חייל/ת משוחרר/ת: הכל על עבודה מעודפת

עבודה מועדפת או בשמה הרשמי: עבודה נדרשת, היא מסגרת של עבודות מוגדרת מראש שהמדינה קבעה שהן עבודות יצרניות אשר העובד בהן ראוי לתגמול מיוחד.

עבודות אלו נמשכות בדרך כלל כ–6 חודשים לפחות ובתום תקופת העבודה ממתין תגמול כספי בסך של כ–9,000 שקלים בנוסף למשכורת. התגמול מכונה מענק עבודה.

על האוכלוסייה הזכאית לעבוד בעבודה מועדפת נמנים חיילים וחיילות שהשתחררו משירות חובה או אלו שהשלימו 24 חודשי שירות לאומי, ובנות שנישאו במהלך השירות הצבאי אך שירתו 6 חודשים לפחות ונישאו תוך 30 ימים מיום השחרור מצה"ל.

עובד המתחיל לעבוד בעבודה מועדפת צריך להיות זכאי לקבל דמי אבטלה.

אמנם מי שהתחיל בעבודה נדרשת במהלך השנה הראשונה לשחרור פטור מסעיף הזכאות לדמי אבטלה בחוק, אך מי שהתחיל עבודה מועדפת ראשונה לאחר שהסתיימה שנה ממועד השחרור צריך להוכיח למוסד לביטוח לאומי שמתוך 18 החודשים האחרונים שקדמו לתחילת העבודה המועדפת הראשונה, הוא צבר לפחות 12 חודשים מלאים (רצופים או לא רצופים) בעבודה כלשהי אצל מעסיק אחד או יותר.

מי שקיבל דמי אבטלה ב–11 החודשים שקדמו לתחילת עבודה מועדפת ראשונה מקבל מענק בשיעור מופחת, כך שדמי האבטלה שעבורם קיבל העובד תשלום יקוזזו מימי העבודה המועדפת שהצטברו.

לפיכך מומלץ להתחיל בעבודה נדרשת במהלך השנה הראשונה מיום השחרור שכן בתקופה זו הזכאות לדמי אבטלה מובטחת.

על מנת לקבל את המענק בתום ששת החודשים בעבודה נדרשת, יש לעבוד בעבודה שהביטוח הלאומי מכיר בה כעבודה מועדפת במשך 6 חודשים לפחות ובטווח זמן התחום בחוק.

התקופה שנקבעה לעבודה מועדפת היא 6 חודשים מלאים לפחות ו–12 חודשים לכל היותר, כאשר במהלכה הושלמו 150 ימים בעבודה המוכרת כמועדפת.

תנאים נוספים הינם שימי העבודה יהיו במסגרת 24 חודשים מיום השחרור משירות חובה, שבמועד תחילת העבודה המועדפת הראשונה זכאי העובד לדמי אבטלה ושהעבודה היא במסגרת של משרה מלאה כמוגדר באותו מקום עבודה.

בנוגע להחלפת מקומות עבודה ותחומי עיסוק, כל עוד העובד מועסק בעבודה מועדפת, ניתן לסיים עבודה נדרשת ולהתחיל עבודה נדרשת אחרת בעוד ימי העבודה נספרים לצורך המענק ובתנאי שהעבודה נעשית במסגרת טווח הזמן שנקבע.

התחומים שבהם ניתן לעבוד בעבודה מועדפת הינם בנייה, מלונאות, חקלאות ואריזה, תעשייה ומלאכה וטיפול בבעלי מוגבלויות.

בענף הבנייה תיחשבנה לעבודות נדרשות עבודות כגון גינון, חיבור בניינים חדשים לתשתיות, רשתות תקשורת וחשמל, עבודות עפר, סלילה וצביעת כבישים.

בענף המלונאות מוכרות כמועדפות עבודות שונות בבתי מלון: מלצרות, טבחות, חדרנות, עבודה בצוות בידור, שטיפת כלים ועבודות ניקיון.

