צו מניעה בעניינים שבין עובד למעביד

צו מניעה הוא אחד הסעדים הנפוצים בדין האזרחי. בפועל מדובר בהוראה של בית משפט שמטרתה לאסור על הפרט לבצע פעולה מסוימת או להורות לו מחדול לבצע פעולה כלשהי.

באופן עקרוני, הסמכות למתן צו מניעה (Injunction) שמורה לבית המשפט המחוזי, אומנם צו מסוג זה ניתן גם על ידי בתי דין אחרים.

חוקי העבודה מאפשרים לעובד, למעביד ולארגון עובדים יציג לבקש צווי מניעה בנושאים שונים, בין השאר על מנת למנוע פיטורים ולשמור על זכויות המוקנות בהסכם קיבוצי.

יחד עם זאת, חשוב להבין באלו נסיבות בתי הדין לעבודה מוסמכים להוציא צו מניעה בין אם זמני או קבוע. בכל מקרה, לפני שמקבלים החלטות אופרטיביות בנושא, חשוב ביותר לפנות אל עורך דין המתמחה בדיני עבודה ולקבל יעוץ אישי באשר לאפשרות לפעול בדרך זאת.

הפרוצדורה לבקשת צו מניעה

בית הדין לעבודה מוסמך לפי החוק להעניק לתובע סעד של צו מניעה בין אם זמני או קבוע, כאשר בדרך כלל לגבי סעד זמני יחולו גם כללים התקפים לגבי סעד דומה בתביעות אזרחיות אחרות.

בקשה לצו מניעה זמני תוגש בדרך כלל לפני או עם הגשת התביעה העיקרית. לצורך קבלת צו מסוג זה על התובע להוכיח כי יש לו סיכוי ממשי לזכות בתביעה העיקרית וייגרם לו יותר נזק במצב בו הבקשה תידחה והתביעה תתקבל בסופו של דבר, לעומת אם הבקשה תתקבל והתביעה תידחה בסופו של ההליך.

חריג לכך הוא כאשר מוגשת בקשה על ידי המעביד לצו למניעת שביתה. במקרה זה השיקולים להוצאת צו מניעה יכולים להיות קשורים לזהות המעביד, אפיון המשרות בהן מועסקים העובדים השובתים, חוקיות השביתה ועוד.

כמו כן, לעומת סעד זמני, בקשה לצו מניעה קבוע תהיה בדרך כלל חלק מהסעדים המבוקשים על ידי התובע במסגרת התביעה העיקרית.

שיקולי בית הדין לצורך הוצאת צו מניעה בענייני עבודה

השיקולים למתן צו קבוע יכולים להשתנות בהתאם לנסיבות. כך למשל ניתן ללמוד מהדיון בתיק עס"ק (ארצי) 64/09 כח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי נ' עמותת סינימטק ירושלים - ארכיון ישראלי לסרטים.

בהליך זה, המשיב הנו עמותה רשומה שהגישה בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לצו מניעה זמני שיאסור על העובדים לנקוט בשיבושים או בצעדים ארגוניים.

ארגון העובדים היציג הגיש ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה.

בית הדין הארצי לעבודה בראשות כבוד הנשיא לשעבר השופט סטיב אדלר ביטל את צו המניעה וקבע שלא יוטלו מגבלות על זכות השביתה אלא במקרים חריגים, זאת משום העובדה שמדובר באמצעי המוכר בדין לצורך שכנוע ושינוי עמדות המעסיק במסגרת משא ומתן על הסכם קיבוצי.

אופן ביצוע השביתה יקבע בהתאם לסיווג שלה כשביתה כלכלית או פוליטית. כאשר שביתה כלכלית היא כזו המותרת ושעיקר המגבלות שלה מתייחסות להיקף הציבור שנפגע כתוצאה ממנה.

שיקולים נוספים בעניין צו מניעה נגד שביתה כזו יתייחסו לתום הלב של הצדדים, עילת השביתה, השלכת אי מתן צו המניעה על השלב שבו נמצא המשא ומתן, חומרת הנזק שנגרם כתוצאה מההשבתה, לרבות לצדדים שלישיים ומשך ההשבתה.

