כל מה שחשוב לדעת על פנסיה מוקדמת

גיל הפרישה החוקי בישראל הינו 64 לנשים ו-67 לגברים. יציאה לפנסיה בגיל מוקדם יותר אפשרית מסיבות ומטעמים שונים.

לעיתים בשעת סגירת חברה, לעיתים כצעד התייעלות ארגוני, לעיתים כעידוד לעובדים מבוגרים לפרוש מרצון ולעיתים העובד עצמו מחליט לצאת לפנסיה מוקדמת מסיבותיו האישיות.

יציאה לפנסיה מוקדמת כרוכה בשיקולים כלכליים פרוספקטיביים משמעותיים ביותר לגבי העובד/ת ולגבי בני משפחתו.

לעומת גיל הפרישה החוקי המוכר לכולנו, מאפשרות קרנות פנסיה שונות פרישה בגיל מוקדם יותר ובאופן זה מתחילים העובדים הבוחרים בפנסיה מוקדמת לקבל את תשלום הפנסיה עם הגיעם לגיל פרישה מוקדמת שנקבע בחוק ל-60 לנשים ולגברים.

נשים שנולדו עד אפריל 1955 רשאיות אף לפרוש בגיל 58-59 לפי שנת הלידה.

בסקירה המקיפה שלפניך אנו מביאים נקודות למחשבה, בטרם קבלת החלטות לגבי יציאה לפנסיה מוקדמת.

מענק יציאה לפנסיה מוקדמת - מה זה אומר?

ארגונים רבים מציעים לעובדים הפורשים מרצון אפשרות לקבל מענק חד פעמי בנוסף או במקום פיצויי הפיטורין. במקרה זה קרן הפנסיה מוקפאת על פי רוב ובגיל הפרישה החוקי מתחיל העובד לקבל את תשלום הפנסיה החודשית בהתאם לסכומים שנצברו.

מסלול חבילות פרישה

מסלול חבילות פרישה אופייני לחברות הייטק, תעשיות עילית ותאגידים גדולים, ובו נהנים העובדים מהטבות כגון המשך שימוש ברכב והטלפון של מקום העבודה או מענקי הסתגלות חד פעמיים.

הפנסיה המוקדמת

הפנסיה המוקדמת מוצעת בדרך כלל לעובדים במגזר הציבורי המחליטים לפרוש מרצון. במסלול זה זכאי העובד לתשלום פיצויי פיטורין רגילים ולתשלום פנסיה מוקדמת, המכונה גם פנסיה תקציבית, עד גיל 67 לגברים ו-62 לנשים.

החל מגילאים אלו יחל העובד לקבל תשלומי פנסיה מקרן הפנסיה הכוללת סכומים שנצברו במהלך שנות עבודתו.

הסיבות ליציאה לפנסיה מוקדמת

רענון כוח אדם

חברות וארגונים, מוסדות ומשרדים בשירות המדינה רואים לנכון לרענן פעם בתקופה את כוח האדם ומציעות הסכמי פרישה מוקדמת לעובדים הותיקים.

סגירת חברה או התמזגותה עם חברה אחרת

מצב זה מאלץ את ההנהלה לפטר עובדים ולהציע לאלו המתאימים לקריטריונים, פרישה בתנאי פנסיה מוקדמת.

פרישה מרצון

פרישה זו מבוססת על התפיסה שהעובד יעזוב את מקום העבודה תוך הסכמה מלאה עם המעסיק.

על פי רוב ההסכמה מועילה לשני הצדדים: המעסיק ירוויח מכך התייעלות של הארגון מבחינת כמות כוח אדם, ביטול משרות מאוישות שניתן לוותר עליהן ואפשרות לרענן את הצוות בעובדים צעירים אשר במקרים רבים מסתפקים בשכר נמוך יותר.

לעובד עשויה הפרישה מרצון לענות על הצורך במנוחה לאחר עשרות שנים של עבודה מעייפת ושוחקת ובעיקר, לספק קצבה קבועה ונוחה.

היוזמה להסכם פרישה מרצון אפשרית הן מצד העובד והן מצד המעסיק: הרקע להצעת הסכם פרישה מצד המעסיק הוא, כאמור, דרך להבריא את החברה, ויוזמה לפרישה מוקדמת המגיעה מן העובד תהא לרוב עקב תחושת מיצוי ושחיקה.

