ניסוח תקנון לחברה בע''מ

חברה היא גוף המורכב מיחידות שונות, מבעלי תפקידים רבים לרבות מייסדים ובעלי מניות.

לניהולה של חברה ומימוש מטרות הקמתה נדרש ניסוח של תקנון שהוא למעשה חוזה הפעלה בין החברה לבין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. תקנון החברה מורכב מכללים, הוראות, הנחיות והתחייבויות שיש בהם ליצור את התשתית למנגנון הפעולה של החברה בכל הקשור להיבט המנהלי, החוקי הכספי והעסקי.

אחד המסמכים החשובים והמרכזיים ביותר להקמת חברה בע"מ הוא תקנון ההתאגדות (article of association) של החברה.

התקנון מהווה למעשה את החוקה של החברה ומתווה את דרך הפעולה שלה. הוא מגדיר את תחומי האחריות של הדירקטורים, סוג העסקים שבהם החברה מתמחה ואמצעי השליטה של בעלי המניות בדירקטוריון.

יחד עם טופס הבקשה להקמת חברה, חובה על היזם להגיש גם תקנון כשהוא חתום על ידי בעלי המניות הראשונים בחברה כשהוא מאומת בחתימת עורך דין.

יחד עם זאת, הסיוע המשפטי בכתיבת מסמכי היסוד של החברה הוא משמעותי לאין שיעור ורצוי להיעזר בעורך דין בעל ניסיון בתחום התאגידים שמכיר את לשון החוק והפסיקה בנושא.

החובה לניסוח תקנון התאגדות לכל חברה נקבעה בחוק החברות תשנ"ט-1999. התקנון יהיה תקף מעת התאגדות החברה ברשם החברות. דינו של התקנון כחוזה בין החברה לבין בעלי המניות שלה ובין בעלי המניות לבין עצמם.

מסיבה זו ישנה חשיבות רבה לאופן הניסוח של מסמך זה.

קיראו עוד על: פתיחת חברה בע"מ

ניסוח תקנון ברור, מפורט וחד משמעי

ניסוח התקנון חייב להיעשות באופן המפורט ביותר שאפשר. עליו להתייחס לכל הנושאים שעלולים להיות מהותיים במהלך חיי החברה.

הסיבה לכך היא שניסוח לא מקצועי עלול לגרום לכך שבכל בעיה קטנה יהיה צורך בפניה לבית משפט לשם פרשנות התקנון והתוצאה עלולה להיות בין היתר פרשנות שהיזם לא התכוון ליצוק למסמך.

זאת משום שבשל אופיו של התקנון כחוזה שמביא לידי ביטוי את הסכמות הצדדים, פרשנותו נעשית בהתאם לכללי הפרשנות החלים בדיני החוזים.

בדומה, המחלוקות סביב המשמעות של התקנון עלולות לגרור גם הוצאות הכספיות הכרוכות בפניות שיכולות להגיע לבית המשפט בעניין זה מגורמים שונים.

בפסק הדין ה"פ 125-08 ססבון נ' סולומון בית המשפט נדרש להתייחס לפרשנות התקנון של החברה של המבקש והמשיב, כאשר בית המשפט התבקש להצהיר על הזכויות המוצמדות למניות ההנהלה בחברה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות כבוד השופטת ענת ברון, דחה את התביעה וקבע כי תקנון החברה שהוא אחד ממסמכי היסוד שלה, מהווה מסמך פנימי בעל אופי חוזי שמסדיר את התנהלות החברה.

מסיבות אלו כאשר קיימות שתי משמעויות, הפרשנות הקובעת תהיה לפי כוונת המנסחים אך לא יהיה ניתן לתת לה משמעות מעבר לזו הברורה ממנו. 

פרטים שחובה לכלול במסגרת כל תקנון חברה

החוק קובע שחובה לכלול בתקנון פרטים בעניין הגבלת האחריות בחברה במידה וזו קיימת, הון המניות, מטרות ושם החברה.

מלבד זאת ניתן, אך לא חובה, לכלול בו פרטים בעניין מספר הדירקטורים ודרכי הניהול של החברה, הזכויות והחובות של בעלי המניות בה, הוראות בעניין ממשל תאגידי וכל נושא אחר שבעלי המניות חושבים שראוי להסדירו בתקנון.

החוק מחייב את החברה להצהיר בתקנון את הפרטים בדבר הגבלת אחריות בה, משום משמעות הדבר לבעלי המניות, לחברה ולמתקשרים מול בית העסק.

במידה והחברה הוסיפה לשמה את הסיומת בע"מ משמעות הדבר שהיא בעירבון מוגבל. קרי, אחריות בעלי המניות בה מוגבלת עד לסכום שהושקע בה ואין להם אחריות אישית המאפשרת ירידה לנכסיהם הפרטיים מלבד במקרים חריגים.

