הפרשה לפנסיה גם בזמן שאת/ה לא עובד/ת - אימתי?

צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, אשר נכנס לתוקף ביום 1.1.2008 מטיל חובה על כל המעסיקים במשק לערוך ביטוח פנסיוני מקיף לכל עובד שאין לו הסדר פנסיוני בכלל או הסדר פנסיוני שהנו מטיב ביחס להסדר הפנסיוני שעל פי הצו.

בהתאם להוראות צו ההרחבה על המעסיק לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני הנקובות באחוזים משכרו של העובד, בהתאם לכללים שנקבעו בצו.

כתוצאה מכך, הלכה למעשה כל עובד שכיר במשק זכאי לקבל פנסיה, בעוד שבעבר זכות זו ניתנה רק למי שהדבר הוסכם לגביו במסגרת הסכם ההעסקה האישי שלו או הסכם קיבוצי שחל עליו.

בהקשר זה מתעוררת לא אחת השאלה, האם המעסיק חייב להמשיך ולהפריש הפרשות לפנסיה גם במהלך התקופות בהן העובד איננו עובד בפועל מסיבות כאלה ואחרות?

בסקירה שלפניך נסביר בהרחבה על 6 מקרים נפוצים של היעדרות מהעבודה מסיבות מוצדקות ושכיחות, והחובה שחלה על המעסיק בכל הנוגע להמשך ההפרשות לקרן הפנסיה של העובד או העובדת.

6 מקרים בהם צריך להמשיך ולהפריש לך כספים לפנסיה

חופשה שנתית

סעיף 17 לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 קובע כי: "דמי חופשה, פדיון חופשה, ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה".

מכאן נובע כי גם עובד אשר יצא לחופשה שנתית וקיבל דמי חופשה, זכאי להמשך ההפקדות לחיסכון הפנסיוני במהלך תקופה זו.

במידה ומדובר ליציאה לחופשה ללא תשלום - חל"ת - העובד אינו זכאי להמשך ההפקדות לחיסכון הפנסיוני במהלך תקופה זו.

מחלה

סעיף 7 לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 קובע כי "דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר". 

מכאן נובע כי עובד אשר חלה וקיבל דמי מחלה, זכאי שהמעסיק ימשיך להפקיד עבורו הפרשות לפנסיה במהלך התקופה בה הוא קיבל דמי מחלה. לאחר תום תקופה זו הוא אינו זכאי להמשך ההפקדות.

מילואים

סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע כי יש להמשיך להפריש עבור עובד שיצא לתקופת מילואים בדיוק את אותן הפרשות לפנסיה שהפרישו עבורו כמו בתקופה שקדמה למילואים, כל זאת כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

בהתאם לאיגרת המוסד לביטוח לאומי מיולי 2017 יש להפריש את הפרשות הפנסיה מהשכר הרגיל של העובד לאותה תקופה ולא מסכום תגמול המילואים, שעשוי להיות גבוה מהשכר הרגיל.

חופשת לידה

סעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, קובע כי על המעסיק להפריש לקופות גמל רק לגבי עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי, וזאת עבור התקופה שבעדה שולמו דמי לידה וכן בתנאי שהעובדת עבדה אצל המעביד חצי שנה לפני תחילת ההריון, ויחסי העובד מעביד התקיימו ביניהם במשך כל תקופת ההריון.

מכאן נובע לכאורה כי המשך חובת ההפרשה לפנסיה במהלך תקופת חופשת הלידה חלה רק לגבי תקופת החל"ד הקצרה, בת 15 השבועות, שבעדה משולמים דמי לידה.

לאחר תום תקופה זו היא אינה זכאית עוד להמשך ההפקדות.

בהתאם לסעיף זה ולתקנה 4 לתקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) התשס"ח-2008, אשר נכנסו לתוקף ביום 1.9.2008, יש לפעול כך:

במקרה בו רק המעסיק משלם לקופת הגמל: ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה וזאת כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה שבעדה הם זכאים לדמי לידה.

במקרה בו גם המעסיק וגם העובדת משלמים לקופת הגמל: המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה העובד או העובדת זכאים לדמי לידה, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה.

לגבי תשלומים החלים על העובדת או העובד: המעביד ינכה, ככל הניתן, מהשכר האחרון שישלם לעובדת לפני יציאתה לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת הגמל החלים עליה בעד שני חודשי עבודה וזאת נוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל החל עליה בעבור החודש שבעדו משתלם השכר האמור.

את יתרת התשלומים החלים עליה בתקופת חופשת הלידה תשלם העובדת באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעביד לצורך זה, כמשמעותן בסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

עוד יובהר כי תקנות אלה מוסיפות על זכויותיהם של עובדת או עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ובוודאי שאינן גורעות מהן.

שמירת הריון

סעיף 7א לחוק עבודת נשים קובע כי תשלומי הפרשות לקופות הגמל, ימשיכו להיות משולמים על ידי המעסיק באותם שיעורים גם בתקופת שמירת ההריון, וזאת בתנאי שהעובדת עבדה אצל המעביד חצי שנה לפני תחילת ההריון.

בהתאם לסעיף זה ולתקנה 3 לתקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) התשס"ח-2008, אשר נכנסו לתוקף ביום 1.9.2008, יש לפעול כך:

במקרה בו רק המעסיק משלם לקופת הגמל: ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה וזאת כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופת שמירת ההריון.

במקרה בו גם המעסיק וגם העובדת משלמים לקופת הגמל: המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו, בתנאי שגם העובדת ממשיכה לשלם את חלקה בתשלומים אלו במסגרת תקופה זו.

עוד קובעת תקנה 3 לתקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) התשס"ח-2008, כי על המעסיק להעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת באותה תקופה, לא יאוחר מ-7 ימים עבודה מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה אצלו ואילו העובדת תפקיד את הפקדותיה, בכל חודש, לא יאוחר מהיום הקובע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

אין בהפקדת תשלומי העובדת אצל המעביד במועד מאוחר יותר כדי לגרוע מחובתו של המעביד לשלם את התשלומים החלים עליו ולהעביר את התשלומים החלים על העובדת לקופת הגמל.

תאונת עבודה

נכון להיום אין עדיין דבר חקיקה אשר קובע כי על המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לפנסיה גם בתקופה בה העובד לא עובד בפועל עקב תאונת עבודה במקרה והנושא לא הוסדר במסגרת הסכם ההעסקה האישי של העובד או הסכם קיבוצי שחל עליו.

אולם, במסגרת הליך תע"א 3488-07 חנוך חשאי נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת. בע"מ נקבע כי כל עוד מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הצדדים, והפסקת עבודתו בפועל של העובד היתה בעל כורחו של העובד ומטעמים הקשורים בעבודתו, אזי על המעסיק להמשיך להפקיד עבורו הפקדות לפנסיה.

הסיבה לכך, לפי פסק הדין, הנה הזיקה הקיימת בין העבודה לפגיעה בבריאות העובד אשר יוצרת הצדקה למחוייבות המעסיק למניעת פגיעה נוספת בעובד.

קרא/י בהרחבה: מה עושים עם המעסיק לא משלם פנסיה?