פירוט הטענות שיש לציין בזימון לשימוע

בשורה התחתונה: חובה על המעסיק לפרט את מלוא טענותיו כנגד העובד, בכתב ובעת הזימון לשימוע שלפני פיטורים.

כידוע, מטרת השימוע שנערך לעובד שמועמד לפיטורים הנה להציג לעובד את הסיבות שבגינן המעסיק שוקל את פיטוריו, ולאפשר לו להציג את תגובתו לטענות אלו על מנת לשכנע את המעסיק שלא לפטרו.

זו גם הסיבה מדוע נקבע בפסיקה שעל המעסיק לפרט את טענותיו כלפי העובד בזימון בכתב לשימוע שעליו למסור לו מבעוד מועד ולפני מועד ישיבת השימוע, וזאת על מנת לאפשר לעובד לבדוק אותן ולהיערך לקראת מועד השימוע.

במסגרת הדיון המעניין בהליך סע"ש 20587-11-13 אלזראקי נ' אורסנס בע"מ שהתנהל בפני בית הדין לעבודה בת"א, הסביר בית הדין מהי רמת פירוט הטענות שיש לציין בזימון לשימוע, ומי נושא באחריות לבירור פירוט הטענות הללו: העובד או המעסיק.

כיצד הגיע המקרה לבית הדין לעבודה?

תיק זה עסק בעובד שהועסק כעובד שכיר במשך כשנה וחצי כמנהל מכירות באמריקה הלטינית של חברת סטארטאפ בשם אורסנס, אשר מפתחת מוצרים שונים בתחום הרפואי, ובמיוחד מוצר ייחודי לבדיקה עצמית של המוגלובין ללא דקירת הנבדק.

כחודש וחצי לפני סיום עבודתו בחברה, זומן העובד לשימוע לפני פיטורים.  

בזימון בכתב לשימוע שנמסר לעובד, נטען שנפלו ליקויים ביחסי האנוש שלו, ושבמהלך עבודתו בחברה הוא לא הסתדר עם הקולגות בעבודה ולא השכיל לפתח עבודת צוות ושיתוף פעולה עם יתר עובדי החברה, וזאת בנוסח הבא:

1.1 במהלך התקופה בה הינך עובד בחברה, לא השתלבת ולא השכלת לפתח עבודת צוות ושיתוף פעולה...
1.2 אינך מעורב בתהליכים בהם נדרשת מעורבותך, ונוטה להתמקד במשימות שמניבות לך תועלת כלכלית – אישית... כך לדוגמא כשהתבקשת להשתתף בשיחה עם מפיץ חשוב כדובר ספרדית פשוט לא הגעת לשיחה...
1.3 במהלך העבודה יומיומי הינך מגלה חוסר אכפתיות לחברה ולעובדיה...
1.4 אתה מתבטא בחריפות כלפי עובדים אחרים ומרבה לבקר עובדים ואת הארגון. הגיעו הדברים לכך שבאופן חמור וחסר תקדים, שאינו עולה בקנה אחד עם רוח החברה, צרחת במסדרונות על עובדת החברה
1.5 בדיונים הקשורים לנוהלי עבודה נדרשו שיחות שכנוע, על מנת שתסכים לעבוד לפיהם.

כעבור כשבועיים נערכה ישיבת השימוע, כאשר העובד היה מיוצג על ידי עורך דין בהליך השימוע. מספר ימים לאחר מועד השימוע הודיעה החברה לעובד שהוחלט על פיטוריו.

כעבור מספר חודשים העובד הגיש תביעה כנגד המעסיק בבית הדין לעבודה.

במסגרת התביעה טען בין היתר, כי הוא פוטר לא בגלל יחסי האנוש הלקויים שלו, שאותם הכחיש בתוקף, כי אם בשל רצון החברה להתחמק מתשלום עמלות שלהן היה זכאי, בסך של כ-675,000 ₪ וזאת לאחר שהיא ניכסה לעצמה את מערך השיווק שאותו הקים עמל רב.

עוד טען העובד נפלו פגמים בהליך השימוע שנערך לו והוא בוצע שלא כדין, מאחר שהטענות לגבי יחסי האנוש שלו הוצגו בפניו באופן כללי וללא כל פירוט.

בהתאם לכך תבע העובד את תשלום יתרת עמלות הנ"ל, וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה של 9 משכורות, בסך של כ-474,000 ₪, הפרש פיצויי פיטורים, והפרש דמי הודעה מוקדמת.

החברה לא פירטה את טענותיה בזימון לשימוע?

כאמור, העובד טען שהחברה לא פירטה במהלך השימוע שנערך לו את הטענות שהיא העלתה כנגדו לגבי יחסי האנוש הלקויים שלו, אלא הציגה אותן בפניו באופן כללי ביותר ובלתי מבוסס ללא פירוט מינימאלי.

לדבריו, הוא פנה לחברה המעסיקה לפני ישיבת השימוע בבקשה לקבל ממנה את המסמכים הרלבנטיים המצויים בתיקו האישי, אולם נענה על ידה שאין מסמכים כאלו.  

