דיני העבודה בישראל מעניקים לעובדים ולעובדות שורה של זכויות סוציאליות אשר נלוות ומתווספות לתשלום שכר העבודה. בין הזכויות כאמור ניתן למצוא: דמי מחלה, חופשה שנתית, דמי הבראה, תשלומי פנסיה ועוד.
מטרתן העיקרית של הזכויות הסוציאליות הנה להבטיח את קיומם ורווחתם של העובדים בכבוד אנושי.
המקורות לזכויות אלו יכולים לנבוע מדברי חקיקה, פסיקה, הסכמים קיבוציים, הסכמים אישיים, נוהג ושיטות משפט מקבילות במדינות שונות בעולם.
בכל מקרה בו העובד לא קיבל מי מהזכויות הסוציאליות המגיעות לו וזאת בניגוד לדין, ביכולתו להגיש תביעה כנגד המעסיק בפני בית הדין האזורי לעבודה, בכפוף לדרישות החוק.
נציין כי ברוב רובן של התביעות שמוגשות לבתי הדין לעבודה על ידי עובדים, עולות טענות כאלה ואחרות באשר לקיפוח ואי עמידה בדרישות החוק לגבי הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדים.
האם ניתן להתנות או לוותר על זכויות סוציאליות?
עקרונית, נקודת המוצא של בתי הדין לעבודה הינה שזכויות סוציאליות של העובדים שמכח חוקי המגן או הסכמים קיבוציים הינן קוגנטיות.
כלומר: העובדים אינם יכולים להתנות עליהן, גם אם הדבר נעשה לכאורה מרצונם החופשי, ועל כן אין תוקף לוויתור של עובד על זכויות אלו.
הסיבה לכך נובעת מחוסר השוויון הבסיסי שקיים בין הצדדים, לאור העובדה שהעובד תלוי בשכר המשולם לו על ידי מעבידו, ועקב כך הוא עלול להסכים לעתים לוותר על זכויות המגיעות לו כדין, למרות שאין כל הצדקה לכך, ובלבד שיוכל לשמור על מקום עבודתו.
כך נקבע למשל בהליך דב"ע לח/59-3 סילשי נ' ארכיטקט אהרון דורות ושות'.
יחד עם זאת, לעיתים נדרש עובד המסיים את עבודתו לחתום על כתב קבלה וויתור על תביעות, אשר במסגרתו מפורטים התשלומים שקיבל העובד עם סיום עבודתו, בצירוף הצהרת העובד כי אין לו ולא תהיינה לו בעתיד תביעות וטענות כלשהן נגד המעביד בגין עבודתו וסיומה.
בפסיקה נקבע כי לא ניתן לחייב את העובד לחתום על מסמך כזה בעל כורחו ובניגוד לרצונו, ובודאי שלא ניתן להתנות את תשלום זכויותיו של העובד, לרבות תשלום פיצויי פיטורים, בחתימה על מסמך זה.
זאת ועוד: גם אם העובד חתם לכאורה מרצונו על מסמך זה, יש לתת לו תוקף ביד קמוצה ורק לאחר בדיקה קפדנית של תוכנו, במיוחד כאשר מדובר בזכויות מכח דיני המגן וההסכמים הקיבוציים אשר לא ניתן להתנות עליהן.
לפיכך, יש לוודא שהעובד ידע או שניתנה לו הזדמנות נאותה לדעת מהן הזכויות עליהן הוא מוותר באופן ספציפי ומפורט. חובת הגילוי מוטלת על המעביד.
בפס"ד שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בהליך דב"ע 2-10/98 אלדד קנטי נ. דיגיטל אקויפמנט (זק) בע"מ, נקבע באילו עוד מקרים לא ינתן תוקף לכתב הויתור:
-
כתב הוויתור אינו ברור וחד משמעי.
-
כתב הוויתור לא הוסבר לעובד, או שהעובד לא הבין אותו.
-
העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הוויתור.
-
יש פגם במסמך הויתור, כגון אי ציון התאריך, או העדר חתימה.
-
לאחר חתימת כתב הוויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.