בדומה, גם לגבי שירותים חיוניים ההשבתה אינה אסורה באופן קטגורי אלא יש לבחון את האינטרסים והזכויות של הצדדים.

במקרה זה מדובר בשביתה כלכלית שהארגון היציג פועל בה ממניעים הקשורים לטובת כלל עובדי המעסיק ולא נגרם נזק חמור לציבור הרחב. בית הדין מתייחס לכך שהמעביד לא חייב לחתום על הסכם קיבוצי אך חייב לנהל משא ומתן עם הארגון היציג בתום לב.

במסגרתו של ערעור שהגיש בנק דיסקונט (עס"ק (ארצי) 1013/04 בנק דיסקונט בע"מ נ' הסתדרות העובדים החדשה) ביקשה הנהלת הבנק להוציא צווי מניעה נגד העיצומים של עובדי הבנק שבאים לידי ביטוי באי הפקת הדוחות הכספיים לאור הדרישה לחתום על הסכם קיבוצי שיבטיח את זכויות העובדים בהפרטת הבנק.

בית הדין הארצי לעבודה בראשות כבוד הנשיא לשעבר השופט סטיב אדלר קבע שאפשר להטיל מגבלות על זכות העובדים לנקוט בצעדים ארגוניים כי אין להם זכות וטו על מכירת מניות בחברה ציבורית. במסגרת זו, הזכות הקניינית שמורה לבעלי המניות.

חופש השביתה אינו יכול להוות אמצעי לשינוי בעלות בחברה ועליו להישמר כאמצעי להפעלת לחץ על מעסיק שפער הכוחות עומד לטובתו לצורך השגת תנאי עבודה טובים יותר. יחד עם זאת, במקרה זה בית הדין קובע שלא ניתן להעניק למערער צו מניעה נגד השביתה באופן דומה לזה הניתן במקרה של שירותים החיוניים למשק.

ס"ע (ת"א) 36242-08-11 נאטור נ' עיריית קלנסוואה - המבקשת היתה מנהלת התיכון הריאלי אצל המשיבה שביקשה למנוע את המשך העסקתה ולכן פרסמה מכרז לאיוש משרת המנהל לתיכון, למרות שהמבקשת החזיקה בכתב מינוי שהיה תקף גם לשנה נוספת.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בראשות כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבל את הבקשה להוצאת צו מניעה נגד הפיטורים והורה למשיבה להמשיך להעסיק את המבקשת עד להחלטה אחרת ועל ביטול המכרז.

לפי בית הדין גם אם ניתן להעלות שאלות באשר לחוקיות כתב המינוי של המבקשת, הוא עדיין מקנה לה זכות לשנה נוספת, כאשר גם לא כל פגם הופך אותו לבטל אלא יש להסתכל על מכלול הנסיבות.

במצב דברים שבו היא כבר החלה להכין את הלימודים לאותה שנה יש לאפשר לה להמשיך בתפקיד. 

קראו בהרחבה: הוצאת צו מניעה נגד עובד

צו מניעה נגד פיטורין

בקשה לצו מניעה זמני או קבוע מוגשת פעמים רבות כאשר עולה שאלת החוקיות של פיטורי העובד ממקום עבודתו. במקרה זה רשאי העובד לפנות תחילה לבית הדין האזורי לעבודה על מנת  שיוציא צו מניעה זמני נגד הפיטורין עד שתתקבל הכרעה בתביעה הראשית.

כך לדוגמא, הדיון בהליך ס"ע (י-ם) 43904-12-10 ניב נ' קרן קיימת לישראל - התובע ביקש להוציא צו מניעה זמני למשיבות כנגד הפיטורים שלו. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בראשות כבוד השופט דניאל גולדברג קיבל את התביעה וקבע שהעובד עומד בתנאים הנדרשים לקבלת הצו.

המבקש הוכיח שהנזק מאי הוצאת הצו גדול יותר לעומת אי הוצאתו. במקביל הצליח לשכנע בסיכוייו לזכות גם בתביעה העיקרית, עובדה שתרמה לקביעת בית הדין לעניין קבלת הצו.

