקים והתקנות השונים בתחומים אלו במקומות העבודה.

לשם כך אמור המינהל, בין היתר, לערוך ביקורות פתע באתרי הבנייה שברחבי הארץ, על מנת לוודא שהמעסיקים מקפידים על שמירת כללי וחוקי הבטיחות.

במקרה שהאתר אינו בטיחותי, המפקחים מוסמכים להוציא צו סגירה לאתר ואף לפתוח בחקירה פלילית נגד המעסיק, להכין כתב אישום ולהטיל עליו קנסות.

חשוב להכיר: חוק ההגנה על העובד והזכות להתלונן

ברם, בפועל, נכון לתחילת שנת 2017, מנהל הבטיחות מעסיק 18 פקחים בלבד, אשר אמורים לפקח על כ-13,000 אתרי בנייה ברחבי הארץ! אמנם, קיימים תקנים ל-24 מפקחים נוספים במינהל הבטיחות, אך השכר העלוב שמוקצה למפקח, כ-6,500 ש"ח ברוטו, ללא פיצוי כספי על הוצאות הרכב הנחוץ כדי להגיע לאתרי בנייה, אינו מאפשר למעשה לאייש את המשרות.

התוצאה הבלתי נמנעת הינה, איפוא, העדר אכיפה מספקת באתרי הבניה בארץ, אשר מובילה להפקרות וזלזול בוטה בזכויות העובדים, שלמות גופם, וחייהם.

המודעות הגוברת להפקרות הבטיחותית אשר שוררת בענף הבניה בארץ, הביאה בנובמבר 2015 להקמתה של הקואליציה למאבק בתאונות בניין, אשר מורכבת מארגונים חברתיים שונים, כגון קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, רופאים למען זכויות אדם, ועוד.

במסגרת נייר עמדה שפירסמה הקואליציה בתחילת 2016, הציגה הקואליציה עולה כי הפקרות זו נובעת, בנוסף למחסור למפקחים מטעם מינהל הבטיחות, גם מהסיבות הבאות:

אי חשיפת מידע ונתונים אודות תאונות עבודה באתרי הבנייה מטעם מינהל הבטיחות, והסתרתו מעיני הציבור.

קרא עוד על: פיצויים ופיטורים בענף הבנייה

מדובר במידע בסיסי ביותר כמו שמות הקורבנות, שמות האתרים בהם התרחשו תאונות העבודה, שמות הקבלנים המבצעים ו/או נסיבות התאונות.

טיפול לקוי לאחר תאונות, באופן לפיו מספר אתרי בנייה בהם התרחשו תאונות קשות של עובדים, שחלקן גבו קורבנות בנפש, נמצאו יום למחרת התאונה  פתוחים ועובדים כאילו דבר לא קרה בהם.

טיפול לקוי של המשטרה והפרקליטות בתיקים הפליליים בגין תאונות קשות וקטלניות.

חיוני שתדע: על הגברת האכיפה בדיני עבודה

כך, לדוגמא, במסמך מרכז המחקר של הכנסת בנושא תאונות עבודה בענף הבניין מיום 14.12.2015 ,נמסרו נתוני משטרת ישראל לפיהם מתוך 184 מקרי מוות שדווחו בשנים 2015-2010, נפתחו רק 90 תיקי חקירה בגין גרם מוות ברשלנות, מתוכם הוגשו 11 כתבי אישום בלבד.

למרבה הצער, נכון למרץ 2017, לא חל שיפור במצב אכיפת כללי הבטיחות באתרי הבניה בארץ.

הרגולציה הרופפת מצד המדינה בנושא הבטיחות והרעת תנאי העסקתם של המנופאים, אף הביאה להתפטרותם של כ-240 מנופאים בתחילת פברואר 2017, בטענה לפיה מנהל הבטיחות איננו מטפל כראוי בתלונותיהם על הפקרות מסכנת חיים בתחום הבטיחות בענף ועל פגיעה בזכויותיהם הסוציאליות.

יחד עם זאת, יש לקוות שהמחאה הציבורית תצליח להביא לבסוף לשיפור המצב בנושא זה, ולרבות באמצעות פרסום מידע על תאונות העבודה הקשות, הגברת פעילות האכיפה מטעם מינהל הבטיחות, וההעמדה לדין של מפירי החוק באמצעות משטרת ישראל ופרקליטות המדינה.

הגשת תביעות בגין תאונות עבודה באתרי הבניה

כאשר עובד שכיר בענף הבניה עובר תאונת עבודה, באפשרותו להגיש תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי, ואף כנגד המעסיק, במידה ותאונת העבודה התרחשה עקב התרשלותו של המעסיק, אם כי במקרה כזה יש לקזז את תשלומי הביטוח הלאומי מתשלום הפיצויים של המעסיק.

הגשת תביעה לקצבות נפגעי עבודה בפני המוסד לביטוח לאומי

תאונת עבודה לצרכי ביטוח לאומי מוגדרת כתאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק או מטעמו.

עובד בענף הבניין שנפגע בתאונת עבודה זכאי להגיש בקשות לקבלת קצבאות שונות בפני המוסד לביטוח לאומי.

קצבאות אלו כוללות, בין היתר: דמי פגיעה, אשר משולמים לעובד במשך התקופה שבמהלכה הוא אינו מסוגל לעבוד ועד ל-90 יום, וזאת בתנאי  שהוא אינו מסוגל לעבוד עקב תאונת הדרכים, לא בעבודתו, ולא בעבודה מתאימה אחרת.

חשוב לדעת: זכויות נפגעי תאונת עבודה בביטוח לאומי

בתום תקופת שלושת החודשים, לא יהיה הנפגע זכאי עוד לתשלום דמי פגיעה, אולם אם נותרה לו נכות עקב תאונת העבודה, יתכן והוא יהיה זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה, בהתאם לאחוזי הנכות הקבועים שנקבעו לו.

במידה והנכות עומדת על 19%-9%, ישולם לו מענק חד פעמי, ובמידה והנכות עומדת על 20% ומעלה, תשולם לו קצבה חודשית.

 

לקריאה נוספת: החוק קובע, אתר בניה יסגר לאחר תאונת עבודה

כאשר נפגע העבודה יגיע לגיל אשר מקנה לו זכאות לקצבת זקנה, הוא יוכל לבחור בין קבלת קצבת הנכות לקבלת קצבת הזקנה, כאשר בחירה בקבלת קצבת הזקנה, תזכה אותו בנוסף גם בקבלת מענק חד פעמי בגובה 36 קצבאות נכות מעבודה במידה והעובד נפטר חלילה עקב תאונת עבודה, עשויים בני משפחתו להיות זכאים לקבלת גמלת תלויים, אשר תשולם להם באמצעות מענק חד פעמי או קצבה חודשית.

בני המשפחה הזכאים לגמלת תלויים הינם האלמן או האלמנה של המבוטח וילדיו, אשר עונים  על תנאי הזכאות.

בתנאים מסוימים יהיו זכאים לגמלה הורים, אחים, סב או סבתא, שהעובד היה מפרנסם.

לקריאה אודות: ענף המתכת וזכיויות העובדים בו