זכויות סוציאליות לעובדות ועובדים בישראל
כאמור דיני העבודה בישראל מעניקים לעובדים שורה של זכויות סוציאליות, וביניהן הזכויות הבאות:
דמי מחלה - על פי חוק דמי מחלה, הזכאות לתשלום עבור דמי מחלה נוצרת לאחר השלמת 3 חודשי עבודה, אשר מחושבים ל-50% משכרו בימים השני והשלישי למחלתו, ול-100% משכרו, מהיום הרביעי למחלתו ואילך. העובד זכאי לתשלום עבור 18 ימי מחלה בשנה, ורשאי לצבור עד 90 ימים.
לחצו להרחבה בנושא זה
חופשה שנתית – על פי חוק חופשה שנתית, מוענקת לעובד הזכות להינות מחופשה בתשלום, כאשר מספר ימי החופשה נקבע על פי שנות הוותק של העובד במקום עבודתו: עבור כל אחת מ-4 השנים הראשונות העובד זכאי ל-14 ימי חופשה קלנדריים, עבור השנה החמישית 16 ימי חופשה קלנדריים וכן הלאה.
לחצו להרחבה בנושא זה
דמי הבראה – על פי צו ההרחבה בנושא דמי הבראה, הזכאות לקבלת דמי הבראה נוצרת עם סיום שנת העבודה הראשונה במקום העבודה, מספר ימי ההבראה נקבע על פי שנות הוותק של העובד במקום עבודתו. לדוגמא: בשנה הראשונה העובד זכאי ל-5 ימי הבראה, בשנה השנייה ל-6 ימי הבראה וכן הלאה.
לחצו להרחבה בנושא זה לחצו כאן לחישוב דמי הבראה
דמי נסיעה - על פי צו ההרחבה בנושא דמי נסיעה, העובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש, או עשוי היה להשתמש, בתחבורה, פרט להסעות מטעם המעסיק, כדי להגיע למקום עבודתו. ההחזר הוא לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות או לפי עלות כרטיס חופשי חודשי, לפי הזול מביניהם.
לחצו להרחבה בנושא זה
שעות נוספות – על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, העובד זכאי לתשלום נוסף עבור שעות עבודה שמעבר לשעות המשרה המלאה שעל פי החוק. עבור השעתיים הראשונות מגיע שכר בגובה 125%, ומהשעה השלישית ואילך מגיע שכר בגובה של 150%.
לחצו להרחבה בנושא זה
הפרשות לפנסיה - צו ההרחבה בנושא פנסיה משנת 2008 הטיל חובה על כל המעסיקים לערוך ביטוח פנסיוני מקיף לכל עובד שאין לו הסדר פנסיוני מטיב. ההפרשות לביטוח הפנסיוני מתבצעות משכר הבסיס ומהתוספות הקבועות, ועבור שני רכיבים: רכיב הפנסיה – אליו מפרישים הן המעביד והן העובד, ורכיב פיצויי פיטורים – אליו מפריש המעביד בלבד.
לחצו להרחבה בנושא זה
פיצויי פיטורים – על פי חוק פיצוי פיטורים, הזכאות לפיצויי פיטורים נוצרת כאשר העובד פוטר לאחר שעבד לפחות שנה אחת במקום עבודתו. סכום הפיצויים הינו בגובה שכר חודש אחד עבור כל שנת עבודה.
לחצו להרחבה בנושא זה
שמירה על הזכויות הסוציאליות שלך בעבודה!
מדי חודש ולאורך שנים, עורכי הדין של פורטל זכויות העובדים מטפלים באין ספור פניות של עובדים ועובדות שנתקלו בקיפוח, בכל הנוגע למימוש הזכויות הסוציאליות במקום העבודה.
למרות שהחוק ברור וברוב המקרים לא ניתן להתנות על הוראותיו, מעסיקים רבים נוטים "לשכוח" או שלא למלא אחר הוראות החוק, מסיבות כאלה ואחרות.
בכל אותם מקרים, אנו נוהגים לשלוח מכתב התראה למעסיק, על מנת "להזכיר" את הוראות החוק ולדרוש את מלוא התשלומים שמגיעים לעובד/ת.
במקרים שבהם המעסיק מחליט מסיבותיו הוא שלא להענות לדרישה, ועל מנת לשמור על זכויותיהם הסוציאליות של העובדים, אין מנוסה מפניה לבית הדין לעבודה והגשת תביעה בנושא.
אם גם אתם נתקלתם במקרה של קיפוח ואי מילוי קפדני של המעסיק אחר הוראות החוק, אל תהססו לפנות אלינו.
קראו עוד בנושא: זכויות סוציאליות המשתנות לפי הוותק של העובד/ת