שר האוצר מינה את יעל אנדורן למנכ"ל משרד האוצר והיא בחודש השמיני להריונה. אין חשש שיפטרו אותה בחודש התשיעי. היא מוגנת ולא תידרש לסעד של בית הדין לעבודה.
מה קורה עם נשים אחרות מהישוב, נשים במשרות פחות רמות שנכנסות להריון במהלך העבודה ומשבשות את התוכניות של המעביד שמצפה מהן לעבוד ללא הפסקות מיותרות כמו הריון ולידה?
האם המעסיק יכול לפטר אותן איך שבא לו? מה קובעים דיני העבודה בישראל ואילו הגנות יש לנשים בהריון לפי חוק?
סעיף 9 לחוק עבודת נשים עונה על שאלה זו וקובע כך:
-
מעביד לא יפטר עובדת שהיא בהריון אלא בהיתר מיוחד של משרד התעשייה והמסחר.
-
שר התמ"ת לא יאשר פיטורים של עובדת בהריון אם יתברר לו כי הם קשורים להריונה ולא לתפקודה המקצועי.
-
כדי ליהנות מהגנת החוק, על עובדת בהריון שהיא זמנית, ארעית או קבועה לעבוד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפחות 6 חודשים.
-
אם המעסיק הוא קבלן כוח אדם והעובדת עבדה אצלו 6 חודשים לפחות והיא בהריון, הפסקת העסקתה באופן זמני תחשב גם היא לפיטורים שחלים עליהם ההוראות הנ"ל.
-
עובדת בהריון שמועסקת באמצעות קבלן כוח אדם אצל מעסיק אחר לפחות 6 חודשים יפעל אותו מעסיק למנוע פיטורי העובדת בניגוד להוראות החוק. אם פוטרה החבות חלה על המעסיק אלא אם כן הוכיח אחרת.
בהמשך למפורט בהוראות החוק לענייננו, חשוב להבין ולזכור, שלכל מעסיק שמורה הזכות לפטר עובדת שלא עונה על דרישותיו המקצועיות והתפקודיות גם כאשר היא בהריון.
על המעסיק להוכיח שאכן זו היא העילה האמיתית ולא עצם עובדת היות העובדת בהריון, עובדה שמפריעה לו מאד כי היא גוררת באופן טבעי ירידה בתפוקה בשל מגבלות פיזיות ואחרות ובהמשך, יציאה לחופשת לידה.
אם וכאשר יש בידי המעסיק ראיות התומכות בעילה המקצועית לביצוע הפיטורים, עליו לקבל כאמור היתר של שר העבודה והרווחה.
בחינה ובדיקה נוספת של המשרד הממונה, נועדה להגן על העובדת וזכויותיה מפני שרירות לבם של מעסיקים שעלולים להמציא סיבות ותירוצים משונים לפיטורי העובדת, בעוד שהסיבה האמיתית מבחינתם היא היותה בהריון.
לפי סעיף 10 א' לחוק עבודת נשים על עובדת שהיא בהריון בחודש החמישי להודיע על כך למעבידה.
אותה עובדת, עלולה להיקלע למצב שהחוק לא יכול להגן עליה אם טרם השלימה 6 חודשים של עבודה אצל אותו מעביד. שהרי, אם זה המצב, המעביד יכול לפטר אותה עם היוודע לו דבר הריונה בחודש החמישי מבלי שיידרש לקבל היתר מיוחד של שר הרווחה.
קיראי: הנחיות פעולה לאישה בהריון שקיבלה מכתב פיטורין!
הגנה חוקית והגיונית לנשים בחודשי ההריון
איך בכל זאת יכולה עובדת במצב שכזה להגן על עצמה וזכויותיה? התשובה נמצאת בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
חוק זה אוסר על הפלית אישה בהריון. ואם בכל זאת פוטרה בנסיבות אלו קמה לה עילה מוצדקת לתבוע לפי חוק זה לשם קבלת פיצויים על הנזק הכספי שנגרם לה. והנזק הוא לא פשוט.
הסיכויים למצוא עבודה כאשר את בהריון מתקדם שואפים לאפס. קיימת אפשרות שהיא גם לא תקבל דמי חופשת לידה מהביטוח הלאומי, הואיל ולא צברה מספיק ותק במקום העבודה ולא הופרשו לזכותה ניכויים לביטוח הלאומי.