בענפי החקלאות והאריזה מוכרות עבודות בלתי מקצועיות באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה כעבודות מועדפות - עבודה בלתי מקצועית בתחום החקלאי, במשתלות וחממות, יערות הקרן הקיימת, חוות גידול בעלי חיים, עבודה בבתי אריזה ועוד.

בתחום התעשייה והמלאכה תוכר כל עבודה בלתי מקצועית בתעשיית הבנייה, המזון, הטקסטיל ואחרים עבודה מועדפת.

עבודה במוסך או במחסן הצמוד למוסך, בבית מלאכה לתיקון תקרים, עבודה בייצור רכיבים אלקטרוניים במפעלים המוכרים כמפעלי תעשייה ועבודות מקצועיות בענף המתכת כגון מסגרות, ריתוך, חרטות, כרסום, חשמלאות ומכונאות.

טיפול באנשים בעלי צרכים מיוחדים מוכרות גם הן כעבודות נדרשות. סיוע בפעולות בסיסיות כמו הלבשה, האכלה ורחצה, עזרה בניידות בבית, והשגחה על מנת שהמטופל לא יזיק לעצמו או לסביבה.

יוצאות מן הכלל הן עבודות של בן משפחה בטיפול עם בעלי מוגבלויות או עבודה במשק בית של בעלי צרכים מיוחדים אשר אינן מוכרות כעבודות מועדפות.

העבודות שהוזכרו מוגדרות כעבודה נדרשת מאחר שהמדינה קבעה שאלו הן עבודות חשובות ויצרניות ולפיכך יש להעניק גמול מיוחד לעובדים בהן.

מבחינת תשלום שכר לעובדי עבודה נדרשת, לפי חוק, שכר המינימום שהמעסיק מחויב לשלם הוא לא פחות מ–23.12 ש"ח לשעה.

מועד תשלום השכר הוא בסוף כל חודש, כאשר המעסיק רשאי לדחות את התשלום עד ה–9 לחודש שאחריו. עובד שנשאר עוד שעתיים בעבודה במשרה מלאה זכאי לתוספת של 25% לשעת עבודה, ומעבר לכך זכאי העובד ל–50% תוספת על כל שעת עבודה.

חוקי עבודה יחודיים החלים על עובדים בעבודה מועדפת קשורים בעיקר למספר הימים ושעות העבודה ועבודה בימים מיוחדים כמו שבתות חגים ותקופת מילואים.

מבחינת שעות, מספר השעות המינימאלי שחייבים לעבוד בעבודה נדרשת הוא 6 שעות ביום על מנת שיום העבודה יחשב יום עבודה מלא לצבירה עבור עובדה מועדפת, ואילו שעות נוספות אינן נספרות במכסת שעות העבודה המועדפת אך כן מזכות בתוספת שכר לפי החוק.

בעניין ימי העבודה, מכסת הימים בחודש שיימנו לצבירה עבור המענק היא 26, גם אם העובד עבד בפועל יותר מ–26 ימים, ובמקום עבודה שבו מקובל לעבוד 5 ימים בשבוע, לצורך המענק יספרו 6 ימי עבודה.

עבודה בשבתות ובחגים נחשבת במניין הימים לזכאות, אך ימי מילואים אינם נחשבים במניין הימים לצורך המענק. ניתן לעבוד במקביל בשתי עבודות מועדפות ואפילו יותר על מנת לצבור 150 ימי זכאות.

עבדת? הגיע הזמן לפעול לקבלת המענק!

מבחינת הפרוצדורה לקבלת המענק ומימושו, על מנת לקבל את המענק על העובד להגיש תביעה בסניף המוסד לביטוח לאומי בתום תקופת העבודה הנדרשת – בתום שישה חודשי עבודה ועד 12 חודשים ממועד סיום 6 חודשי עבודה.

