בעת סיום יחסי עבודה מועברים לעובד תשלומים שונים לפי חוקי העבודה ובהתאם לסיבה שהביאה להפסקת העבודה.
סיום יחסי עובד מעביד יכול להתרחש בין השאר עקב: פיטורים או התפטרות, פרוץ מחלה או פגיעה של העובד, תאונת עבודה, שמירת הריון, מעבר למקום מגורים אחר, נסיעה לחו"ל, פרישה מוקדמת לפנסיה, פשיטת רגל של המעסיק ועוד.
על מנת לחשב את היקף מיסוי התשלומים יש לבחון כל מקרה לגופו, לפי תנאי העבודה והחוזה של העובד, התחייבויות המעסיק וכאמור, הסיבה שהובילה לסיום ההעסקה.
הסקירה שלפניך מפרטת אודות היבטי המיסוי של התשלומים הנפוצים בתום יחסי העסקה. בכל מקרה ועל מנת להעריך את מצבך האישי, יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי.
כמה למה ולמי אנו משלמים?
מס הכנסה קובע תקנות וסעיפים שונים על פיהם יחושבו המיסים על תשלומים לעובד בתום יחסי עובד מעביד. סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה פוטר ממס תשלום "מענק הון שנתקבל עקב פרישה – בגבולות תקרת המס.
תקנה זו הינה בעלת השפעה רבה על מיסוי תשלומי העובד, זאת מאחר והגדרת "מענק הון שנתקבל עקב פרישה" כוללת בתוכה כל פיצוי שניתן לעובד עקב ניתוק יחסי עובד מעביד, לבד למקרים יוצאי דופן. על פי תקנה זו למעשה, רוב הפיצויים הניתנים לעובד פטורים ממס.
מס מעסיקים הינו מס החל על כל הכנסת עבודה על פי הגדרתה בפקודת מס הכנסה למעט ארבעה רכיבים להם ניתן פטור יחודי על פי סעיף 1 בחוק מס מעסיקים: החזקת טלפון, שווי הנחת ריבית, החזקת רכב ושווי שימוש ברכב צמוד.
מאחר ונציבות מס הכנסה היא האחראית על גביית מס המעסיקים, סעיפיה תקפים גם בנוגע למס מעסיקים לבד סעיפים מסוימים.
פיצויי פיטורים
החוק קובע כי מי שעבד שנה אחת לפחות ברציפות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו פיצויי פיטורים. עובד עונתי לעניין זה יקבל פיצויים במקרה שעבד שתי עונות בשתי שנים רצופות.
סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה פוטר מתשלום מס "מענק הון שניתן עקב פרישה" עד לתקרת המס. פיצויי פיטורים שאינם מגיעים לתקרת מס נכללים בהגדרת "מענק הון שנתקבל עקב פרישה" ולכן אינם מחויבים בתשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
פיצויי פיטורים מהווים על פי הגדרת מס הכנסה תקבול הוני הניתן לעובד כפיצוי על אובדן עבודה ולכן תשלום פיצויי פיטורים שגובהו מעל לתקרת המס מחויב בתשלום מס הכנסה ובניכוי במקור על ידי המעביד על פי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה.
פיצויי פיטורים פטורים ממס מעסיקים, גם במקרים בהם גובה הפיצוי עולה על תקרת המס. לעניין תשלום מס שכר ישנה הבחנה בין מלכ"ר לבין מוסד כספי, כאשר מלכ"ר אינו חייב במס שכר ואילו מוסד כספי חייב.
פיצויי פרישה או מענק פרישה
פיצויי פרישה הינם הסכום הכספי אותו מקבל העובד אשר סיים את ההתקשרות עם מקום עבודתו בפרישה מוקדמת, בין אם בשל פיטורים, התפטרות, פרישה מוסכמת או הגעה לגיל פנסיה.
תשלומים אלו מפורטים בטופס 161. פיצויים אלו כוללים את הרכיבים הבאים: פדיון ימי מחלה לא מנוצלים, מענק במקרה של אי הודעה מוקדמת, מענק הסתגלות ועוד. פיצויי הפרישה מאפשרים לכל אדם להתפרנס בכבוד גם לאחר הפרישה.
קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (עמ' ג-21) קובע כי במונח "מענק הון שנתקבל עקב פרישה" כלולים תשלומי פיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו על ידי העובד בהודעה מוקדמת, פיצוי עקב הפרת חוזה עבודה ומענק הסתגלות, בתנאי שאלו שולמו לאחר ניתוק היחסים.
לא כלול בהגדרה זו פדיון ימי חופשה, שנקבע על פי פקודות מס הכנסה בסעיף 22 כי הוא מהווה הכנסת עבודה החייבת במס.
פיצויי הפרישה פטורים מתשלום מס מעסיקים, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. באשר למס שכר – מלכ"ר פטור מתשלום מס שכר על פיצויי פרישה ואילו מוסד כספי חייב.
