40 שעות על חשבון המעסיק לבדיקות בזמן הריון

כל אישה עובדת הנמצאת במהלך הריון רשאית להיעדר ממקום עבודתה, לאורך חודשי ההריון, למשך 40 שעות ולצורך בדיקות הקשורות להריון. החוק מחייב את המעסיק לשלם לעובדת שכר מלא עבור כל 40 השעות כאמור.

דיני העבודה בישראל מעניקים זכויות והגנות שונות לנשים העובדות, ובכללם חקיקה ספציפית העוסקת בזכויות והגנות לנשים לאורך חודשי ההריון, בזמן חופשת הלידה ואף לאחריה.

רוב זכויות הנשים בהריון מעוגנות במסגרת חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על המעסיק להפלות בין עובדיו בשל מגוון סיבות ולרבות עקב הריון, טיפולי פוריות וטיפולי הפריה חוץ-גופית.

חוק עבודת נשים מעניק לנשים בהריון שורה של זכויות והגנות שונות. ביניהן חופשת לידה, הגנה מפני פיטורים בזמן ההריון וחופשת הלידה ואף לאחריה ועוד.

בנוסף, מעניק החוק לעובדת מגוון אפשרויות להיעדר מהעבודה בשל ההריון והלידה, כגון בשל הפלה, הנקה, טיפולי פוריות וכדומה כאמור בסעיף 7 לחוק זה.

סעיף 7(ה) לחוק עבודת נשים מאפשר לעובדת להיעדר מעבודתה לצורך ביצוע בדיקות הריון, ובסקירה שלפניך נסביר את הזכויות המלאות שלך לפיו.

איך ומתי את יכולה לנצל את 40 שעות ההיעדרות בתשלום?

במילים פשוטות: סעיף 7(ה) מאפשר לעובדת להיעדר מעבודתה בתשלום שכר מלא, לצורך ביצוע בדיקות הריון שגרתיות ובדיקות לפיקוח על ההריון. זאת אומרת שאת יכולה להיעדר מהעבודה לצורך ביצוען של בדיקות הקשורות להריון והמעסיק ישלם עבור שעות היעדרותך לצורך הבדיקה.

המדובר בבדיקות אשר נעשות על ידי רופא נשים, גניקולוג, או בתחנה לבריאות האם והאישה המאושרת על ידי משרד הבריאות, לרבות בדיקות שנעשות מחוץ לתחנה אך על פי הפניית התחנה או לפי הפניית רופא.

בדיקות אלו כוללות בין השאר: בדיקות דם ושתן, צילומי אולטרסאונד, בדיקת העמסת סוכר, שקיפות עורפית, סקירת מערכות ראשונה ושניה, וכן כל יתר הבדיקות הרפואיות השגרתיות שמקובל לבצע בתקופת ההריון.

שימי לב כי אין רשימה סגורה של בדיקות ובכל מקרה שבו הבדיקה קשורה ישירות לעובדה שאת בהריון, המעסיק יצטרך לשלם לך עבור השעות. 

כך לדוגמא, בהליך דב"ע נה/3-159 מסדה ליטבאק-עבאדי נ' א. רפאל ושות' קבע בית הדין הארצי לעבודה מפורשות כי גם בדיקת מי שפיר נכללת בבדיקות שגרתיות אלו. 

משך זמן ההיעדרות נקבע על פי היקף המשרה של העובדת, כאמור בסעיף 7(ה)(2) לחוק עבודת נשים:

(א) אשה שעובדת מעל 4 שעות ביום, במשך שבוע עבודה מלא המונהג במקום עבודתה, זכאית ל-40 שעות היעדרות בסך הכל במשך כל חודשי הריונה.

(ב) אשה שעובדת עד 4 שעות ביום, במשך שבוע עבודה מלא המונהג במקום עבודתה, זכאית ל-20 שעות היעדרות בסך הכל במשך כל חודשי הריונה.

שבוע עבודה מלא, בהיקף משרה מלאה, כולל בדרך כלל 43 שעות שבועיות אשר נחלקות על פני 5 ימי עבודה או 6 ימי עבודה.
 