במידה והרצון הוא הדדי, קיים סיכוי גבוה לכך שהסכם הפרישה יעשה ברוח טובה ויענה על צרכיהם של שני הצדדים.

אולם לא פעם קורה שהסכם הפרישה מרצון נכפה על העובד, באופן כזה שגם אם החליט לוותר על ההסכם ולהמשיך לעבוד, הוא נמצא בסכנת פיטורים.

הדילמה מחריפה לאור העובדה שבמצב של פיטורין תנאי ההסכם שיוצע יהיו עוד פחות טובים מהתנאים שהוצעו במקרה של הסכמת העובד לפרישה מרצון.

במצב זה מומלץ לבחון שנית את הסכם הפרישה ולהגיע למו"מ על מנת לשפר את התנאים מתוך עמדת שוויון ולא נחיתות מול המעסיק.

על מנת לסייע לעובד לקבל חוזה הוגן ככל האפשר עליו להיות מודע לזכויותיו ולכלים העשויים לעזור לו להשיג הסכם פרישה הטוב ביותר מבחינתו.

ראשית, כל המעוניין לבדוק סכומים המגיעים לו בהסכם הפרישה עוד טרם הדיון עם המעסיק, יכול לבדוק למה הוא זכאי במצב של פרישה מוקדמת באמצעות מחשבון פיצויי פרישה המחשב את סך הפיצויים ושיעורי המס הנגזרים מהם לאחר הזנת הסעיפים בתלוש השכר החודשי.

כלי נוסף  ומועיל הוא ייעוץ פנסיוני מקצועי המעניק לעובד מידע לגבי חובות המעביד לפי החוק כלפי הפורש במסלול פנסיה מוקדמת וכן לגבי חובות הארגון מבחינת הסכמים קיבוציים והסתדרותיים.

לפי סעיף 11 בחוק פיצויי פיטורין, עובד המסיים את עבודתו בגיל הפרישה זכאי לקבל פיצויים גם אם פוטר וגם אם התפטר. לגבי עובדים אשר הגיעו לגיל 60 ורשאים לצאת לפנסיה מוקדמת, משמעות הפיצויים היא שיפסיקו לעבוד ויקבלו החל מרגע הפרישה פנסיה מופחתת עד שיגיעו לגיל הפנסיה הרשמי לפי חוק גיל הפרישה.

הסכם פרישה מרצון מותאם בדרך כלל להסכם הקיבוצי החל על החברה וכולל מענק חד פעמי גבוה ו/או זכויות מוגדלות תמורת הסכמת העובד לצאת לפנסיה מוקדמת.

חשוב לדעת שלפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, תשלומים לקופות הגמל וקרנות פנסיה ואחרות לא מחליפים את פיצויי הפיטורין, אלא רק במקרה שכך נקבע במסגרתו של הסכם קיבוצי.

אם בהסכם הקיבוצי נקבע שעובד החותם על הסכם פרישה מרצון מוותר על פיצויי הפיטורין בנוסף לויתור על הכנסתו החודשית (בגלל סיום עבודתו), כדאי לוודא שהמענק או הזכויות בהסכם הפרישה גבוהים יותר ואכן משתלמים.

זאת לאור העובדה שבדרך כלל ההוצאות גדלות לאחר הפרישה בגלל זמן המתפנה לבילויים או, להבדיל, בגלל הזדקקות לסיוע רפואי או אחר.

בנוגע לדמי ביטוח לאומי, מעסיק המשלם פנסיה לאדם המקבל פנסיה מוקדמת חייב לשלם תשלומי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור הפנסיונר ולנכות אותם מהפנסיה המשולמת.

מקבל הפנסיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ומשלם הפנסיה לא ינכה את דמי הביטוח מפנסיית הפורש במקרים מסוימים כגון מבוטח שהגיע לגיל פרישה, פנסיית שארים המשולמת לשאריו של הגמלאי וכו'.

פסקי דין בנושא יציאה לפנסיה מוקדמת

פסק הדין ע"ב 6168/06 שנדון בבית הדין האזורי בתל – אביב יפו (אברון יורם ואח' נ' אל-על נתיבי ישראל בע"מ) מדגים את נושא מחוייבות המעסיק לקיים הסכמי פרישה מוקדמת בהם נקבע כי יקויימו עד גיל הפרישה החוקי.
 
