עבודה בשבת - מה קובע החוק?

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951, קובע בין היתר את המנוחה השבועית המנדטורית המגיעה לכל עובד (Weekly Rest).

כך, על פי סעיף 7 לחוק, במסגרת זכויות העובדים לכל עובד מגיעות שלושים ושש שעות רצופות של מנוחה במהלך השבוע, כאשר לגבי עובדים יהודיים מנוחה זו כוללת את יום השבת. לגבי עובדים שאינם יהודיים, המנוחה השבועית תכלול את יום שישי, שבת או ראשון, בהתאם לדתם ואמונתם.

מי שאינו יהודי רשאי להפעיל את בית המלאכה והמפעל שלו בתנאי שמספר היהודים המתגוררים בתחום הרשות המקומית אינו עולה על רבע מכלל האוכלוסייה.

החוק מבהיר כי העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית הינה אסורה, אלא אם ניתן לכך היתר מיוחד משר התעשייה והמסחר אשר ייתן את ההיתר, רק אם ישתכנע שהפסקת העבודה תפגע ברכוש, בגוף, בסיפוק צרכים מסוימים או בביטחון המדינה, אשר לדידו של השר חשובים לאוכלוסיה או לחלקה.

ליחצו לקריאה נוספת על: תנאי העסקה

כך, לדוגמא, בתי החולים פועלים בכל ימות השבוע וזאת משום שעל פי ההלכה, פיקוח נפש דוחה שבת.

החוק אף מתייחס למצב שעלול להיווצר בנוגע לעובדים דתיים, אשר מתנים את קבלתם לעבודה בכך, שהם לא יעבדו בשבת. המעסיק יעדיף להעסיק עובדים חילוניים שמסכימים לעבוד ביום המנוחה, על פני אלו שמסרבים לעשות כן מטעמי דת.

לפיכך, סעיף 9 ג' לחוק אוסר על מעביד להפלות בין עובדים דתיים לחילוניים, על רקע ההסכמה לעבוד במנוחה השבועית. בהקשר זה יש לציין כי על פי החוק לא ניתן לכפות על עובד לעבוד ביום המנוחה השבועית, כך שעובד שנדרש על ידי מעסיקו לעשות כן, צריך להודיע על סירובו תוך שלושה ימים ממועד הדרישה, כאמור.

הנה כי כן, מן האמור לעיל ניתן להסיק כי הסכם עבודה המחייב את העובד לעבוד ביום המנוחה השבועי, בניגוד לרצונו ואמונתו, נוגד את הוראות החוק וסירובו של פלוני לעבוד בשבת לא יהווה הפרת חוזה.

עובד ותיק? יודע את זכויותך? קרא בהרחבה על ותק במקום העבודה

סעיף 17 לחוק קובע, כי בגין עבודה בשעות המנוחה השבועיות, ישולם לעובד לפחות 150 אחוזים משכרו הרגיל. כאשר העבודה בשבת חורגת ממכסת השעות היומיות שמותר להעסיק עובד, שהינה שמונה שעות בדך כלל, הרי שישולם לעובד גמול שעות נוספות מוגדל.

כלומר, שכרו יהיה 125 אחוזים מהשכר שהוא מקבל בעבור העבודה ביום המנוחה, שגם כך, הינו מוגדל, כמפורט לעיל.

עמדת בית המשפט לגבי עבודה בשבת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה

בפני בתי המשפט הועלו לא פעם טענות לפיהן חוק שעות עבודה ומנוחה נוגד את חוק יסוד: חופש העיסוק, אשר קובע כי כל אזרח רשאי לעסוק בכל משלח יד, עיסוק או מקצוע. ודווקא, הגבלת העיסוק ביום השבת פוגעת בהוראה זו ועל כן דרשו גופים רבים לבטל את המנוחה השבועית.

בית המשפט החליט בעניין זה כי המנוחה השבועית הולמת את ערכי המדינה, היא נועדה לתכלית ראויה, היא שומרת על חופש הדת ואין בקיומה משום פגיעה בחופש העיסוק מעל למידה הסבירה.

גם בתי הדין לעבודה נדרשים לעיתים להכריע בסוגיית העבודה בשבת, והגמול המגיע לעובדים ביום המנוחה כמוגדר בחוק. כך למשל במקרה של המרכז הרפואי מעייני הישועה המספק שירותים רפואיים בעיקר לציבור החרדי דתי.

>>> הפורום לזכויות העובד לרשותך! <<<

כדי לשמור על השבת כהלכתו נוהג בית החולים בימי שבתות וחגים שהם ימי המנוחה להעסיק "גוי של שבת".

במקרה שלנו, גלינה ואיוון קיסלגוף שעלו מאוקראינה כלא יהודים לפי ההלכה, הם הגוי של שבת בבית החולים.

במשך שנים הועסקו בתפקידים שונים בשבתות וחגים ולא שולם להם השכר בשיעור המיוחד שקובע חוק שעות עבודה ומנוחה.