עוד טען העובד כי גם במהלך ישיבת השימוע עצמה החברה לא טרחה לפרט בפניו את טענותיה אודות יחסי האנוש שלו, לא זימנה את העדים הרלבנטיים לטענות אלו, ואילו העדים שכן זומנו על ידה העידו על אירועים אשר היו עדות מפי השמועה וללא הצגת מקרים קונקרטיים אלא באופן אמורפי.

החברה, כצפוי, דחתה את טענות העובד, וטענה שהוא פוטר בעקבות הליך שימוע תקין ומנימוקים עניינים, אך ורק בשל יחסי האנוש הלקויים שלו.

עוד טענה החברה שהעובד נמנע מלבקש ממנה לפני השימוע הבהרות לגבי הטענות אודות יחסי האנוש הלקויים שלו, ושבמקום להשמיע את עמדתו שלו במהלך השימוע, הוא בחר לנהוג בטקטיקה של היתממות וכפירה בדוגמאות קונקרטיות שהועלו בפניו, ולהתמקד בטענות אודות הישגי המכירות שלו במקום בטענות לגבי יחסי האנוש שלו.

הפגמים שנפלו בהליך השימוע של העובד

בהסתמך על העדויות והראיות שהוגשו בתיק, קבע בית הדין כי העובד אכן פוטר בשל יחסי האנוש הלקויים שלו ולא בשל רצון החברה להתחמק מתשלום עמלות, מה גם מאחר שהעובד כלל לא הוכיח שהוא היה זכאי היה לקבל עמלות כלשהן.

עם זאת, בית הדין גם קבע שבהליך השימוע שנערך לעובד נפלו פגמים שונים, אשר פגעו בזכותו להתגונן כנגד הטענות שהועלו כנגדו וזאת בשל 3 סיבות עיקריות שפורטו בפסק הדין.

על המעסיק לפרט את טענותיו כלפי העובד בזימון לשימוע באופן מהותי ובצירוף דוגמאות ספציפיות

בית הדין קבע שבמסגרת הזימון לשימוע לעובד, על המעסיק לפרט באופן מהותי את כל טענותיו כלפי העובד, ולציין דוגמאות ספציפיות לגביהן.

היעדר פירוט של פרטים מהותיים ודוגמאות ספציפיות, פוגע ביכולת העובד להתגונן כנגד הטענות המועלות כנגדו, מאחר שללא פירוט הזה העובד אינו לשכנע את המעסיק בנכונות גרסתו.

במקרה דנן, הדוגמאות שהחברה פירטה בזימון לשימוע, לפיהן העובד סירב להשתתף בשיחה עם מפיץ ספרדי חשוב ושהוא הרים את קולו על עובדת אחרת של החברה, לא פורטו כנדרש והיו דלות בפרטים, לרבות לגבי מועד האירועים האלו, מהם שמות העובדים שהיו מעורבים בהם, מה נאמר בהם ועוד.

האחריות לגבי פירוט הטענות כנגד העובד מוטלת על המעסיק

בית הדין קבע שהאחריות בעניין פירוט הטענות כנגד העובד מוטלת על המעסיק ולא על העובד, וכי אין לדרוש מהעובד לנסות ולנחש מהן מלוא הטענות המפורטות כנגדו, מיהם האנשים המעורבים באירועים ותוכן כל תלונה ותלונה הנטענת כנגדו.

עוד נקבע כי יש לדחות את טענת החברה כי העובד "היתמם" ולא הגיב בפירוט לטענות כנגדו, בשעה שהחברה עצמה לא טרחה לפרטן באופן ראוי, וכי למרות שהעובד הבהיר במהלך ישיבת השימוע עצמה שהטענות שפורטו בזימון לשימוע לא פורטו כנדרש, החברה לא ערכה לעובד השלמת שימוע, אלא מיהרה לקבל החלטה בדבר פיטוריו.

אין לציין במהלך ישיבת השימוע ו/או מכתב הפיטורים טענות שלא הוזכרו בזימון לשימוע

בית הדין קבע שבמהלך ישיבת השימוע וכן במכתב אותו קיבל העובד לאחר השימוע בו הודיעה החברה על פיטוריו, הועלו כלפי העובד טענות ופרטים חדשים, שלא הוזכרו בזימון לשימוע ולמשל, שלעובד היתה מערכת יחסים עכורה עם סמנכ"ל התפעול של החברה ועוד, דבר שאף הוא מהווה פגם.

בסיכומו של דבר קבע בית הדין כי החברה הקפידה על "כללי הטקס של השימוע" לרבות בכל הקשור לעריכת זימון לשימוע, כתיבת פרוטוקול ומתן החלטה בכתב, אולם היא לא הקפידה על פירוט סביר של הטענות המופנות כלפי העובד, וגם העלתה כלפיו טענות שלא פורטו בהליך השימוע עצמו.

בהתאם לכך נפסק לעובד פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה של 2 משכורות בלבד, בסך של כ-60,000 ₪. בנוסף נפסקו לעובד הפרשי פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת בסך כולל של כ-15,700 ₪.

קריאה נוספת: פיצויים לעובד שפוטר ללא שימוע