מענק הסתגלות
מענק הסתגלות הינו מושג שהושרש לאורך השנים בין עובדים ומעבידים, ומהווה תגמול מיוחד לעובד עם סיום העבודה. מענק הסתגלות למעשה אינו מעוגן בחוקי העבודה באופן רשמי ולפיכך הוא נתון למו"מ בין שני הצדדים – בין אם על גובה המענק, משך תקופת הענקתו או התנאים בהם יוענק.
ההחלטה על מענק הסתגלות מתקבלת עם מעמד הקבלה לעבודה או בעת סיום יחסי העבודה. על מענק הסתגלות לא חלה חובת תשלום מס הכנסה מאחר והוא נכלל בהגדרה "מענק הון שנתקבל עקב פרישה".
מאחר שכך, פטור מענק הסתגלות גם ממס מעסיקים, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. מס שכר יחול על מוסד כספי ולא על מלכ"ר.
פדיון חופשה
כל אדם עובד זכאי על פי חוק לחופשה שנתית אחת בתשלום, כך על פי חוק חופשה שנתית תשי"א 1951. במקרים בהם מפסיק העובד את עבודתו כאשר לזכותו נותרו ימי עבודה שלא נוצלו – חובתו של המעסיק היא לפדות ימי חופשה אלו לסכום כסף שווה ערך ולשלמו לעובד.
ערכו של פדיון חופשה שווה לדמי חופשה שהיו ניתנים לעובד אילו יצא לחופשה באותו היום בו הפסיק לעבוד. על פי פקודת מס הכנסה נחשב פדיון ימי חופשה להכנסת עבודה ולכן הינו תשלום החייב במס הכנסה והן במס מעסיקים, ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
קראו בהרחבה על פדיון חופשה שנתית
דמי מחלה שלא נוצלו
על פי חוק דמי מחלה ראוי העובד לקבל משכורת גם בימים בהם הוא חולה ומתקשה לתפקד. דמי מחלה שלא נוצלו ניתן לפדות עם סיום יחסי עובד מעביד ברוב מקומות העבודה, אולם על פי חוק אין על המעסיק חובה לפדות דמי מחלה שלא נוצלו.
כמו כן, במקרי פיטורים אין כל עילה לקבלת דמי מחלה אלא במקרה של הסכם עבודה קיבוצי או חוזה אישי שקובע אחרת.
דמי מחלה שלא נוצלו נחשבים על פי החוק באותה ההגדרה של פדיון ימי חופשה ולכן חייבים במס הכנסה ובמס מעסיקים, ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
פיצוי על הפרת חוזה
ישנם מקרים בהם פוסק בית המשפט כי על המעסיק לשלם לעובד לאחר פיטוריו פיצויים נוספים, מעבר לסכום פיצויי הפרישה ומענק ההסתגלות.
על פי חוק החוזים "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה" ועוד כי "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".
פיצויים על הפרת חוזה נכללים בהגדרת "מענק הון שנתקבל עקב פרישה" ולכן אינם חייבים בתשלום מס הכנסה.
חלף הודעה מוקדמת
מתוקף החוק, מחויב המעסיק בהודעה מראש של 14 יום לפחות לפני תאריך הפיטורים עצמם. חלף הודעה מוקדמת הינו פיצוי עבור העובד במקרים בהם המעסיק מעוניין כי הפיטורים יכנסו לתוקף באופן מיידי, מבלי לתת הודעה מוקדמת על פי חוק. על פי החוק, פיצויים אלו יוענקו על פי שכר העובד הרגיל.
תשלומים אלו מבוססים על עקרונות שונים לקראת הניתוק ביחסי עובד מעביד, ומעלים שאלה בנוגע למיסוי פיצויים שונים אלו. הדין הוא אחר בנוגע לכל אחד מסוגים התשלומים השונים ולפיכך לא כולם חייבים במס.
בחלקם, מחויבים הפיצויים המועברים לעובד עם תום יחסי עובד מעביד בתשלום מס הכנסה, מס מעסיקים, מס שכר או ביטוח לאומי.
מס מעסיקים
מס מעסיקים חל על הכנסת עבודה על פי סעיפים 1 ו-2 לחוק מס מעסיקים למעט ארבעה אלמנטים עליהם חל פטור: החזקת טלפון, החזקת רכב, שווי שימוש ברכב צמוד ושווי הנחת ריבית.
מאחר ומענק הון שנתקבל עקב פרישה אינו מהווה הכנסת עבודה, לא חל עליו גם מס מעסיקים. גם בעניין זה, פדיון חופשה מהווה הכנסת עבודה ולכן חייב במס מעסיקים. בכל הנוגע למס מעסיקים, מענק פרישה שגובהו עולה על תקרת הפטור, חייב במס.
