מחקרים ודוגמאות על אפליה ואי שיוויון בקבלה עבודה

שוק העבודה זוחל. לא נרשמה עדיין הצמיחה המיוחלת בעקבות המשברים הכלכליים שפקדו את הכלכלה הגלובאלית.

קצב גיוס עובדים חדשים למשרות פתוחות עדיין איטי שלא לומר בנסיגה. אם כבר התמזל מזלם של מעטים, שמעסיקים השיבו לפנייתם והחלו בהליכי מיון למשרה הפנויה ועד לקבלתה, הם נחשפים לתופעה מכוערת ומנוגדת לחוק והיא, אפליה ואי שוויון הזדמנויות. 

לפי סקר של מחלקת המחקר במשרד הכלכלה שמצוטט בעיתון "גלובס" עולה שלא פחות מרבע ממחפשי עבודה דיווחו בשנים האחרונות על אפליה ואי שוויון הזדמנויות.

הממשלה משקיעה מאמצים ופיתוח תוכניות לטיפול במימדי האבטלה כמו תוכנית ויסקונסין החדשה. לצד אלה ובתמיכה של חוקים ותקנות חדשים, מתקיימת פעילות נרחבת אצל המעסיקים לגרום להם לפעול כשורה, בהתאם לחוק ולהימנע מאפליה אסורה של מועמדים לעבודה.

מסתבר שהחיים הרבה יותר חזקים גם בצד המכוער שלהם לעומת החקיקה המתקדמת ופעילות הסברה וייעוץ. הדוגמאות להלן שהובאו בעיתון "גלובס" מעידים לצערנו על קיומה של התופעה ממקור ראשון. ממחפשי עבודה שנדחו מתוך אפליה לשמה.

אפליה על בסיס מראה חיצוני

על פי מחקר של ארגון ברית דיני התעסוקה (Employment Law Alliance ) המאגדת עורכי דין המתמחים בדיני עבודה ברחבי העולם, 16% מהעובדים דיווחו על אפליה על בסיס מראה חיצוני.

למועמד עם משקל גוף כבד סיכויים נמוכים להיות מוזמן לראיון עבודה. אם כבר התקבל לעבודה בעל משקל עודף שכרו יהיה נמוך ב-30% אחוז לעומת עמיתיו במשקל רגיל, כך עולה ממחקר באוניברסיטת הלסינקי.

מועמדים שמגיעים לראיון עבודה ופניהם מעוטרים בפצעי אקנה (פצעי בגרות) נפגעים הסיכויים שלהם לעבור בהצלחה את הראיון. לפי מחקר באוניברסיטת יוסטון עולה, שבעת ראיון עבודה עם מועמד עם פצעים בפנים, תשומת הלב של המראיין מופנית לנגע זה על חשבון הפרטים המהותיים בדבר כישוריו של המועמד.

אפליה בגין מוצא ולאום

לפי הסקר של משרד הכלכלה מעסיקים לא מעוניינים להעסיק עובדים יוצאי אתיופיה. מתברר שרק 5.6% מהמעסיקים מוכנים להעסיק אתיופים, 8.7% מוכנים להעסיק חרדים ו-7.4% יעסיקו ערבים.

במסגרת עבודת מחקר שביצעה ליאת ששון מהאוניברסיטה העברית, היא שלחה קורות חיים של ארבעה מועמדים פיקטיביים בעלי ניסיון וכישורים דומים ל-100 מקומות עבודה תחת השמות: ליאת בוזגלו, ירון ברנשטיין, אמיר אבוקסיס ושרית גרינברג.

התוצאה: הטלפונים של גרינברג וברנשטיין צלצלו בשיעור של 34% יותר מאשר אלו של אבוקסיס ובוזגלו. יתרון מובהק לשמות אשכנזיים על המזרחיים.

מילואימניקים? לא אצלנו!

לפי סקר מיוחד שערכה חברת "עוקץ מערכות" בחודש מרץ 2013 בקרב 289 עסקים המעסיקים 11,097 עובדים עולה כי 36.2% מהמעסיקים שנסקרו לא מוכנים להעסיק עובד שעודנו נקרא לשירות מילואים.