לטופס התביעה יש לצרף צילום של תעודת שחרור משירות סדיר או  אישור על שירות לאומי מאחת העמותות המוכרות בחוק למשרתי שירות לאומי ואישור מעסיק בנוגע לסוג העבודה, התפקיד שבוצע ומספר הימים שהעובד עבד בכל חודש.

אם מועד תחילת העבודה היה לאחר שחלפה שנה מיום השחרור משירות חובה, יש לצרף צילומי תלושי שכר שהצטברו בכל עבודה בה העובד השתתף במהלך 18 החודשים שקדמו לתחילת העבודה המועדפת וזאת כדי להוכיח זכאות לדמי אבטלה.

טופס התביעה נמצא באתר המוסד לביטוח לאומי או בסניפי הביטוח הלאומי.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי סכום המענק המלא החל מתאריך 1.1.2014 הוא 9550 ₪.

מועד שליחת הטפסים יהיה לאחר השלמת כל 150 הימים ולא יאוחר משנה מיום סיום צבירת הימים לצורך המענק. בהמשך, יועבר המענק ישירות לחשבון הבנק לרוב תוך שבועיים מיום קבלת הטפסים בביטוח לאומי.

אם המוסד לביטוח לאומי אינו מקבל את התביעה לתשלום המענק, העובד רשאי לערער. זה קורה לעיתים בעבודות מסוימות שלא ברור אם הן מזכות במענק אך לאחר ערעור המבוסס על סיבה מוצדקת יש סיכוי טוב לזכות במענק.

אם גם הערעור נדחה, עומדת לחייל המשוחרר הזכות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.

לחצו כאן לקריאת פסק הדין שניתן בתביעה של חייל משוחרר כנגד המוסד לביטוח לאומי

כללים והגבלות על העובדים בעבודה מועדפת

• עבודה פקידותית בענפים המוגדרים כתחומי עבודה נדרשת אינה נחשבת למועדפת.
• דמי אבטלה שעבורם קיבל העובד תשלום מקוזזים מימי העבודה הנדרשת שהצטברו. אם העובד צבר למשל 150 ימי עבודה מועדפת וקיבל דמי אבטלה עבור 50 ימים, ישולם לו מענק מופחת עבור 100 ימי עבודה מועדפת.
• ימי מחלה וחופשה אינם נספרים במניין ימי העבודה המועדפת.
• חיילים שעברו משירות חובה לשירות קבע יכולים לצבור את 6 החודשים ו–150 הימים בעבודה מועדפת רק עד תום 24 החודשים ממועד סיום שירות החובה.
• מי שהתחיל עבודה מועדפת לפני יום השחרור – ימי העבודה במהלך חופשת השחרור אינם נחשבים חלק מימי העבודה המועדפת.
• העובד בעבודה מועדפת פחות משישה חודשים מלאים יוכל להיות זכאי למענק חלקי בתנאי שעבד בעבודה המוכרת כנדרשת שנקבעה כלא מתאימה לעובד מבחינת המקצוע או המרחק במשך 25 ימי עבודה רצופים לפחות במהלך 21 החודשים הראשונים מיום השחרור, או במשך 3 חודשים רצופים בין החודש ה–22 לחודש ה–24 מיום השחרור משירות חובה.
• תנאי נוסף הוא זכאות לדמי אבטלה לגבי מי שהתחיל עבודה מועדפת לאחר שהסתיימה שנה מיום השחרור.
• המענק החלקי יחושב יחסית למספר ימי העבודה המועדפת. 
• המענק מוגדר כהכנסה ולכן יחושב בנוסף להכנסות אחרות לצרכי מס.
• גם אם העבודה מוכרת כמזכה במענק,יש לבדוק בביטוח הלאומי שהמעסיק מוכר כמי שעובדיו יכולים להגיש תביעה למענק עבור עבודה מועדפת.

שאלות לגבי עבודה מועדפת? ליחצו כאן והכנסו לפורום הגדול בישראל לדיני עבודה!