תופעת ההתעמרות במקום העבודה הנה תופעה קשה וכאובה ביותר, שעלולה לגרום לנזקים נפשיים משמעותיים לעובדים שחוו אותה על בשרם.
מדובר בתופעה רחבת היקף, שמתרחשת בכל המגזרים, הן הפרטי והן הציבורי ומסתבר שאף בדרגים הבכירים ביותר ובקרב עורכי דין - לא פחות.
במסגרת הליך סע"ש 67012-07-18 אילנית מיכאלי נ' עיריית ירושלים, שהתנהל בפני בית הדין לעבודה בירושלים, נדון מקרה של התעמרות מצידו של היועמ"ש של עיריית ירושלים בסגניתו.
השתלשלות העניינים שהובילה לתביעה
תיק זה עסק בעורכת דין בשם אילנית מיכאלי שעובדת באגף המשפטי של עיריית ירושלים במשך שנים רבות, החל משנת 1994 ואילך.
משנת 2010 היא משמשת בתפקיד סגנית היועץ המשפטי של העיריה לענייני תכנון ובנייה, לאחר שזכתה בתפקיד זה במסגרת מכרז. גם היועץ המשפטי עצמו, עו"ד אלי מלכה, עבד באגף המשפטי במשך כשני עשורים, כך שלמעשה הם עבדו יחדיו במשך שנים רבות.
בחודש יולי 2018 הגישה הסגנית תביעה כנגד עיריית ירושלים, בטענה שהיועמ"ש של העיריה החל להתעמר בה מיוני 2016 באופן שפגע בה ובסמכויותיה ורוקן את תפקידה מכל תוכן, ובצורה משפילה ושרירותית לחלוטין.
לדבריה, היועמ"ש הודיע לה בעל פה, ללא כל הודעה מוקדמת, שכל צוות העובדים שבניהולה נלקח ממנה וכי מכל תפקידיה יישאר לה תפקיד אחד בלבד, בדבר מתן ייעוץ משפטי לוועדה המקומית לתכנון ובניה והכל באופן מיידי.
בנוסף, הוא גם הורה לעובדים שונים בעירייה שלא לעבוד עמה ולא להעביר לטיפולה תיקים משפטיים.
עיריית ירושלים הכחישה את טענות הסגנית וטענה כי האגף המשפטי שלה עבר שינוי ארגוני בשנת 2015 שלא פגע כלל במעמדה ובמהות תפקידה, כך שהיא היתה ועודנה סגנית היועמ"ש לענייני תכנון ובניה.
לדברי העירייה, במסגרת השינוי הארגוני הוקמו באגף המשפטי מחלקות חדשות, האחת לענייני ייעוץ וחקיקה והשנייה לענייני ליטיגציה, אולם הסגנית "מסרבת להפנים" שינוי זה וליישם אותו, וזאת למרות שלא חל כל שינוי בתפקידה, כאמור.
האם השינוי הארגוני פגע במעמדה ותפקידה של הסגנית?
המחלוקת העיקרית בין הצדדים עסקה איפוא בשאלה האם השינוי הארגוני באגף המשפטי של עיריית ירושלים אכן פגע במעמדה ותפקידה של הסגנית, או שמא המדובר היה בשינוי שלא השפיע עליהם כלל.
בית הדין קבע בתחילה שהסגנית הובילה את כל מערך תחום התכנון והבניה בעיריית ירושלים וכי הנה בעלת ניסיון ומומחיות מיוחדת בתחום זה.
למעשה, היא משמשת כגורם המקצועי הבכיר ביותר בתחום זה בעירייה ובידיה הופקדו סמכויות רבות לגביו, שכללו טיפול בתביעות משפטיות, יעוץ משפטי עצמאי לאגפי העירייה, ניהול והפעלה מקצועית ומנהלית של מחלקת התכנון ובניה כולל קידומם ופיתוחם המקצועי של המשפטנים, איתור צרכי ההכשרה המקצועית ותכנון מערך ההדרכות וההשתלמויות.
בהסתמך על הראיות שהוצגו בתיק, בית הדין קבע כי "השינוי הארגוני" למעשה רוקן את תפקידה כל הסגנית מכל תוכן, וזאת באופן שהביא לפיחות במעמדה ואף להשפלתה.
עוד נקבע כי הוכח שכל תחומי האחריות הרבים שהיו לסגנית הועברו לסגנים אחרים של היועמ"ש, למעט תחום הייעוץ לוועדה המקומית לתכנון ובניה ולרשות הרישוי וזאת בלבד. למעשה, אף היועמ"ש הודה בחקירתו הנגדית כי לא נותרה לסגנית כל מחלקה לנהל.