63% מהעסקים הקטנים הצהירו שלא יעסיקו מילואימניקים, בתחום הביטוח והפיננסים, 22% לא מוכנים ובענף ההיי טק יותר מתחשבים ורק 14.9% השיבו שלא יעסיקו.

חבר מביא חבר

אם אתה מוכשר, מסור, בעל ניסיון עשיר לא מובטח לך שתקבל את המשרה הפנויה. זה קורה כאשר מולך מועמד שהומלץ על ידי חבר שכבר עובד באותו מקום עבודה.

כך אתה מופלה לרעה ונגזלת ממך ההזדמנות להוכיח את כישוריך ללא קשריך. לפי מחקר חברת ההשמה "קפיטל פילת" 48% מכלל הגיוסים בשנת 2012 נעשו באמצעות עובדים שהביאו את החברים שלהם. בשנת 2011 השיעור עמד על 33%. עליה של 15% בשנה.

אפליה על רקע גיל

הסיכוי של מובטל למצוא עבודה חדשה מעל גיל 50 קטן מאד. התוכניות הממשלתיות לעידוד מבוגרים תוך הדגשת הניסיון ושיקול הדעת כאחראי מבוגר, לא עושות את העבודה.

הנתונים לא משתנים לטובתם. מחקר חדש מאוניברסיטת בן גוריון מצא כי הסיכוי של גברים בגילאים 55-59 למצוא עבודה עומד על 18% ואצל נשים בגילאים 45-54 הוא 37%.

מחקר נוסף מאותה אוניברסיטה העלה כי הסיבות לתוצאות אלו קשורות ל-4 גורמים עיקריים: תפוקה, הסתגלות לשינויים, אמינות וציפיות לשכר גבוה יותר לעומת הצעירים.

אפליית נשים

למרות המהפכה הפמיניסטית נשים עדיין מופלות לרעה בשוק העבודה. לפי הסקר האחרון של משרד הכלכלה, רבע מהמעסיקים בסקטור הפרטי ו-17% בסקטור הציבורי הצהירו, שיש תפקידים בעסקים שלהם שנשים יתקשו למלא מעצם היותן נשים.

אימהות לילדים קטנים נפגעות במיוחד ומופלות לרעה על ידי מעסיקים בסקטורים הפרטי והציבורי, בעיקר במשרות שדורשות שעות עבודה מרובות מחוץ לבית.

הסקר האחרון מחודש מאי 2013 של חברת "עוקץ מערכות" מגלה שדווקא נשים מעסיקות, הן שמעדיפות גברים על פני נשים שעלולות להשקפתן, להיכנס להריון. שיעור הנשים המפלות עומד על 47.6%.

למה זה קורה בישראל?

שוויון הזכויות בעבודה מעוגן בחוק משנת 1988. החוק תוקן בשנת 2005 ובעקבותיו הוקמה במשרד המשפטים נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

הנציבה הראשית, עו"ד אינה דוד סולטנוביץ, הסבירה בראיון מדוע להערכתה קיימת האפליה המתוארת.

לדבריה, אופיו של שוק התעסוקה בישראל מושפע מהיות החברה בישראל כור היתוך. כל אחד שהגיע לישראל גדל במנטאליות אחרת. קיימת השפעה גם אצל מעסיקים מהבדלי תרבות ומאד רכיבים ומניעים שלא תמיד מודעים להם.

בהליכי מיון לקבלה לעבודה אתיופים וערבים פחות מבליטים את עצמם וכישוריהם לעומת האחרים שהם יותר מוחצנים ובולטים.

הנציבה רוצה להאמין, שמראיין שיהיה מודע לשוני התרבותי וההתנהגותי של המועמדים ידע להתעלם גם משתיקות המועמדים האתיופיים והערביים ויתייחס בעיקר לכישורים ולניסיון המוכח שלהם ויכולתם לתרום לארגון שעתיד להעסיקם. הלוואי.

יש לך שאלות בנושא אפליה בקבלה לעבודה חדשה? רוצה לקבל סיוע אישי?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מנוסה בדיני עבודה!