6 סופי שבוע ארוכים בשנה ופחות שעות עבודה...

ביום 29.6.2016 אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - הסדרת סוף שבוע ארוך), התשע"ו-2016, אשר כוללת למעשה 4 הצעות שונות של חברי הכנסת אלי כהן, שולי מועלם-רפאלי, ציפי לבני ודב חנין.

הצעת החוק של ח"כ אלי כהן אושרה גם במסגרת ועדת השרים לענייני חקיקה 3 ימים קודם לכן.

בהצעה המקורית הוצע לקבוע הסדר לפיו החל מיום 1.1.2017 ואילך יונהג בארץ שבוע עבודה בן 5 ימים, כאשר 6 פעמים בשנה ינתנו לעובדים סוף שבוע ארוך, הכולל יום מנוחה מלא נוסף, מיום שישי ועד יום ראשון כולל.

אולם בעקבות קשיים לוגיסטיים לקידום הנושא, עקב חשש התעשיינים מפני פגיעה כלכלית קשה במשק, הוחלט לדחות את קידום החוק לקיץ הבא.

כך למעשה שבוע העבודה באותם מקרים יכלול רק 4 ימי עבודה, מיום שני ועד יום חמישי כולל.

המועדים של אותם 6 סופי שבוע ארוכים יקבעו על ידי שר הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם שר האוצר.

מספר ימי הלימודים של התלמידים יוותר ללא שינוי, כאשר מתוך שישה ימי הראשון החופשיים, יומיים יהיו בחופשת הקיץ וארבעת הימים הנוספים ירדו מחופשת הפסח או החנוכה.

מאיפה הגיעה היוזמה לקיצור שבוע העבודה?

הרקע להצעת החוק נובע מהעובדה לפיה במרבית מדינות העולם המערבי נהוגים שני ימי מנוחה מלאים למשק כולו, מתוך הנחה שהדבר מועיל לתא המשפחתי ומאפשר לבני המשפחה לשהות יחד זמן רב יותר, תוך שהם נוטלים חלק בפעולות פנאי, לרבות פעילות בתחומי התרבות, החינוך והמסחר הקמעונאי.

שינוי זה עשוי להיות בעל משמעות יתרה בישראל, מאחר שהוא עשוי גם לצמצם מחלוקות בין דתיים וחילונים, לצמצם את האבטלה ולהקטין פערים חברתיים, ובכך להשפיע באופן חיובי על הכלכלה הישראלית והשתלבותה במסחר הבינלאומי.

ההצעה להחלת סוף שבוע ארוך הנה חלק מהמהלך לקיצור שבוע העבודה בארץ, בדומה להיקף השעות בעולם המערבי בכלל ובארגון מדינות ה-OECD בפרט, שישראל נמנית עליהן.

נכון לעכשיו, בישראל קיים היקף שעות עבודה גבוה בהשוואה לעולם המערבי. בעוד שבמדינות ה-OECD, ממוצע שעות העבודה השבועיות הינו 40 שעות לכל היותר, בישראל נאלצים העובדים להשקיע כ-43 שעות עבודה שבועיות.

בהולנד לדוגמא, העובדים עובדים רק 30 שעות בשבוע. מלבד הפגיעה ברווחת העובדים וביכולתם לאזן בין העבודה לבין המשפחה והחיים פרטיים, יש לכך גם השפעה שלילית על פריון העבודה בישראל, אשר נחשב לאחד מן הנמוכים במדינות ה-OECD.

כך לדוגמא, במדינות כדוגמת ארצות הברית וגרמניה, שבהן שעות העבודה הן בין 38 ל-40 שעות, רמת הפריון גבוהה משמעותית מזו שבישראל.

כפי שצויין בדברי ההסבר של ח"כ אלי כהן, הוספת יום מנוחה נוסף 6 פעמים בשנה תקצר את שבוע העבודה בישראל בשעה אחת, מ-43 שעות ל-42 שעות.

קיצור שבוע העבודה מ-42 שעות ל-40 שעות יכול להיעשות באמצעות הגדלת מספר סופי השבוע הארוכים או באמצעות קיצור שעות העבודה מדי יום כפי שיוסכם בהמשך.

יש הסבורים כי המעבר לסוף שבוע ארוך ישנה דרמטית את מאפייני העבודה בארץ מאחר שהוא יתרום לצמצום שחיקת העובד, הגברת האיזון בין חיי המשפחה לחיי העבודה, שיפור איכות החיים של הפרט, תרומה לענפים כלכליים כדוגמת המסחר והתיירות וסנכרון ימי החופשה של התלמידים מול ימי העבודה של ההורים.

עם זאת, יש גם מי שאינו שבע רצון מהצעת החוק. בהתאחדות התעשיינים מזהירים מפני אישורה הסופי, בטענה שמסקר שנערך בקרב 210 חברות ממגזרים שונים במשק, עלה כי מתן חופשה בימי ראשון יביא לעליית יוקר המחיה בישראל, לצמצום משכורות העובדים, לצמצום הפעילות העסקית של החברות ולעידוד פיטורי עובדים והעתקת פעילויותיהן מחוץ לישראל.

יש גם הסוברים שהעובדים שבעיקר יהנו מסוף השבוע הארוך הנם עובדי השירות הציבורי ובחברות גדולות, וזאת על חשבון השירות שהם נותנים לציבור הרחב.

בנוסף לאמור יו"ר ההסתדרות העובדים החדשה אבי ניסנקורן אף מנסה לקדם יוזמה מהפכנית יותר, לפיה אחת לחודש יוחל שבתון ביום ראשון, כך שציבור העובדים יהנה למעשה מ-12 סופי שבוע ארוכים בשנה.

חשוב להדגיש כי יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, מתנגד נחרצות ליוזמה זו בטענה שהיא תעלה למשק כ-35 מיליארד שקל בשנה.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, מתנגד אף הוא להצעה זו בטענה שמבחינת נתוני המשק הישראלי כיום, לא יכול להיות עיתוי גרוע יותר להעלאת הצעה כזו, מאחר שהצמיחה בישראל פסקה והיצוא ירד, וכדי לדון בשבוע עבודה מקוצר של 40 שעות, צריך שהמשק יצמח ויתמודד בתנאי התחרות הגלובליים מול כלכלות העולם.

לדבריו אין מקום לקיים השוואה בין מספר שעות העבודה במדינות ה-OECD עם מספר שעות העבודה בישראל, מאחר ורמת הפריון בישראל אינה שווה לזו של אותן מדינות.

יצויין כי טיעון זה דווקא סותר את הדיעה התומכת בקיצור שבוע העבודה, בטענה שהדבר אף יגביר את הפריון בישראל...

מכל מקום, הצעות החוק אשר אושרו במליאת הכנסת בקריאה טרומית כאמור לעיל, הועברו להמשך דיון בוועדות הכנסת, לצורך הכנתן לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, כך שכעת יש לצפות להמשך הליכי החקיקה בעניינן.

לחצו כאן והכנסו לדיונים בפורום הגדול בישראל לזכויות עובדים!