יתרה מכך, גם בתפקיד היחידי שנותר לה, ייעוץ לוועדה המקומית לתכנן ובניה, היא מודרה וגומדה, מאחר שסמכותה לייעץ לוועדה צומצמה והיא אף זכתה ל-"השגחה" ולליווי צמוד על ידי היועמ"ש ונציגיו.
בעקבות זאת הסגנית לא הוזמנה לפגישות רלוונטיות של הוועדה ובמקומה התייצב היועמ"ש שהצהיר כי הסגנית לא תיתן ייעוץ לוועדה וזאת באופן שפגע במעמדה והשפיל אותה קשות.
מהלך זה גם זכה לביקורת נוקבת של חלק מחברי הוועדה שהעידו בפני בית הדין על הופעותיו המביכות והבלתי מקצועיות של היועמ"ש בפני הוועדה ופגיעתו במעמדה של הסגנית.
למעשה, בין אם הפגיעה במעמדה ובמהות תפקידה של הסגנית בוצעה במסגרת שינוי ארגוני ובין אם לאו, הסגנית לא עודכנה מבעוד מועד על הפגיעה הצפויה בה, לא קיבלה הזדמנות לשכנע כנגד המהלך או להיערך אליו כראוי, כך שהתנהלות העירייה בעניינה לא עולה בקנה אחד עם חובותיו של מעסיק, לא כל שכן מעסיק ציבורי, להתנהלות בתום לב ובדרך מקובלת, בסבירות וללא שיקולים זרים.
עוד נקבע שגם הפררוגטיבה הניהולית אינה מקנה למעסיק את הזכות לפגוע במעמדו של עובד ובמהות תפקידו, מבלי לתת לעובד זכות טיעון ושימוע ובצורה שרירותית וחסרת תום לב, כפי שאירע במקרה דנן.
מהי התעמרות?
בית הדין הבהיר שמקובל לכנות את תופעת ההתעמרות גם כהתנכלות תעסוקתית, שהוגדרה כהתנהגות חוזרת ונשנית כלפי עובדים שרישומה הוא פגיעה שאינה פיזית, אשר נחווית לרוב על-ידי העובדים כהשפלה.
ניתן לבטא את ההתנכלות התעסוקתית באופנים רבים ומגוונים, אולם ככלל מקובל לסווגם לשלוש קטגוריות:
-
פגיעה בעובדים באמצעים מילוליים-תקשורתיים, כגון צעקות, ביקורת לא מוצדקת וכדומה.
-
פגיעה במעמדם של העובדים, באמצעות הפצת שמועות, השפלה וכדומה.
-
מתן משימות משפילות, כגון מטלות שאין בהן צורך, או מניעת עבודה בפועל.
לאור כל האמור לעיל, קבע בית הדין בסיכומו של דבר שהעירייה אכן פגעה שלא כדין במעמדה של הסגנית ובמהות תפקידה, השפילה אותה בפני עמיתיה וגורמים נוספים בעירייה ללא כל הצדקה עניינית.
בפסק הדין נקבע כי המדובר בפגיעה קשה מנשוא, במיוחד בשים לב לוותק שלה, לתפקידה הרם ולרוחב סמכויותיה, שניטלו ממנה בבת אחת ללא הצדקה עניינית, בחוסר תום לב ובחוסר סבירות.
עם זאת, בית הדין קבע שיש להחזיר לסגנית את סמכויותיה באופן חלקי בלבד וזאת לפי סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1981 שקובע שניתן שלא לאכוף חוזה במלואו בנסיבות שאכיפתו תהיה בלתי צודקת בנסיבות העניין.
בית הדין הבהיר שהחזרת הסמכויות באופן מלא עלולה לפגוע בצדדים שלישיים וכן עלולה לפגוע בייעוץ המשפטי לעירייה ולפגיעה באינטרס הציבורי וזאת נוכח היחסים העכורים שבין הסגנית ליועמ"ש.
בהתאם לכך ניתן צו עשה שהורה לעירייה להפסיק למדר את הסגנית מפעילויות אגף הייעוץ המשפטי בתחום התכנון והבניה.
בין היתר נקבע שעל העירייה לערבה בתהליכים ובפרויקטים באגף, לעדכן אותה באופן שוטף ולהעביר אליה חוות דעת משפטיות בתחום כמו גם תביעות משפטיות המוגשות על ידי העירייה או נגדה.
בהתחשב בחומרת הפגיעה בסגנית, סבלה הנפשי הרב, ההעסקה הפוגענית וההתעמרות בה, וחוסר היכולת להשיב לה את סמכויותיה באופן מלא, נפסקו לסגנית פיצויים גבוהים יחסית, בסך של 150,000 ₪.
עוד בנושא: אפליה ופערי שכר בין גברים לנשים בעיריית ירושלים