התיישנות בדיני עבודה - מתי ובאילו תנאים?

בכל אחד מענפי המשפט הנהוג בישראל קיים גבול פרוצדוראלי שלאחריו לא ניתן עוד לפנות ולהגיש תביעה בעניין מסוים לבית המשפט. במסגרת דיני העבודה קיימים כמה גבולות ומחסומי התיישנות, עליהם נכתוב ונפרט בסקירה שלפניך.

משרד ההשמה שבחן את כישוריך והתאמתך למשרה הפנויה, מצא אותך המתאים ביותר לתפקיד מבין שורה ארוכה של מתמודדים. נותר לך לסגור את תנאי השכר עם המעסיק.

בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם באת מוכן, לאחר ששיננת את הזכויות המגיעות לך לפי דיני העבודה, אותן יש לעגן במסגרתו של חוזה כתוב וחתום. המו"מ עם המעסיק היה קצר וענייני.

החוזה החתום כלל את שכר היסוד, תשלום עבור שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה ומחלה, הפרשות סוציאליות ודמי נסיעות.

בשנתיים הראשונות הכל עבד חלק כמתחייב בחוזה העבודה. החריקות התחילו כאשר הבחנת בתלוש השכר שלך שהמעסיק לא משלם דמי נסיעות ועל שעות נוספות הוא לא משלם את כל הסכום כמתחייב בחוק שעות עבודה ומנוחה.

הודעת בכתב למעסיק על הגילוי שלך והוא הבטיח לתקן את הטעון תיקון. הסכמת להאריך את הקרדיט למעסיק אך ללא הועיל. המעסיק לא עמד בהבטחתו.

בפניך כעובד עומדת הברירה, לתבוע את המעביד שעבר לכאורה על החוק והרע את התנאים שלך ועל ידי כך להביא לסיום את יחסי עובד מעביד או לחילופין, לוותר על זכותך שנגזלה, כדי לשמור על מקום עבודתך בהיותך מפרנס יחיד של משפחתך.

אימוץ של אחת החלופות תלויה בשיקול דעתו ונסיבותיו האישיות והמקצועיות של העובד. אם בכל זאת החלטת לעמוד על זכותך החוקית לקבל את המגיע לך באמצעות הגשת תביעה, גם כאן, התזמון הוא העיקר.

מי צריך התיישנות ומדוע?

תביעה שלא הוגשה בזמן כעולה מהוראות חוק ההתיישנות, דינה להידחות. ההתיישנות מגינה על המעסיק מפני תביעה ומסכלת מנגד את זכותו של העובד לתבוע את המגיע לו.

דיני ההתיישנות נועדו לאזן בין האינטרסים השונים של המעורבים לרבות, העובד התובע, המעסיק הנתבע והציבור בכללו.

לצורך הגשת תביעה נדרשת עילה. עובד שלא שולמו לו דמי נסיעות ומחלה והוא משהה את תביעתו למרות העילה החוקית הקיימת להגשתה, עלול להותיר את הרושם כי אין בכוונתו להגישה והוא למעשה מוותר על זכותו לברר אותה.

תובע שכזה שמותח את לוח הזמנים להגשת התביעה מעבר לפרק הזמן המותר בחוק, לא יקבל את הסעד מבית הדין ותביעתו תידחה בגין התיישנות.

לעומתו, המעסיק הנתבע, זכאי גם הוא להגנה של דיני ההתיישנות. זה קורה כאשר מדובר בעילות לכאורה שהתרחשו לפני שנים ולא הוגשה תביעה בגינן.

כעבור מספר שנים נזכר התובע להגישה כאשר המעסיק הנתבע לא יכול היה לשמור מסמכים וראיות לצורך ניהול הגנתו ומכוח דיני ההתיישנות, התביעה לא ניתנת להגשה ולבירור.

המעסיק מוגן ודרכו סלולה לפיתוח מיזמים חדשים מבלי שאימת התביעה מרחפת עליו ועלולה לגרום לשותפיו החדשים להתרחק ממנו.

בהיבט הציבורי יש עניין שלא להתעסק עם תביעות ישנות ונשכחות שניהולן לוקה בחסר, על רקע העובדה שהן לא מגובות בראיות מקוריות ומסמכים רלבנטיים שלא נשמרו. יש העדפה ציבורית לשמירה על סטטוס קוו מאשר הפרתו.

מרוץ ההתיישנות של תביעות נמדד בשנים וחודשים...

פרקי הזמן בכל מרוץ משתנים ונקבעים לפי אופי ומהות התביעה. לפי הכלל הנהוג במשפט אזרחי, ניתן להגיש תביעה שאינה קשורה למקרקעין בתוך 7 שנים מיום קיומה של העילה החוקית וזאת לפי העולה מסעיף 5 לחוק ההתיישנות.

בגלל האופי המיוחד של דיני עבודה, חוקי המגן וההסכמים הקיבוציים, קבע המחוקק פרקי זמן קצרים יותר של התיישנות לכל אחת מהעילות כדי להגן על העובד וגם להאיץ בו לפעול בהקדם האפשרי למימוש זכותו לפי הפירוט שנביא מיד.

נזכיר, כי ספירת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה, כלשון סעיף 6 לחוק ההתיישנות.

אם מדובר על דיני עבודה, הספירה מתחילה באותו יום שהופר החוק הנוגע. על עילת התביעה להיות קונקרטית ועליה לכלול עובדות שיש בהן לבסס אותה ולהצליח בהוכחתה בבית המשפט.