הרקע לפסיקה הוא פרישתם של עובדי חברת אל-על בשנים 2001-2003 במסגרת תכנית פרישה מרצון. בהסכם הפרישה שהוצע על ידי אל-על, צויין שתשלומי הפנסיה המוקדמת יופרשו עד גיל 65 (גיל הפרישה החוקי בעת עדכון ההסכמים). ב-2004 הועלה גיל הפרישה לגיל 67 במסגרת חוק גיל הפרישה.

העובדים טענו שהם נפגעים מהחוק מאחר שנוצר מצב שהם יקבלו פנסיית זקנה, שהיא נמוכה מהפנסיה המוקדמת, החל מגיל 65, במקום שימשיכו לקבל פנסיה מוקדמת, שתשלומיה גבוהים יותר מפנסיית הזקנה, עד גיל 67 ולאחר מכן את פנסיית הזקנה.

באופן זה הם מפסידים מספר שנים של תשלומי פנסיה מוקדמת. עובדים שאינם חברים בקרן הפנסיה ישארו ללא הכנסה מגיל 65 עד גיל הפרישה החוקי בו יחלו לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי.

בעתירתם לבית הדין לעבודה דרשו העובדים לקבל את תשלומי הפנסיה המוקדמת כולל התנאים הנלווים עד גיל הפרישה הרשמי, במקום בגיל 65 הנקוב בהסכמי הפרישה.

בית הדין האזורי הדגיש בדיון את הפרשנות שיש לתת למונח גיל 65 המופיע בהסכם לאור ההנחה שמטרתו להבטיח את מלוא זכויות העובדים עד גיל הפרישה החוקי.

עד לחקיקת חוק גיל הפרישה (65), המופיע בהסכמים ספציפיים היה גיל הפרישה החוקי. לאור זאת יש לפרש את גיל 65 בהסכמים כגיל הפרישה החוקי. פסק דין זה קבע את זכאות העובדים לתנאים המצוינים בהסכמים.

פסק דין אחר, תמ"ש 42338-03-10 (פ.צ. נגד א.צ.) התייחס לפנסיה מוקדמת במקרה של גירושין. השופט נפתלי שילה הסיק שפנסיה מוקדמת נחשבת לפנסיה לכל דבר ולא כהכנסת עבודה, וזאת למרות דו"ח מ-2010 שנערך על ידי השופט שוחט לפיו ניתן להחשיב פנסיה המתקבלת לאחר פרישה מוקדמת כמעין שכר עבודה.

הגישה העיקרית שחיזקה את פסק הדין היא החשבת פנסיה מוקדמת כפנסיה רגילה, וזה הקו האחיד שהנחה פסיקות שונות בבית המשפט לענייני משפחה.

בהליך תמ"ש 14929 פסק השופט גייפמן כי פנסיה מוקדמת ורגילה מהוות כספי עתודה כלכלית ולכן יש להחשיבן כחלק מהרכוש המשותף של בני הזוג שניתן לחלק ביניהם.

גם בפסק הדין ע"מ (ת"א) 1122/99 בבית המשפט המחוזי ובפסק הדין ע"מ 1018/04 בבית המשפט העליון, אומצה הגישה לפיה פנסיה מוקדמת נגזרת מהיקף עבודתו של העובד במהלך הנישואין ולכן נחשבת לרכוש משותף אשר בן הזוג יכול לתבוע בו איזון בעת פרידה או גירושין.

לפיכך, גם אם האישה ממשיכה לקבל הכנסה נאה בעוד הבעל בחר בפרישה מוקדמת, היא עדיין זכאית לקבל מחצית מהזכויות המגיעות לבעל במסגרת פנסיה מוקדמת המוגדרת כהטבה סוציאלית המסייעת לאדם אשר חדל לעבוד.

לפני שמחליטים על פנסיה מוקדמת...

כפי שוודאי הבנת מהכתוב לעיל, יציאה לפנסיה מוקדמת כרוכה במכלול רחב של שיקולים כלכליים ואישיים ולכן, מומלץ בהחלט לפנות לקבלת יעוץ משפטי באמצעות עורך דין המתמחה בדיני עבודה.

רק לאחר שיחה עם איש מקצוע, ניתן לקבל החלטות מושכלות, כאלה שיטיבו עם העובד/ת שנמצא ביישורת האחרונה של הקריירה התעסוקתית שלו, על מנת לדאוג לזכויות שלו מגיל פרישה והילך.

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי בנושא זכויות עובדים!