בפסק הדין ה"פ 006023/08 משה נ' גזה, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע בראשות כבוד השופטת רחל ברקאי שההחלטה שהחברה קיבלה באשר לדרך חלוקת השותפות בין הצדדים, שהייתה מחוץ לתקנון החברה, לא רלבנטית משום הניסוח שלה והעדויות שהתייחסו לכוונת הצדדים ולכן, יש לחלק אותה בהתאם להוראות הרלבנטיות בתקנון.

במקרה זה, המבקש פנה לבית המשפט על מנת לקבל סעד שימנע את קיפוחו בחברה כבעל מניות בה, על ידי אכיפת פרוטוקול של ישיבת הנהלה של החברה שעסקה באופן חלוקת השותפות בה. במקביל הגיש המשיב תביעה לסעד שיורה למבקש להעביר אליו את מניותיו בהתאם להוראות התקנון.

בדחיית תביעת המבקש וקבלת תובענת המשיב מציין בית המשפט כי התקנון נותן ביטוי להסכמה החוזית בין הצדדים.

לכן כאשר הוא מתבקש לפרש את ההסכם עליו להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים וכאשר לשונו אינה ברורה מספיק עליו לחפש נסיבות חיצוניות מהן יהיה ניתן ללמוד על כוונתם.

במקרה זה קבע בית המשפט שמשום שהנסיבות בהן התקבלה ההחלטה שהייתה שונה ממה שנקבע בתקנון, השתנו, אין אפשרות לאכוף אותה, משום שהיא אינה תואמת את כוונת הצדדים בעת הניסוח.

פרטים שניתן לכלול בתקנון

יוזמה להקמת חברה צריכה לקחת בחשבון את כל התרחישים הסבירים שניתן להעלות על הדעת. באופן זה, ישנם כאמור פרטים שהחוק לא מחייב התייחסות ספציפית אליהם בתקנון, אך הכללתם בו בעזרת עורך דין בעל ניסיון בתחום יכולה לחסוך ליזם בעיות בהמשך הדרך.

באופן זה, החוק אינו מחייב לפרט בתקנון הוראות הקשורות לדרכי הניהול של החברה, העסקת עובדים וקביעת מספר הדירקטורים שיכהנו בה.

למרות זאת, היעדר התייחסות לסוגיה זו בתקנון עלול להוביל למצב של התערבות בדרכי הניהול של החברה וזהות של הדירקטורים, שהיה ניתן למנוע אותה על ידי ניסוח הולם של התקנון.

בפסק הדין ע"א 5340/10 הדירקטור מרק אבו נ' גיא נוף קובע בית המשפט העליון, שכאשר נקבע בתקנון שלמשיב השני יש זכות במינוי דירקטורים בחברה, אין לה או לדירקטוריון שלה את הסמכות למנוע את המינוי של המשיב הראשון כדירקטור.

לדידו של בית המשפט עצם העובדה שהמשיב נטש את החברה בשעותיה הקשות אינה מונעת ממנו את הזכויות המגיעות לו כדירקטור בה.

בדומה בפסק הדין ה"פ 962-12-10 כהן נ' גרטלר ואח' בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות כבוד השופטת רות רונן כאשר צדדים משנים מהוראות התקנון המצוי, יש לתת משקל לשינוי כזה.

תקנון הוא חוזה ופרשנות תקנון מתבצעת לכן לפי כללי פרשנות חוזים. ההלכה הפסוקה שהתייחסה לפרשנות תקנון קבעה לא אחת, כי התזכיר והתקנון הריהם כהסכם בין החברה ובין בעלי המניות ובינם לבין עצמם ופרשנותם של אלה מן הראוי, על כן, שתיעשה על פי כללי הפרשנות החלים על חוזים.

על פי סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), יש לפרש כל חוזה על פי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה, ורק אם החוזה ניתן למספר פירושים יש לפנות אל הנסיבות, לרבות כללי פרשנות, אשר יש בהם לסייע לפירושם.

במקרה דנן, קובע בית המשפט, לא ניתן לקבוע כי לשון התקנון היא ברורה לכן יש לפנות לנסיבות החיצוניות לצורך פרשנותו של ההסכם – הוא התקנון, ולהכריע בדבר פרשנותו הנכונה על בסיס השינוי שהצדדים החליטו לערוך בו לעומת התקנון המצוי.

שינוי בתקנון יכול להיעשות לפי החוק ברוב רגיל של אסיפת בעלי המניות של החברה, אלא אם כן הוחלט בתקנון אחרת או שהחברה החליטה להגביל את היכולת שלה לשנות את התקנון. החברה מחויבת להעביר לרשם החברות דיווח על כל שינוי שנעשה בתקנון בתוך 14 יום מתאריך קבלת ההחלטה.

שאלות לגבי ניסוח תקנון חברה? רוצה לקבל עזרה אישית?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!