חופשה שנתית

לפי סעיף 31 לחוק חופשה שנתית תקופת ההתיישנות לתביעה פלילית או אזרחית היא  3 שנים.

דמי הבראה (עדכון יולי 2016)

הסכם קיבוצי כללי שנחתם ביום 31/01/2016 ופורסם לאחרונה קובע כי תביעה לתשלום דמי הבראה רלבנטית למשך 7 השנים האחרונות במקום העבודה ולאחר סיום יחסי עובד מעביד, ולא שנתיים כפי שהיה עד לפני חתימת ההסכם הנ"ל.

גם אם העובד ממשיך לעבוד ולא קיבל דמי הבראה הוא זכאי לתבוע אותם לתקופה של 7 שנים אחורה.

דמי נסיעות

ניתן להגיש תביעה כנגד המעסיק למשך תקופה של עד 7 שנים מהמועד שבו לא שולמו דמי הנסיעות, ולפיכך במסגרת התביעה ניתן לדרוש תשלום רטרואקטיבי למשך פרק זמן זה ולא למעלה מכך.

שוויון הזדמנויות בעבודה

עובד שהופלה לרעה באחת מהעילות הקבועות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, רשאי לתבוע תוך 3 שנים מיום האירוע. מעבר לתקופה זו, תחול התיישנות.

חוק שכר שווה לעובד ועובדת

החוק נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה. מי שנפגע מהפרת חוק זה רשאי להגיש תביעה תוך 5 שנים. מעבר לפרק זמן זה לא ניתן להגישה.

שכר עבודה ופיצויי פיטורים

תקופת התיישנות לשכר עבודה ותשלום פיצויי פיטורים שלא שולמו היא 7 שנים.

הלנת שכר

לפי סעיף 17 לחוק הגנת השכר, הזכות לקבלת פיצוי בגין הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית הדין האזורי לעבודה תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי. התאריך המוקדם קובע.

אולם, בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.

למרות האמור לעיל, אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים, שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות.

הלנת פיצויי פיטורין

כל מה שנקבע לעניין הלנת השכר נכון גם לגבי הלנת פיצויי פיטורין.

הפרשות לקופות גמל

עובד רשאי לתבוע הפרשות לקופת גמל שהמעביד לא הפריש עבורו, וזאת עד 7 שנים מיום שנוצרה עילת התביעה.

הטרדה מינית

הטרדות מיניות מתרחשות בעיקר במקומות עבודה. מיום שנוצרה עילה להגשת תביעה בגין הטרדה יש לנפגע/ת זכות להגיש תביעה תוך 7 שנים.

חוק הסכמים קיבוציים  

הפרה של הוראות חוק הסכמים קיבוציים כמו, מניעה מנציג ארגון עובדים להיכנס למקום העבודה של העובדים שהוא מייצג, או במקרה של פגיעה בעובד שהחליט להיות חבר בוועד או בארגון עובדים, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה מיום שנוצרה העילה היא 3 שנים.

לפי המתואר לעיל, תקופת ההתיישנות בדיני עבודה אינה קבועה. השינוי נובע מהשיקולים והאיזונים שעמדו בפני המחוקק עת קבע את פרק הזמן להתיישנות. לפני הגשת תביעה כדאי לעובד הנפגע לבדוק תמיד את פרק הזמן להתיישנות שחל על תביעתו.

מרוץ ההתיישנות מתעדכן ומשתנה ולכן אם רוצים להצליח בתביעה ולא לפספס את הסעד המבוקש מבית הדין, חשוב ביותר לוודא שההתיישנות לא חלה על התביעה הספציפית.

מן הראוי לחתום רשימה זו בקטע רלבנטי שנכתב בפסק הדין עב 5807/08 ד"ר וינצה אדם ו-19 אח' נ' מדינת ישראל, משרד רוה"מ (בית דין אזורי לעבודה - תל-אביב-יפו) בזו הלשון: דיני ההתיישנות נועדו להשיג איזון אינטרסים בין בעלי הדין וכמו כן ליתן ביטוי לאינטרס של כלל הציבור.

כאשר בהתאם לאיזון זה, יש להניח לבעל דין המבקש לתבוע את זכויותיו בערכאה שיפוטית שהות מספקת להיערך לכך בשים לב לקשיים, לעלויות ולאילוצים. 

מנגד, יש לקצוב מראש תקופת זמן סבירה לצורך הגשת התביעה אשר מעבר לה תוסר אימת התביעה המשפטית מהנתבע והוא לא יחויב עוד בשמירת ראיות וכן, יוסר ממנו הסיכון כי הראיות שהיו זמינות בידיו בעבר, שוב לא תהיינה בהישג ידו באופן שיכביד על יכולתו להתגונן בפני התביעה.

אנו בהחלט ממליצים לכל עובד ועובדת שחשים כי הזכויות שלהם נפגעו, להקדים ככל שינתן ולפנות לקבלת יעוץ משפטי מתאים, אצל עורך דין המתמחה בדיני עבודה. כך ניתן להימנע ככל שניתן מהתעסקות בשאלת ההתיישנות בכל הנוגע לסכסוכים בין עובדים למעסיקים.

יש לך שאלות לגבי התיישנות בדיני עבודה?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ של עורך דין!