הנסיבות בהן לא ינתן תוקף לכתב ויתור תביעות שנתחם

כידוע, ישנם מקומות עבודה לא מעטים שנוהגים להתנות את ביצוע התשלומים המגיעים מהם לעובדים בתום יחסי ההעסקה ביניהם, לרבות קבלת תשלום פיצויי הפיטורים, וזאת גם בנסיבות בהן אין המדובר בתשלומים ששנויים במחלוקת, בחתימת העובד על כתב ויתור תביעות לפיו העובד מצהיר כי הוא קיבל מהמעסיק את כל המגיע לו בגין עבודתו וכי אין לו ולא יהיו לו כל תביעות נוספות בעניין זה.

מכיוון שמדובר במסמך שעלול להוות אמצעי לחץ בלתי הוגן על העובד, קבעה הפסיקה מפורשות כי מעסיק אינו רשאי להתנות תשלום כספים המגיעים לעובד שאינם שנויים במחלוקת בחתימת העובד על כתב ויתור תביעות.

עוד נקבע במספר פסקי דין כי לחתימת העובד על כתב ויתור שכזה אין כל תוקף, למעט במקרים בהם ברור באופן חד משמעי שהעובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן, כך שרק אז ינתן משקל לחתימה על כתב הוויתור.

במסגרת פסק הדין המפורט בהליך דב"ע 2-10/98 אלדד קנטי נ. דיגיטל אקויפמנט (זק) בע"מ קבע בית הדין הארצי לעבודה באילו מקרים לא יינתן תוקף לכתב ויתור, כמפורט להלן.

• כתב הוויתור אינו ברור וחד משמעי
• כתב הוויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו
• העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הוויתור
• יש פגם במסמך הוויתור, כגון אי ציון התאריך, היעדר חתימה
• לאחר חתימת כתב הוויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך

עם זאת, בניגוד לכתב ויתור תביעות שנחתם מראש, כתב ויתור שנעשה בדיעבד, במסגרת הסדר פשרה בין העובד והמעביד עם סיום יחסי העבודה ביניהם, הנו בעל תוקף מחייב, אם כי גם במקרה כזה הדבר מותנה בכך שהעובד ידע או שניתנה לו הזדמנות נאותה לדעת מהן הזכויות עליהן הוא מוותר. חובת הגילוי מוטלת על המעביד.

הרחבת הנסיבות בהן לא ינתן תוקף לכתב ויתור תביעות

הפסיקה רואה בחומרה את החתמת העובדים על כתב ויתור תביעות בניגוד לחוק ובהתאם לכך התפתחה בפסיקה מגמה אשר מרחיבה את הנסיבות בהם לא ינתן תוקף מחייב לכתב ויתור כאמור.

בפסק הדין המרתק בהליך ע"ע 8582-02-13 רשת הגנים של אגודת ישראל נ' שמחה נקבע כי אין פסול בכך שמעסיק מבקש לברר עם העובד מה הן טענותיו ביחס לתשלומים המגיעים לו.

ואולם, מעסיק אינו רשאי להתנות תשלום כספים שאינם שנויים במחלוקת בחתימת עובד על כתב ויתור, גם אם מדובר בכתב ויתור מסויג, שבו ניתנת לעובד אפשרות לפרט את טענותיו.

יתכנו מצבים, שבהם במועד תשלום פיצויי הפיטורים, העובד אינו יודע מה הן כל טענותיו כנגד המעסיק והוא מבקש לערוך בירורים נוספים ואין מקום לדרוש ממנו להתחייב מראש לצמצם ולהגביל את טענותיו.

יתכנו מצבים בהם יש לעובד טענות רבות ומורכבות, כך שהדרישה מהעובד להעלותן על הכתב במספר שורות על טופס אינה סבירה.

בכל מקרה, מעסיק אינו רשאי להתנות תשלום כספים שאינם שנויים במחלוקת בחתימת העובד על כתב ויתור תביעות, גם אם מדובר בכתב ויתור מסויג, ועובד אינו חייב במעמד תשלום פיצויי הפיטורים לפרט את כל טענותיו ולהתחייב מראש שלא להעלות טענות נוספות מעבר לאותן טענות שפירט בכתב הוויתור המסויג, על מנת לקבל את הזכויות המגיעות לו על פי הדין.

