מותר לשאול לגבי פרופיל צבאי בראיון עבודה?

מעסיקים רבים בישראל ובמיוחד בענף השמירה והאבטחה, נוהגים לשאול מועמדים לעבודה אודות הפרופיל הצבאי שלהם, כפי שהוא נקבע בעת שירותם בצה"ל.

שאלה זו נובעת בדרך כלל מתוך רצון ללמוד על הכשירות הפיזית של המועמד, אך גם על כשירותו הנפשית, במיוחד במידה ונקבע לו פרופיל 21 על רקע נפשי.

ככלל, החוק בישראל אינו אוסר על המעסיקים לשאול מועמד לעבודה האם הוא שירת בצבא והיכן, אם כי על הפסיקה ניתן להתחשב בנתונים אלו רק במידה והמדובר בנתונים שרלוונטיים למשרה שאליה הגיש המועמד את מועמדותו.

יחד עם זאת וזוהי כנראה עובדה שלא כולם בארץ מודעים לקיומה, החוק בארץ אוסר במפורש על המעסיקים לשאול את המועמדים לעבודה על הפרופיל הצבאי שלהם וכן לעשות בו שימוש במידה והוא הגיע לידיו וזאת למעט כאשר מדובר במועמדות לעבודה בשב"כ או במוסד.

מטרת איסור זה הנה למנוע פגיעה מיותרת שלא לצורך בפרטיות האזרחים, במיוחד אלו בעלי פרופיל 21, אשר נפסלים על הסף בבקשה להתקבל לעבודה וזאת ללא כל קשר לכשירותם לתפקיד המוצע.

כלומר, המטרה העיקרית והחשובה הנה למנוע פגיעה בפרטיות ומצב של אפליה הנובעת משיקולים זרים בהכרעה לגבי קבלה אפשרית של מועמד לעבודה.

איסור זה קבוע במסגרת סעיף 2א לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, אשר נחקק בשנת 1995, תחת השם "איסור דרישת פרופיל צבאי והשימוש בו" כדלקמן:

• מעסיק לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד את הפרופיל הצבאי שלו ולא יעשה שימוש בפרופיל הצבאי שלו, אם הגיע לידיו, בכל ענין המנוי בסעיף 2(א)(1) עד (6)
• דרש מעסיק, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), את הפרופיל הצבאי, לא יפגע בעובד או בדורש העבודה בענין המנוי בסעיף 2(א)(1) עד (6) מחמת סירוב למסור את הפרופיל הצבאי
• הוראות סעיף זה לא יחולו על שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, כמעסיק, לגבי עובדים בגופים האמורים או לגבי קבלת עובדים לגופים האמורים
• בסעיף זה, "פרופיל צבאי" – הסימול המספרי שצבא ההגנה לישראל נותן לציון מידת התאמתו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצבא ההגנה לישראל

כלומר, החוק לא רק אוסר על המעסיק לשאול מועמדים לעבודה על הפרופיל הצבאי שלהם, אלא גם אוסר על המעסיק להפלות עובדים בפועל שלו, שכבר התקבלו לעבודה אצלו, בשל הפרופיל הצבאי שלהם וזאת בכל הקשור לתנאי העבודה שלהם, הקידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים, והטבות ותשלומים שניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה, כאמור בסעיפים 2(א)(2)-(6) לחוק.

בנוסף, במידה והמעסיק בכל זאת הפר את החוק ודרש מהמועמד לעבודה או מעובד בפועל למסור לו את הפרופיל הצבאי שלו, אולם הם סירבו לעשות כן, אזי החוק אוסר על המעסיק לפגוע בהם בשל סירוב זה בכל הזכויות שמפורטות בסעיפים 2(א)(1)-(6) לחוק.

שאלו אותך לגבי הפרופיל הצבאי בראיון עבודה? אלה הסנקציות האפשריות!

שאלה לגבי פורופיל צבאי של מועמד לעבודה מהווה הפרה של סעיף 2א לחוק הנ"ל. במסגרת זאת נקבע הסנקציות על הפרת סעיף 2א לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה קיימות בשלושה מישורים שונים.

