זכויות עובדים זרים בישראל - מידע למעסיק

העובדים הזרים מתאילנד, סין ורומניה החליפו בהדרגה את העובדים הזרים מיהודה ושומרון ורצועת עזה. העובד הישראלי התקדם והפך למעסיק ומנהל של הזרים.

פעם הוא היה באותו מעמד. ככה זה בשכונה המזרח תיכונית. המציאות הביטחונית משפיעה גם על שוק העבודה והרכבו. יש מעסיקים בישראל שטרם הפנימו את העובדה שלעובד זר יש אותן זכויות כמו לעובד ישראלי כפי שנקבע גם בחוק עובדים זרים שנחקק בשנת 1991 ובתקנות עובדים זרים משנת 2000.

לחלק מהמעסיקים עדיין נדמה שאפשר להערים על העובד הזר, לפגוע בזכויותיו ולחסוך עלויות על חשבונו. אם העובד הזר לא מודע לזכויותיו ולא הספיק להתעניין, יש מוקדי תמיכה וסיוע כמו "קו לעובד הזר" שיסבירו, יעדכנו ויסייעו בידו לתבוע את המעסיק שגזל ממנו את פרנסתו וזכויותיו.

בתי הדין לעבודה ברחבי הארץ פתחו את שעריהם בפני תביעות של עובדים זרים כנגד מעסיקים שהלינו את שכרם ופגעו בזכויות היסוד שלהם כעובדים.

כללים למעסיק שקיבל היתר להעסיק עובדים זרים

• לוודא קודם שלעובד הזר יש אישור רפואי שהוא בריא ואינו נושא מחלות והוא כשיר לביצוע העבודה.
• לפי חוק הכניסה לישראל על המעביד לבקש אשרה ורישיון עבודה עבור העובד. לבקשה יצורף האישור הרפואי ומטרת בקשת הרישיון.
• על המעסיק להתקשר עם העובד בחוזה עבודה בכתב, בשפה שעובד הזר מבין ועותק מהחוזה ימסר לעובד.
• בחוזה העבודה יפורטו כל תנאי העבודה כפי שסוכמו בין הצדדים כשהם כפופים להוראות החוק.
• בחוזה העבודה יפורט: שם המעביד והעובד, תאור התפקיד, השכר שישולם, עדכון השכר ומועדי תשלום, ניכויים משכר העבודה, הפרשות סוציאליות של העובד והמעביד, מספר שעות העבודה ביום, מספר ימים בשבוע, ימי מנוחה, חופשות, היעדרות בתשלום.
• כל הסכם קיבוצי וחוקי מגן שרלבנטיים לענף בו מועסק העובד הזר, יחולו גם עליו כמו על שאר העובדים.
• המעביד יסדיר על חשבונו ביטוח רפואי לעובד הזר למשך תקופת העסקתו. הכיסוי הביטוחי יכלול את השירותים והתרופות הניתנים במסגרת סל הבריאות.
• על המעסיק לדאוג למגורים הולמים לרבות תנאי בטיחות ותברואה ועל חשבונו עבור העובד הזר למשך תקופת העסקתו ועד לפחות 7 יום ממועד תום החוזה.
• מעביד רשאי לנכות משכר העובד הוצאות מיוחדות בגין המגורים וגם הביטוח הרפואי בשיעורים שנקבעו בתקנות של שר הפנים.
• השרים הנוגעים רשאים לחייב את המעביד להמציא ערבות בנקאית או אחרת לטובת המדינה, שתבטיח מילוי חובותיו של המעסיק כלפי העובד הזר. הערבות יכולה להינתן על ידי: ארגון שהמעביד חבר בו, תאגיד שהמעביד מחזיק במניותיו, תאגיד או ארגון קיבוצים ומושבים.
• השרים רשאים לקבוע כי חובה על המעביד להפריש כספים מדי חודש לקן מיוחדת או לחשבון בנק עבור כל עובד זר. הקרן תנוהל כמו כל השקעה כספית האמורה להשיא רווחים. בעת עזיבתו הסופית של העובד את הארץ הוא יקבל את הפיקדון שנצבר לזכותו. על הפיקדון המשולם יוטל מס הכנסה בשיעור 15%.

מעבידים שפועלים בניגוד להוראות החוק האמורות נתבעים על ידי העובדים הזרים ומובאים למשפט. התביעות מתבררות. חלקן מוצאות את המעסיקים אשמים בכל העבירות, חלקן מזכות מאשמה.

מעסיק עובד/ת זר/ה בניגוד לחוק?

דוגמאות ופסקי דין יש בשפע. אנו נסתפק בכמה דוגמאות מרכזיות ורלוונטיות.

מר חי שמש, הבעלים של חברת שמש חי אחזקות העסיק עובדים זרים מסין.

במהלך ביקורת שנערכה ביום 6.12.04 במפעל החברה באזור על ידי מפקחי משרד התעשייה והמסחר נמצאו בו 12 העובדים וכן, נמצא כי הם הועסקו בלא שנערך עימם חוזה עבודה בכתב, בלא שהם בוטחו בביטוח רפואי ובלא שהועמדו לרשותם מגורים הולמים כמתחייב על פי החוק.

הוגש כתב אישום (ת.פ 1036-08) בגין עבירות על חוק עובדים זרים.