מס שכר
מס שכר חל על הכנסת עבודה בהתאם לסעיפים 1 ו-4 על פי חוק ערך מוסף, וכן כל קצבה המשולמת על ידי המעביד.
החיוב של מס השכר על מענק פרישה תלוי בסוג הארגון. מענק פרישה במלכ"ר אינו נחשב לשכר עבודה ולכן אינו חייב במס.
מענק פרישה הניתן על ידי מוסד כספי חל על שכר עבודה, המוגדר בחוק כ: "שכר לרבות מענק עקב פרישה או מענק עקב מוות, למעט מענק כאמור ששולם מקופת גמל, או ששולם באמצעות סכומים שהופקדו בקופת גמל והוחזרו למעביד לשם התשלום".
ביטוח לאומי וביטוח בריאות
חוק הביטוח הלאומי המוזכר בסעיף 344 נשען גם הוא על הגדרת הכנסת עבודה בכל הנוגע לתשלום מיסים. לפיכך, כל הרכיבים הנכללים בהגדרת "מענק פרישה" אינם מהווים הכנסת עבודה ואינם מחויבים בתשלום המס לביטוח הלאומי.
הפטור מדמי ביטוח לאומי, בניגוד למס מעסיקים, אינו תלוי תקרת המס. המוסד לביטוח לאומי מציין בהנחיותיו למעסיק כי פיצויי פיטורים ודמי הסתגלות אינם חייבים במס, ללא נימוק חד משמעי העומד מאחורי הנחיה זו.
התשלום על חלף הודעה מוקדמת מחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי וכן ביטוח בריאות, זאת בעקבות קביעתו של ביטוח לאומי בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בכל הנחיה שתוקפה החל מינואר 2009.
לעניין זה יש להבחין את תשלום חלף הודעה מוקדמת הניתן מכוח הסכם עבודה אישי או קיבוצי, זאת מעבר לדרישות החוק.
פדיון חופשה פטור גם הוא מתשלום דמי ביטוח לאומי על פי ציון מפורש של הביטוח הלאומי וזאת בניגוד למיסוי עליו הנגבה ממס הכנסה.
לעניין פדיון חופשה יש לשים לב למקרים בהם העובד ניצל ימי חופשה מעבר ליתרה שעמדה לרשותו, מצב היוצר פדיון חופשה שלילי. חשוב כי חוב זה יוסדר בין העובד למעביד ולא כתשלום המחויב מתוקף הפרישה. במקרה כזה, יושבו דמי הביטוח ששולמו בתקופת החופשה העודפת.
דוגמא מתוך פסק דין
המחלוקת המדוברת חלה בערעור על טיב תשלומים ששולמו למערער ממעבידו במסגרת הסדר פשרה, תשלומים אשר נוכה מהם מס במקור. לטענת המערער, חלק הארי של הסכום הינו פינוי נזיקי שאינו חייב במס ואילו המשיב (הוא המעביד) טען כי התשלומים כולם מהווים הכנסה חייבת במס.
בהיסטוריה המשפטית בין השניים התקיים משפט בו טען המערער כי פוטר על בסיס נקמה אישית וכי התנהלות מנהליו הביאה אותו לאשפוז בבית חולים וכן פגעה בשמו.
משפט זה הגיע להסדר פשרה בו התחייבה החברה לשלם למערער 660,000 ₪. סכום זה דווח לנציבות מס הכנסה על ידי החברה כשכר עבודה (המחויב במס) על אף שקבלה את הבקשה לעצור את הדיווח הן מצד המערער והן מצד מס הכנסה.
בית הדין קבע כי סכום של 380,000 ₪ ישולם בגין פיצוי עוגמת נפש של התובע ונזק המתואר בכתב התביעה.
בפסק הדין נקבע כי: "התנהגותן חסרת תום הלב של הנתבעות, הסבה לתובע נזק כבד ורב לשמו הטוב ולמוניטין המקצועי הרב שרכש במשך כל שנות עבודתו בענף המחשבים, נזק אשר בא לידי ביטוי בקשיי השתלבותו של התובע במשרה אחרת ובמקום אחר, ובתנאי העסקה אשר נופלים בכמה מונים מתנאי ההעסקה אצל הנתבעות, כאשר כל הנזק הזה מיוחס אך ורק לנתבעות ובעטיין בא לתובע נזק זה.
בגין נזקים אילו זוכה התובע לתשלום עבור תקופת הסתגלות בת 12 חודשים לפחות – 37,000 ₪ למשך שישה חודשים, סכום החייב במס והיתרה שהינה פיצוי לא ממוני בגין נזקי המערער איננה מחויבת במס".
יש לך שאלות לגבי מיסוי הכספים המשולמים בניתוק יחסי עובד מעביד?
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי ומקצועי מעורך דין מנוסה בתחום!