במישור האזרחי

ניתן להגיש תביעה כנגד מעסיק מפר סעיף 2א לחוק בפני בית הדין לעבודה, בהתאם לסעיף 10 לחוק ולבקש צו לפיצויים גם אם לא נגרם נזק ממוני וזאת בשיעור שייראה לבית הדין בנסיבות העניין.

בנוסף, ניתן לבקש גם צו עשה או צו מניעה, במקרה והענקת סעד הפיצויים בלבד איננו צודק וזאת אף למרות האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971, אשר קובע כי לא ניתן לאכוף את החוזה, כאשר האכיפה הנה "כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי".

במישור המנהלי

הפרת סעיף 2א לחוק מהווה גם עבירה מנהלית, בהתאם לסעיפים 10 ו-11 לחלק א' של התוספת השניה לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, אשר דינה קנס מנהלי בהתאם לסעיף 3(1) לחוק זה.

לשם כך ניתן להגיש תלונה בפני יחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד הכלכלה.

במישור הפלילי

בהתאם לסעיף 15(א) לחוק, הפרת סעיף 2א לחוק גם מהווה עבירה פלילית, אשר הסנקציה עליה הינה כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

גם לשם כך ניתן להגיש תלונה בפני יחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד הכלכלה.

במסגרת הליך ת"פ 65156-01-15 מדינת ישראל נ' המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל –מלר"ז שהנה עמותה רשומה ותיקה שנוסדה בשנת 1961, נדון כתב אישום אשר הוגש על ידי המדינה נגדה בטענה שהיא דרשה ממועמדים לעבודה אצלה למסור לה את הפרופיל הצבאי שלהם וזאת תוך הפרת סעיפים 2א(1), סעיף 2(א)(1), וסעיף 15(א) לחוק.

בהסתמך על עדויות המועמדים ונציג מלר"ז עצמו, נקבע שהתקיים היסוד העובדתי של העבירה, לפיו המלר"ז אכן נהגה לדרוש ממועמדים לעבודה אצלה למלא שאלון אשר כלל שאלות לגבי הפרופיל הצבאי.

מבחינת היסוד הנפשי, דחה בית הדין את טענת המדינה לפיה עבירה זו הנה מסוג אחריות קפידה / מוחלטת, וקבע כי המדובר בעבירה שמצריכה מודעות לטיב ההתנהגות שמקימה את העבירה.

אולם, מאחר ומהעדויות עלה שנציגי מלר"ז נהגו לעשות שימוש שגרתי בשאלון במסגרת תהליך הקבלה לעבודה וזאת במשך שנים רבות מאד, נקבע שהוכח היסוד הנפשי הנדרש, בדמות ידיעה על דרישת פרופיל צבאי ממועמדים לעבודה.

מלר"ז טענה להגנתה שהשאלון כלל את השאלות על הפרופיל הצבאי של המועמד לעבודה בטעות, מבלי משים ובתום לב, ותוך הסתמכות על שאלוני קבלה לעבודה ישנים עמם היא עבדה שנים רבות לפני כניסתו לתוקף של חוק השוויון.

בית הדין דחה טענה זו בהסתמך על סעיף 34יט' לחוק העונשין, אשר קובע כי "לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר".

עוד קבע בית הדין כי בנסיבות העניין אין מדובר בטעות בלתי נמנעת, מאחר והיה על מלר"ז לבדוק במהלך השנים את תהליכי הקבלה לעבודה ולהתאימם להוראות החוק ובכלל זה היה עליה לתקן את הטפסים והשאלונים שנמסרו למועמדים לעבודה אצלה.

לפיכך נקבע שמלר"ז הפרה את סעיף 2א לחוק בכל הקשור לאיסור דרישת פרופיל צבאי ממועמדים לעבודה אצלה ועל כן היא הורשעה בדין.

קראו עוד בנושא: שאלות שאסור לשאול אותך בראיון עבודה!