היי לכל מי שקורא עכשיו. קוראים לי נתן, בן 33 מחדרה, נשוי פלוס 1 ומצפים לתינוק נוסף. עד לפני שבוע עבדתי שנתיים כאיש שיווק בחברת פרסום גדולה באזור מגוריי וכיומיים לפני שפוטרתי מעבודתי תוך כדי הליך שימוע לא תקין, נאלצתי לצאת באמצע יום העבודה כדי לנסוע ללוות את אשתי בבית חולים, שאגב בחודש שמיני בשמירת הריון בגלל הריון בסיכון גבוה.
הבוס שלי לא היה במשרד ולא ענה לטלפונים וכיוון שלא נותרה לי ברירה אלא לנסוע, השארתי לו מכתב שיצאתי בגלל שאשתי בדרך לבית חולים ולכן לא אוכל להישאר לפגישה עם הלקוח שנקבעה באותו ערב.
הבוס לא התקשר לשאול מה קרה, אלא קפץ למסקנות וזה למרות המכתב המפורט שהשארתי במשרדו. בוקר למחרת קיבלתי הזמנה לשימוע, שנערך לפני שבוע בדיוק. אגב, יום השימוע היה היום שבו פוטרתי מהעבודה.
זומנתי לשימוע שהיה אמור להיערך בנוכחות שנינו והגעתי לשם מתוך הנחה ברורה שנשוחח, נלבן את העניינים והכל יחזור לקדמותו, שכן אני עובד טוב, אף פעם לא עושה בעיות ומלבד שלוש היעדרויות מהעבודה בחודשיים האחרונים לטובת בדיקות הריון של אשתי, מעולם לא החסרתי מהעבודה "סתם".
בשימוע היה עוד אנשים חוץ מהמעסיק שלי, מה שהפתיע אותי והלחיץ אותי בו זמנית - יועץ משפטי, מנהלת משאבי אנוש והמזכירה שלו. אני כמובן לא ידעת שהם עומדים להיות שם.
המעסיק לא נתן לי להשחיל מילה, אלא רק אמר שהוא הבין מה הסיבות שלי להיעדרויות, שהפלתי עסקה מול לקוח פוטנציאלי ושמבחינתו העסקתי הסתיימה. כל זה מבלי שניתנה לי ההזדמנות והזכות (החוקית) להשמיע את טיעוניי כנגד.
המעסיק לא באמת רצה לשמוע מה יש לי לומר וסיים את השיחה במילים - "אתה מפוטר, את תפקידך סיימת פה" וגם הוסיף תנועת יד באוויר שמסמנת לי לצאת, או יותר נכון להתחפף. יצאתי משם פגוע, נסער ומבולבל ומיד התקשרתי לפורטל זכויות העובדים כדי לקבל ייעוץ כדי שאדע מה לעשות.
הבנתי שמדובר בהליך שימוע לא תקין ומכאן גם בהליך פיטורים לא תקין, שכן בשימוע אמורים שני הצדדים לדבר והמעסיק בכל אופן צריך לשקול את העניין לאחר שיחה ולא להגיע עם הכרזה מראש שהוא מפטר את העובד שמולו ומשלא נעשה שימוע תקין, גם הפיטורים אינם תקינים.
מה גם שהבנתי שההיעדרויות לטובת בדיקות הריון של האישה יכולות להיות מוכרות במקרים מסוימים כהיעדרויות מקובלות.
בהמלצתו של עורך הדין שעמו התייעצתי שלחנו למעסיק שלי מכתב התראה לפני תביעה ולאחר שאותו מעסיק קיבל את המכתב הוא הגיב באופן מיידי שישקול שנית את המצב ובתום שבוע שבו אני ממתין מובטל ולחוץ, הוא הודיע שיחזיר אותי לעבודה ושנפלה טעות ואף התנצל על כל מה שקרה והבטיח שישלם לי על הימים החסרים.
מיותר לציין שהרגשתי בעבודה מאז הידרדרה ואינני נהנה להגיע לעבוד, אך כיוון שכרגע יש לי בבית ילד קטן ואשתי בחודש תשיעי וצפויה ללדת כל רגע, אין לי אפשרות לעזוב. עם זאת, ברגע שאוכל אתחיל לחפש עבודה חדשה, במקום שבו יעריכו אותי ולא ינפנפו אותי לעזאזל רק כי אשתי בהריון.
אני יודע שאסור להפלות בעבודה ובטוח שהמעסיק שלי התחיל להתנהג אליי ככה רק בגלל שאשתי בהריון וכמו שאסור להפלות אישה בהריון, אסור להפלות גם גבר שאשתו בהריון. כרגע אין לי אנרגיות להתעסק עם תביעה, אבל במידה והמצב ימשיך וארגיש שהבוס מתנכל לי, אני בהחלט אשקול לחיוב את העניין.
שלחו את הסיפור שלכם לכתובת: info@workrights.co.il ונפרסם בבלוג!