הלכה חדשה ומרחיבה לעניין כתב ויתור תביעות

בפסק הדין שניתן ביום 21.11.2018 בהליך סע"ש 54116-11-16 גיא כוואז נ' הפועל רעננה, נקבעה הלכה חדשה לגבי מקרים בהם קיימות גרסה מול גרסה לגבי נסיבות החתמת העובד על כתב הוויתור, ומבלי שניתן להכריע ביניהן.

תיק זה עסק בשחקן כדורגל אשר הועסק בקבוצת הפועל רעננה במהלך השנים 2006 עד 2013. לפני כל עונת משחקי כדורגל, הוחתם השחקן על הסכם העסקה חדש, אשר העניק לקבוצה את הזכות להפסיק את חוזה ההעסקה בתום כל עונה וזאת ללא כל פיצוי מטעמה.

בתום כל עונה גם הגיע העובד למשרדי הקבוצה, כדי לקבל את הפרשי שכרו לעונה בהתאם להסכמים בין הצדדים. 

במעמד זה, טרם קבלת השכר וכתנאי לקבלתו, הוחתם העובד על כתב ויתור, לפיו השחקן מאשר ששכרו שולם לו במלואו ואין לו תביעות נוספות.

לטענת השחקן, הקבוצה התנתה את תשלום שכרו בחתימתו על כתב הוויתור ואף הוצב בפניו אולטימטום, לפיו אם הוא לא יחתום על כתב הוויתור הוא לא יקבל את הכסף המגיע לו.

עוד טען השחקן כי הוא לא הבין את משמעות החתימה על כתב הוויתור וכי אף לא נמסר לו עותק מכתב הוויתור.

לטענת הקבוצה, השחקן הסכים לחתום על כתב הוויתור, לאחר שקרא וקיבל האמור בו וזאת ללא קשר לתשלום שכרו ומבלי שהוצב תנאי כלשהו לחתימתו, וכי המדובר במסמך גמר חשבון שנערך לשחקן מדי תום עונה.

בית הדין קבע כי במצב דברים בו ישנה גרסה מול גרסה ואין חולק כי לפחות טכנית נעשתה החתמת השחקן על כתבי הוויתור במועד קבלת הפרשי השכר וטרם קבלת ההמחאות ומשלא הובאו עדויות עדים אשר נכחו במעמד החתימה ויכלו לשפוך אור לגבי נסיבותיה, אזי סביר שקיים קשר בין תשלום השכר והחתימה.

בנוסף, מעיון בכתבי הוויתור עליהם חתם השחקן גם עולה שלא צוינו בו פירוט הסכומים אשר השחקן היה אמור לקבל ועליהם ויתר לכאורה, כנדרש בכתב ויתור.

בעת החתימה על כתב הוויתור השחקן קיבל המחאות של שכרו מבלי לקבל כל פירוט לגבי גובה הרכיבים השונים מהם מורכב השכר ולא פורטו בו הרכיבים סוציאליים הנטענים.

בהתאם לכך נקבע שכתבי הוויתור עליהם חתם השחקן אינם בעלי תוקף מחייב ובהמשך לכך בחן בית המשפט את טענות השחקן לגבי זכויות שמגיעות לו בגין תקופת עבודתו בקבוצה וסיומה.

בתום בדיקה זו נקבע כי על הקבוצה לשלם לשחקן פיצויי פיטורים בסך של 62,209 ₪ וכן פיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין פגמים שנפלו בעריכת תלושי השכר של השחקן על ידי הקבוצה.

עם זאת, טענות השחקן לגבי קבלת דמי פידיון חופשה, דמי הבראה, השלמת הפרשות לקרן הפנסיה ופיצויים בגין עוגמת נפש, נדחו על ידי בית הדין.

עוד בנושא: פסיקת הוצאות משפט בבית הדין לעבודה