הנאשמים זוכו מהעבירות שיחוסו להם בעניין העסקת עובדים ללא ביטוח רפואי והורשעו בעבירות של  אי העמדת מגורים הולמים ואי עריכת הסכם עבודה בכתב.

כדי שנקבל מושג על מה הורשעו כדאי לצטט מתוך הכרעת הדין קטעים נבחרים מדוח המפקח שביקר במקום ואלו ממצאיו:

"העובדים לנים באולם תעשייתי ומוזנח בקומה הרביעית של המפעל בו מצוי בצמוד גם מטבח. המגורים והמטבח פרוצים ללא חלונות המקום אינו ראוי למגורי אדם. בקומה השלישית של הבניין יש 3 אסלות ו-2 מקלחות תקינות. אין במקום ארונות לבגדים".

בנוסף לאמור הוגשו לבית הדין באמצעות המפקח שורה של תמונות אותן צילם במפעל במועד הביקורת בהן ניתן לראות מבנה תעשייתי, מזרונים פרושים באי סדר, כריות, בגדים תלויים בצורה מאולתרת על גבי מתקנים שונים, סיר בישול על גבי כיריים מזוהמות, שאריות אוכל, זוהמה והזנחה רבה. בית הדין מאמץ את הדימוי הניבט מן התמונות וכפי שנוסח על ידי המפקח כמקום שאינו ראוי למגורי אדם.

בנוגע להסכמי העבודה שלא נערכו כנדרש בהוראות החוק קבע בית הדין: "נדמה כי אין צורך להכביר מילים על כך שמסמכים אלה אינם עונים להגדרה של הסכם עבודה בכתב כמשמעותו בחוק".

חברת "ווק אפ תאי בע"מ" הפעילה מסעדה בה הועסקו עובדים זרים. בביקורת שנערכה על ידי מפקחי משרד התעשייה והמסחר ביום 30/10/08 נמצאו שני עובדים זרים שהועסקו ללא הסכם עבודה וביטוח רפואי.

הוגש כתב אישום והתיק נדון בפני בית הדין האזורי בחיפה (הע"ז 24134-03-10) הנאשמת זוכתה מעבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי והורשעה בעבירה של העסקה ללא הסכם שכר אלא זכרון דברים שנכתב בעברית וכלל מספר סעיפים בזו הלשון: "הצדדים מסכימים שהעובד הנ"ל יעבוד במסעדת ה'ווק' למשך תקופת ההיתר שתינתן. הצדדים מסכימים כי המעסיק ישלם לעובד סך של 8,000 ₪ הכולל דמי שכירות בדירה, הוצאות אחזקת הבית, ביטוח רפואי, ביגוד ושכר עבודה. זיכרון דברים זה תורגם ע"י הגב' מאי רטרי טפיו ת.ז. 317928943, השולטת בשפה העברית והתאילנדית על בוריה, ולאחר שהבין את תוכנו, חתם על הזיכרון דברים בחתימת ידו להלן."

על הסכם זה קבע בית הדין שהוא אינו עונה על דרישות החוק ואין מנוס מהמסקנה, שהעובדים הועסקו במועד הרלבנטי לאישום ללא חוזה העסקה כחוק. "לעניין הביטוח הרפואי הזיכוי ניתן מתוך התחשבות והבנה לטעות טכנית שהתרחשה בסוכנות הביטוח וניתנה התחייבות למעסיק שבמקרה של אירוע ביטוחי העובדים יהיו מכוסים למרות שהפוליסה לא הופקה לתאריכי ההעסקה הנכונים".

כנגד קיבוץ געתון הוגש כתב אישום ביום 09/04/08 (ת.פ. 122/08) בעקבות ביקורת שנערכה בקיבוץ שם נמצאו עובדים זרים שהועסקו ללא הסכם עבודה בכתב וללא היתר כדין. 

בית הדין האזורי בחיפה זיכה את הקיבוץ המואשם בנימוק שהמאשימה לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש לצורך הקביעה שהקיבוץ אכן היה המעביד של אותו עובד זר שאותר במקום.

בנוגע להעסקה ללא הסכם בכתב התברר במהלך הדיון שהמאשימה לא הציגה הסכמים חדשים שהוגשו לה בעברית ובתאית וגם על רקע התנהלות המאשימה קבע בית הדין: "העבירה מתרוקנת מתוכן, מטרתה נעדרת והיא בבחינת זוטי דברים בלבד".

כדי להמחיש את החשיבות הציבורית והאנושית לאכיפתו של חוק עובדים זרים נפנה לדברי ההסבר להצעת חוק זה שעומדת על תכליתו של החוק המוצע כך:

"התופעה של העסקת עובדים זרים ללא היתר הולכת ומתפשטת ופוגעת קשה במאמצים להקטין את ממדי האבטלה בארץ. עובדים זרים המועסקים ללא היתר לפי חוק הכניסה לישראל וללא היתר משירות התעסוקה מועסקים בתנאי שכר משפילים, ללא תנאים סוציאליים, ולעתים רבות בתנאי תעסוקה בלתי אנושיים.

הצעת החוק נועדה להתמודד עם תופעה זו על ידי קביעת עונשים מרתיעים לגבי המעסיקים עובדים זרים שלא כדין, לרבות קבלני כוח אדם ומתווכי עבודה למיניהם, ומצד שני לחזק את העבודה המאורגנת בישראל".

לקריאה נוספת: ייעוץ משפטי למעסיקים

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך המתמחה בזכויות העובד!