סעיף 7(ה) לחוק עבודת נשים איננו מתייחס לנשים המועסקות בשבוע עבודה חלקי, ולפיכך עובדת אשר אינה עובדת שבוע עבודה מלא כנהוג במקום עבודתה, איננה זכאית לכאורה לזכות זו.

הסעיף גם איננו מתייחס לנשים העובדות בשני מקומות עבודה שונים. אמנם, סעיף 7(3) לחוק עבודת נשים מסמיך את שר העבודה להתקין תקנות שיכללו הוראות משלימות בדבר זכות ההיעדרות של אישה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד, כאילו הייתה עובדת אצל מעסיק אחד, אולם עד כה טרם הותקנו תקנות כאלה.

שר העבודה גם הוסמך לקבוע תקנות אשר יכללו מספר גבוה יותר של שעות היעדרות מהעבודה בתשלום לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע, אך גם תקנות אלו טרם הותקנו נכון למועד עדכון סקירה זאת.

יודגש כי זכות זו לא תגרע מזכות העובדת להיעדר מעבודתה על פי סעיף 7(ג)(1) לחוק, אשר מקנה לעובדת זכות להיעדר מהעבודה בשל מצבה הרפואי לרגל ההריון קרי, לצרכי שמירת הריון.

כלומר, זכות ההיעדרות לצורך בדיקות ההריון על פי סעיף 7(ה) לחוק הינה בנוסף לזכות ההיעדרות לצורך שמירת הריון על פי סעיף 7(ג)(1) לחוק.

שעות היעדרות העובדת לצורך ביצוע בדיקות אלו תהיינה ללא ניכוי משכר עבודתה. מכאן נובע כי שעות ההיעדרות הללו תהיינה כולן על חשבון המעסיק, וזאת ללא ניכויין משכר עבודתה, או ממכסת ימי המחלה או ימי החופשה של העובדת.

חשוב להדגיש כי החובה של המעסיק הנה לשלם עבור השעות בהן שהתה העובדת בבדיקה ולא מעבר לכך. זאת אומרת שאם יצאת לבדיקה בשעה 12:00 בצהריים והבדיקה הסתיימה בשעה 14:00, עליך לשוב לעבודה אם תרצי לקבל תשלום השעות שאינן בין 12:00 ל-14:00.

נציין עוד כי עובדת שמיצתה את 40 השעות בתשלום, שמגיעות לה לפי החוק, זכאית לשעות נוספות מעבר לכך וזאת על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה השנתית שהיא צברה.

במידה והמעסיק מנכה שעות אלו שלא כדין משכרה של העובדת או שאינו משלם עבור השעות כאמור, העובדת זכאית להגיש תביעה נגד המעסיק בבית הדין לעבודה ולדרוש ממנו לשלם לה פיצויים עקב כך.

במסגרת תיק מסדה ליטבאק הנזכר לעיל, נעדרה העובדת במשך שני ימי עבודה לצורך ביצוע בדיקת מי שפיר, אותם ניכה מעסיקה משכר עבודתה.

כפי שצויין לעיל, בית הדין קבע כי יש לראות גם בבדיקת מי שפיר כבדיקה הנכללת במסגרת: בדיקות שגרתיות הקשורות בהריון על פי סעיף 7(ה) לחוק.

עוד נקבע כי המעסיק לא הוכיח כי העובדת נעדרה יותר מ-40 שעות במרוצת הריונה עקב בדיקות ההריון שלה, ומכאן שלא היה מקום לנכות את ימי היעדרותה משכרה.

בהתאם לכך חייב בית הדין הארצי את המעסיק לשלם לעובדת שכר של שני ימי עבודה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

שימי לב שוב: למעסיק אסור לנכות את 40 השעות האמורות משכרך, לא מימי המחלה שלך ולא מימי החופשה שלך בגין היעדרות ממכסת השעות הנ"ל.

שאלות? לחצי כאן והכנסי לפורום הגדול בישראל לדיני עבודה!