בתביעה שהגישו לבית הדין האזורי לעבודה (עב 6985/07) ביקשו לברר את זכותם לגמול מיוחד כפי שמשלמים ליהודי שהותר לו מכוח החוק לעבוד בשבת, לאור העובדה שהם הצהירו בפני מעסיקתם, שיום השבת הוא יום המנוחה המקובל עליהם.

בית הדין דחה את התביעה והשיב שהם לא זכאים לגמול מיוחד. הוגש ערעור לבית הדין הארצי (ע"ע 396/09 קיסלגוף ואח' נ' מעייני הישועה) והפעם ערעורם התקבל. על פי סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, המנוחה השבועית לגבי יהודי הוא יום השבת, ולגבי מי שאינו יהודי הוא יום השבת או יום ראשון או יום שישי בשבוע – הכל כפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

החוק הותיר, לעובד שאינו יהודי את זכות הבחירה של יום המנוחה השבועית המקובל עליו.

הסיבה לכך היא, שרוב מקומות העבודה בישראל שובתים בשבת, כך שעובדים נוצרים ומוסלמים העובדים במקומות עבודה אלה, נאלצים לבחור את יום השבת כיום המנוחה השבועי שלהם. יחד עם זה, הם זכאים לבחור כיום המנוחה השבועי את יום שישי או יום ראשון.

בית הדין היה ער לעובדה שהמערערים אינם יהודים ולכן המעסיק פועל לפי הצהרת דתו של העובד שבא בפניו ולאחר שבדק את נכונות ההצהרה באופן סביר ובתום לב, כלשון בית הדין. העניין הוא במקרה דנן, שהמערערים לא נשאלו ע"י ביה"ח מהו יום המנוחה השבועי שלהם, ומעולם לא טענו כי יום אחר זולת השבת הוא יום המנוחה שלהם.

המערערים הצהירו בדיעבד, כי יום המנוחה השבועי שלהם הוא יום השבת. על פי חומר הראיות נראה, כי המערערים אכן רואים את עצמם, ביחס לבחירת יום מנוחתם כיום השבת, כחלק מאזרחי המדינה היהודים.

כלומר, יום השבת הוא יום המנוחה השבועי של המערערים, אלא שהם בחרו לעבוד ביום זה בשל קשיים כלכליים. כאן עולה השאלה העקרונית, האם העובדה שמי שאינו יהודי ועובד בשבת, אזי, יום המנוחה שלו אינו יום השבת.

מחומר הראיות שהובא בפני בית הדין עולה כי בית החולים שילם למוסלמים ונוצרים שהועסקו אצלו גמול עבודה בשבת בשיעור 200% ובכך היפלה לרעה את המערערים שאינם יהודים. ועל כך פוסק בית הדין: "זו הפליה פסולה בין שווים, שאין ביניהם הבדל רלוונטי לעניין הזכאות לגמול עבודה במנוחה השבועית".

טענת ההגנה של בית החולים כי אותם עובדים מוסלמים ונוצרים שקבלו גמול של 200% על עבודה בשבת הואיל ועבדו כל ימות השבוע וגם ביום המנוחה שלהם, נדחתה על יד בית הדין.

אין בחוק כל תנאי המסייג מתן גמול עבודה במנוחה השבועית רק למי שעובד כל ימות השבוע, ואין כל הגיון בטיעון זה, נפסק.

התברר שלמערערים לא שולם גמול מיוחד כדי להוזיל את עלות העסקתם ועל כך נקבע: "נתון זה, בתוספת הקביעה לפיה הופלו המערערים הפליה פסולה, לא מותירים ספק כי יש לקבל את ערעורם".

מפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה למדנו, כי נקודת המוצא של חוק שעות עבודה ומנוחה היא זכות הבחירה של העובד שאינו יהודי בין ימי המנוחה האלטרנטיביים.

הבחירה ביום, לא בהכרח חייבת להיות קשורה לדתו. יכולות להיות סיבות כלכליות, אישיות ומשפחתיות שמשפיעות על הבחירה. יום המנוחה שנקבע עם המעסיק הוא היום הקובע לכל הקשר רלבנטי לזכויות ולגמול הכספי.

מה שקרה עם המערערים הוא, שבית החולים התמקד בעיקר בזהותם הדתית ולא בבחירתם החופשית ביום המנוחה. המעסיק היה נעול על התפיסה האומרת, שגוי של שבת עובד בשבת ולא זכאי לגמול מיוחד.

המערערים, עולים חדשים בשעתו, לא היו מודעים לזכויות שלהם, הם ביקשו להתפרנס בכל מצב ובכל עבודה, העיקר לקיים את עצמם ולכן לא הצהירו במפורש על יום המנוחה המועדף עליהם.

בהקשר זה קובע בית הדין שקיבל את הערעור: "ראשית, לא הוכח שהמערערים היו מודעים או היו צריכים להיות מודעים למצב המשפטי ולמשמעויות העולות מהנסיבות. שנית, גם אם במקרים חריגים ביותר יכול חוסר תום לב לחסום קבלת זכויות מכח חוקי מגן, מקרה זה אינו בא בגדרם".

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה בדיני עבודה!