בתחילת המאמר כתבנו שמנכ"ל האוצר המיועדת נכנסת לתפקיד בעודה בחודש השמיני וסכנת פיטורים לא מרחפת עליה. עובדות אחרות לעומתה, עברו מסלול קצת שונה ונאלצו בהיותן בהריון להתמודד עם החלטה על פיטוריהן באמצעות בתי הדין לעבודה.
יש עובדות שקיבלו את הסעד המבוקש ויש כאלה שבית הדין לא מצא הצדקה לתביעתן. כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו.
כהן אידית עבדה אצל טקילה לוי מוטי ובמהלך שנת 2006 פוטרה בעודה בהריון. על רקע זה תבעה את המעסיק בתיק עב 1864/08 בבית הדין האזורי בחיפה. בתביעתה דרשה לשלם לה פיצויי פיטורים בתקופת הריון הפרשי שכר לתקופת ההריון ופיצוי על עוגמת נפש.
בית הדין דחה את תביעתה וקבע כי פיטוריה לא נעשו בהקשר להריונה אלא מפאת חוסר שביעות רצון של מעבידה מתפקודה.
אשר על כן נקבע עוד בפסק הדין כי בפיטורים לא נמצא חוסר תום לב ולא היתה למעסיק מטרה לחמוק מהוראות החוק המגבילות פיטורי עובדת בהריון. לנוכח האמור נפסק כי אין בפיטורי התובעת כדי להוות הפליה בניגוד לסעיף 2א' לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואין התובעת זכאית לפיצוי מכוח חוק זה.
אצל עורכת הדין שני שיוביץ היה סיפור קצת שונה. היא התקבלה לעבודה כעורכת דין חדשה במשרד עורכי דין דגני שפירא ושות'. משכורתה לא שולמה כמוסכם.
התברר שכך נוהגים במשרד לעכב תשלומי שכר ומתנים את ביצוע התשלום בקבלת תשלום מהלקוח. הסידור לא נראה לה והיא התלוננה על כך לעיתים בפני מעסיקיה על הלנת שכר. הוויכוחים הובילו להחלטה לפטר אותה. בעקבות כך תבעה את המעסיקים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה על הלנת שכרה ועל העובדה שפוטרה בעודה בהריון ובניגוד לחוק.
התביעה עב 703/02 שני שיוביץ נ' דגני שפירא ושות' התבררה בפני בית הדין וזה דחה את תביעה לעניין הפיטורים בעודה בהריון.
בית הדין הגיע למסקנה שלא נמצא קשר בין עובדת פיטוריה לבין היותה בהריון. להבנתו וכפי שנכתב בפסק הדין, "הטעם האמיתי לפיטורים מקורו בדרישותיה החוזרות ונישנות לתשלום שכרה, עד שהפכה למטרד בעיני הנתבעים שבשל כך הפסיקו את עבודתה אצלם".
עוד נקבע שגם אם היתה מופרכת גרסת הנתבעים לעניין טענותיה של התובעת לא היו מגיעים בהכרח למסקנה כי הפיטורים נעשו בגלל ההריון. התובעת, לטעמו של בית המשפט, לא הניחה תשתית עובדתית משכנעת לקביעת הקשר הסיבתי שבין פיטוריה לבין עובדת היותה בהריון.
בית הדין לא חסך את שבט ביקורתו מהמעסיקים של התובעת וקבע: "אין ספק שהתנהגותם הנלוזה של הנתבעים כלפי התובעת, כאדם, כעובד, וכעמית למקצוע - ונימוקי השווא שבפיהם להצדקת פיטוריה - עוררו בה את התחושה כי הריונה קשור בכך..."
לסכום פסק הדין נפסק: "לאחר שבחנו את חומר הראיות בעניין ולאור האמור לעיל - תביעתה לפיצוי בכל הקשור בפיטורים מחמת הריונה - הן על פי חוק עבודת נשים, והן על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – נדחית".
אם המעסיק/ה החליט לפטר אותך במהלך חודשי ההריון שלך, דעי כי יש לך זכויות על פי חוק. אנו ממליצים לכל אישה שחשה לחץ לא הוגן או איום בפיטורין במהלך הריון לפנות ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה. החוק בישראל מקנה לך הגנה רחבה ביותר במהלך הריונך ואין כל סיבה שתרגישי מאויימת במהלך תקופה זאת.
לחצי כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי!