שאבא יניק: חופשת לידה לאבות בישראל הלכה למעשה

אחד המכשולים הגדולים של נשים בשוק העבודה, היא העובדה שמעסיקים מעדיפים לשכור לשירותם גברים. הסיבה לכך די ברורה, נשים יולדות. כלומר, הן קודם כל בהריון (לא אלמנט שמוסיף יותר מידי לתפוקה בעבודה) ובהתחשב שמדובר בהריון תקין, בסופו יש גם לידה וזה אומר חופש שמבחינת המעסיק זה לחפש מחליף/ה לתקופה של חופשת הלידה.

בקיצור, מדובר במקדם שלילי בקליטת נשים לעבודה. אז זהו, שמדינות רבות בעולם המערבי, חוקקו שורה של חוקים שמעניקה חופשת לידה גם לאבות. נכון, זה לא בדיוק באותו פורמט של האימהות ולא לגמרי שווה חצי בחצי (לפחות לא ברוב המדינות), אולם התחושה היא שהכיוון הוא לשוויון ולחלוקה שווה.

כמו כל דבר אחר, גם אנחנו רוצים ובשנת 2017 הוכנס תיקון לחוק עבודת נשים תחת הכותרת "חופשת לידה לגברים". החוק עבר בשלוש קריאות וזכה לכותרות רבות, בכל זאת מהפכה. טוב, בואו נירגע מעט עם הדרמות, לא ממש מהפכה, בקושי בשורה.

בוא נראה אותך גבר

חופשת הלידה בישראל, כוללת חופשה של 26 שבועות, אלה אם האישה עבדה באותו מקום פחות משנה, אז תעמוד חופשת הלידה על 15 שבועות. האם יכולה להתחיל את חופשת הלידה שבעה שבועות לפני הלידה, אבל זה כמובן יבוא על חשבון הקצה השני של החופשה. בכל מקרה, זה לא יעלה על 26 שבועות בתשלום.

אז לפני שנגיע להשוואה בין חופשות הלידה לגברים בישראל לעומת העולם המערבי, בואו נתעכב שנייה על ההבדל בין חופשות הלידה בישראל אל מול העולם. ניחשתם נכון, הפערים גדולים ולא לטובתנו.

ניקח למשל את דנמרק, שם חופשת הלידה עומדת על 52 שבועות. החופשה מתחילה 4 שבועות בטרם הלידה. נשמע טוב? קחו עוד דוגמא, איסלנד. היולדות במדינת איסלנד נהנות מחופשת לידה שנמשכת 9 חודשים. שמעתם נכון, ממש כמו משך ההריון.

כך גם באיטליה, חמישה חודשי חופשת לידה. אחת המדינות המפנקות ביותר היא שוודיה שמעניקה ליולדת 480 ימי חופשת לידה, כך שבתום חופשת הלידה הילד כבר בן שנה וארבעה חודשים.

כמובן שבמדינות בהן חופשת הלידה ארוכה במיוחד (יש עוד הרבה מדינות מערביות מפנקות), השכר אינו עומד על מאה אחוזים לאורך כל התקופה, אבל למה להתווכח על קטנות. עד כאן ההשוואה בנושא אורכה של חופשת הלידה.

נסכם ונאמר כי מדינת ישראל בפיגור היסטרי מול מדינות העולם המערבי. כעת, בואו נבחן את רמת החלוקה, כלומר מה זה בדיוק חופשת לידה לאב בישראל מול העולם המערבי.

באיסלנד למשל, זכאים שני ההורים לקבלת חופשה במהלך 3 החודשים הראשונים. בתקופה זו, הם אינם יכולים להעביר את התקופות אחד לשנייה. במהלך 3 החודשים הבאים הם יכולים להחליט מי מהם יצא לעבוד ומי ישאר בבית. במסגרת החופשה מקבלים ההורים 80% ממשכורתם.

בדנמרק נשארת האם בביתה למשך 14 שבועות כאשר האב זכאי לחופשה של שבועיים. את יתר החופשה – 32 שבועות (52), יכולים ההורים לחלק ביניהם. ההורים יכולים גם להאריך את חופשת הלידה ב- 32 שבועות נוספים. במידה שההורים מאריכים את החופשה, הם יקבלו סכום נמוך יותר .

באיטליה, במשך כל חמשת חודשי החופשה, מקבלת היולדת משכורת מלאה. 20% מהמשכורת תשולם ליולדת ממקום העבודה ו-80% מהמשכורת מהממשלה. האבות האיטלקים המסוקסים, מקבלים תשלום מלא על 2 ימי חופשה.

בשנה הראשונה יכולה חופשת הלידה לקבל הארכה של 6 חודשים לכל היותר לאם ו-7 חודשים לכל היותר לאב. ב- 6 החודשים הראשונים ניתנת להורים 30% ממשכורתם, לאחר מכן, לא ניתן להם תשלום.

נעבור לשוודיה, אחת המדינות המתקדמות בעולם המערבי בשוויון בין גברים לנשים בחופשת הלידה. מדובר על 480 ימים שבכולם יכולים האב והאם להתחלק ביניהם. במהלך ימות החופשה יקבל ההורה שנשאר בבית שכר בגובה של 80% משכרו.

נוסף על 480 הימים, מקבלות היולדות עוד 18 ימי חופשה. האבות מקבלים תשלום מלא עבור 10 ימי חופשה ופי שניים במקרה שנולדים להם תאומים. את ימות החופשה יכולים האבות לממש בחודשיים הראשונים ללידה.

וואו.... זהו זה, מניחים שהבנתם שהפער בינינו לבינם, גדול. גדול מידי.

אז האם זה בכלל עובד בישראל

למרות שמדובר בחוק חדש יחסית ובמהפכה חשיבתית ותפיסתית, התוצאות עד כה, לא ממש מעודדות.

נתונים מראים כי ניצול חופשות הלידה בישראל על ידי גברים הוא מהנמוכים במדינות המערב, לא מעט בגלל העלות הכרוכה בכך. מאחר והם בוחרים לקחת פסק זמן ארוך, כרוך הדבר בוויתור על משכורת מלאה.

כפי שאנחנו מכירים את שוק העבודה בישראל, הרי ששכר הגברים גבוה מזה של הנשים, מה שמייצר בעיה תזרימית למשק הבית במקרה של חופשת לידה לגבר.

בפועל, נתונים של ביטוח לאומי מצביעים על כך שרק מספר מצומצם ביותר ואף זניח של גברים מימשו את האפשרות הזאת בשנת 2019.

גם מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יצא לבדוק כמה מהגברים בישראל מממשים את זכויותיהם כאבות ולוקחים את חופשת הלידה המגיעה להם לפי חוק בעת לידת בנם או בתם.

על אף שיפור קל, הנתונים אינם מעודדים. רק מעט יותר מ-1000 אבות בישראל לקחו חופשת לידה בשנת 2018.

כנסת ישראל, פעלה בשנים האחרונות על מנת לייצר שוויון בין ההורים. נחקקו חוקים המאפשרים לאבות לקחת חופש בשבוע הראשון במקביל לבנות זוגן ואף צמצמו את חופשת הלידה המינימלית משלושה שבועות לשבוע אחד, כדי לעודד יציאה חופשת לידה. ואולם, רוב מוחלט של האבות עדיין לא מימשו את זכותם.

שימו לב, בשנת 2018, נרשמו בישראל רק 1266 גברים שיצאו לחופשות המגיעות להם, זאת לעומת ממאה ושלושים אלף נשים. פחות מאחוז מההורים שיצאו לחופשת לידה בשנה האחרונה היו גברים.

האופטימיסטים, יאמרו לכם שזהו מספר המהווה הכפלה של הנתון שנרשם בשנת 2016.

90% מהאבות שמימשו את זכות חופשת הלידה, היו שכירים. נראה כי עצמאים בקושי יוצאים לחופשות לידה, מאחר וכ-80% מהם משתכרים יותר מהשכר הממוצע במשק וכמחצית מהעצמאים משתכרים יותר מפי 2 מהממוצע.

המחקר של הכנסת גם מצביע על פערים ניכרים בין הערים בישראל. רמת גן, חיפה, כפר סבא ותל אביב, מובילות. לא מפתיע. בתחתית הרשימה נמצאות כרמיאל, נצרת ובני ברק.

קשה מאוד לבוא בטענות לגברים בישראל ולהחלטה של ההורים להמשיך ולשמר את המצב הקיים, התנאים פשוט לא מצדיקים זאת. חוץ מהשבוע הראשון שמקבלים בני הזוג במשותף, חופשת הגברים יכולה להילקח רק על חשבון חופשת הנשים, לגברים אין חופשה נפרדת משלהם.

בנוסף, רוב האבות כלל אינם מודעים לזכויותיהם ובמקרים רבים נראה כי מקום העבודה לא עושה מספיק כדי ליידע ולעודד את עובדיו הגברים לממש את זכויותיהם.

ההסברה במקומות העבודה לוקה בחסר והנורמה שנשים תצאנה לחופשת לידה, עדיין מקובעת חזק בתת המודע של הישראלים.

נראה כי מדינת ישראל עשתה צעד חשוב בתחום בעצם חקיקת החוק, אלה שכרגע לפחות, מדובר בחוק שמיושם באופן מזערי. על מנת להרחיבו, יש להגדיל את התנאים הסוציאליים לגברים ולעודד חלוקה שווה, מה שיעלה לקופת המדינה לא מעט כסף.

בינתיים? בינתיים נמשיך לעשות כאילו ולהתענג על תמונת אב שמאכיל בבקבוק את בנו הקטן בצהרי היום בפארק השכונתי המוריק. אל דאגה, את החלב, אימא שאבה.

עוד בנושא: שיקולים בעד ונגד הארכת חופשת הלידה בישראל