דוגמא נוספת מהליך, בש"א 1612/07 כהן נ' קמ"ג הוועדה - המבקש הועסק על ידי המשיבה משנת 1994 וקיבל מכתב פיטורים שמודיע על הפסקת עבודתו במקביל לקבלת פיצויים. הוא טען במהלך המשפט שלאורך שנות עבודתו הופנו אליו תלונות שונות אך הוא חדל מדפוס ההתנהגות שאפיין אותו.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בראשות כבוד השופט מיכאל שפיצר דחה את בקשתו לצו מניעה זמני והורה למשיבה לקיים לו שימוע לפני פיטורים.

הוא נימק את הדחייה בין היתר משום סיכום בין הצדדים על תקופת ניסיון של שנה במחלקה אחרת שבסיומה תתקבל החלטה, כאשר בקשה זו הוגשה לקראת סיום התקופה כאשר הוא מודע לכך שאי הצלחה תוביל לפיטורין ואף הסכים לכך.

למרות זאת הוא מורה לקיים שימוע משום שהתובע היה עובד קבוע של המשיבה במשך למעלה מעשר שנים.

הגשת בקשה לצו מניעה נגד פיטורי עובד צריכה להיעשות לפי הפסיקה תוך הזמן האפשרי הקצר ביותר. למרות העובדה שבמהלך השנים, בתי הדין מיעטו באכיפת יחסי העבודה שבין הצדדים, הפסיקה כן קבעה עם הזמן נסיבות בהן כן יהיה ניתן לאוכפם.

קיראו בהרחבה: עובד שפוטר מחברת הביטוח AIG פנה לקבלת צו מניעה נגד פיטוריו

בפסק הדין ע"ע 1123/01 כל ישראל חברים נ' צויזנר פד"ע ל"ו 480 נקבע שבית הדין לעבודה יתן את הדעת לגבי הסעד הראוי בהתאם לנסיבות המקרה תוך התייחסות לאיזון והמידתיות.

באופן זה, בית הדין יתייחס לא רק לפגם שנפל באופן ביצוע הליך הפיטורים והחומרה שלו, אלא גם לסוג התפקיד של העובד, השפעת הסעד שיינתן על העובד וההקשר שלו לעניינים הקשורים לתעסוקה והתעשייה והיבטים חוקיים אחרים אם הם רלבנטיים בנסיבות הספציפיות.

בפסק הדין תע"א (חי') 4548/03 חזות נ' רכבת ישראל בע"מ התובע פוטר מעבודתו אצל הנתבעת בשל העובדה שחשף שחיתות באופן התנהלותה וזאת בניגוד לחקיקה שמטרתה לחשוף עבירות העוסקות במנהל תקין ובטוהר המידות.

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בראשות כבוד השופטת מיכל אריסון-חילו אכף את יחסי העבודה בין הצדדים והורה לנתבעת להשיב את התובע לעבודתו ולשלם לו את השכר מהמועד שבו חשבה שיש להחזירו לעבודתו ועד החזרתו למשרה בפועל. הסמכות להעניק במקרה זה צו מניעה כנגד פיטורי העובד וסעד של אכיפת יחסי העבודה נתונה לבית הדין גם מכוח דיני החוזים.

בית הדין מוסמך לתת סעד זה במסגרת התחשבות בין השאר ביחסי העבודה שבתוך הארגון, גודל הארגון, אופן ההעסקה ותקופת העבודה.

כך בפסק הדין על"ח (י-ם) 46959-01-13 גולן נ' אילוז - המבקשת הייתה המעסיקה של המשיבה בעסק קטן של חמישה עובדים ופיטרה אותה במהלך הריונה בעקבות סכסוך שהתגלה בין השתיים.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בראשות כבוד השופטת שרה שדיאור קיבל את הבקשה להוצאת צו מניעה זמני שימנע את ההתייצבות של המשיבה לעבודה.

השיקול למתן הצו היה בין היתר שמדובר במקום עבודה קטן שנוצר בו בין הצדדים משבר אמון כל כך חריף שיש למעביד גם את הזכות לשמור על העסק ולעובדות האחרות זכות לסביבת עבודה תומכת, הוגנת, ללא מזימות ותככים.

רוצה להוציא צו מניעה בעקבות סכסוך בענייני עבודה?
לחץ כאן לקבלת יעוץ משפטי מהיר בנושא זכויות עובדים!