העלאת תמונת מחבל לפייסבוק הובילה לפיטורים!

האם ניתן לפטר באופן מיידי וללא שימוע, עובדת שהעלתה בחשבון הפייסבוק האישי שלה תמונה של מחבל לאחר שהוא דקר נער צעיר בירושלים?

זו השאלה שבה דן בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בתיק סע"ש 42715-12-15 תמרה סוויטי נ' פלאפון תקשורת בע"מ.

כיצד הגיע המקרה בפני בית הדין?

תיק זה עסק בסטודנטית ללימודי משפטים, כבת 20, שעבדה כעובדת שכירה בחברת פלאפון בתפקיד נציגת שירות במוקד החברה בבאר שבע במשך כשנה וחצי, עד לפיטוריה בשנת 2015.

בליל 4.10.2015, נדקר נער בן 15 בירושלים ונפצע באורח בינוני על ידי מחבל שנמלט ממקום הדקירה, אך כעבור זמן קצר נורה למוות על ידי המשטרה.

בעקבות אירוע הדקירה העלתה העובדת את תמונתו של המחבל בחשבון הפייסבוק שלה, שעליה הופיע כיתוב בערבית:  "שבית את נפשי שהיד".

למחרת, ביום 5.10.2015, העובדת לא התייצבה לעבודתה בפלאפון ושלחה מסרון SMS למנהלת הצוות שלה לפיה היא לא תגיע גם למחרת לעבודה, מאחר ש-'חבר טוב שלה נפטר והיא לא חושבת שתוכל לתפקד'.

מנהלת הצוות שלה השיבה לעובדת במסרון סמס שעליה להסיר את תמונת המחבל מחשבון הפייסבוק שלה, מאחר שמדובר בהזדהות שלה עם מעשה טרור, בשעה שהיא גם מזוהה כעובדת של פלאפון ושאם היא לא תעשה כן, היא תפוטר לאלתר.

העובדת לא הסירה את התמונה, בטענה שהיא לא מזדהה עם מעשה טרור אלא רק הביעה את צערה על חברה שמת ועל כן היא פוטרה למחרת, ביום 6.10.2015, באופן מיידי וללא עריכת שימוע, אף זאת באמצעות שליחת מסרון SMS.

בנוסף, סמנכ"ל משאבי האנוש של החברה שלח בו ביום מכתב לעובדים, במסגרתו הוא דווח על פיטורי עובדת שהביעה תמיכה עם פעילות חבלנית, אם כי מבלי לציין את שמה.

טענות העובדת והמעסיקה

כעבור כחודשיים ממועד הפיטורים הגישה העובדת תביעה כנגד חברת פלאפון, בטענה שהיא לא פרסמה את תמונתו של המחבל כאות הזדהות עם מעשה הטרור שביצע, אלא רק הפגינה צער על מותו של חבר קרוב, לגביו לא האמינה שהוא הדוקר וכי היא עצמה לא כתבה דבר על התמונה אלא רק העתיקה אותה עם הכיתוב שעליה.

עוד טענה העובדת שהיא פוטרה מעבודתה מבלי שנערך לה שימוע ועל כן מגיע לה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובנוסף גם מגיע פיצויים בגין הוצאת לשון הרע ועוגמת נפש עקב המכתב לעובדים, שניהם בסך כולל של כ-165,000 ₪.
 
פלאפון, כצפוי, דחתה את טענות העובדת, וטענה שהיא הביעה תמיכה ברורה במחבל ובמעשה הטרור שביצע בדף הפייסבוק שלה, שפתוח לכולם, ומאחר שהיא גם הזדהתה כעובדת של פלאפון, אזי בכך היא גרמה לה נזק משמעותי, שעלול היה להחמיר אלמלא צעדי המנע שבהם נקטה החברה.

עוד טענה פלאפון שסיום העסקתה של העובדת נעשה כדין, לאחר שהיה ברור כי אין בכוונתה להסיר את התמונה, שתכלית הליך השימוע התקיימה באופן מלא ואין כל הוצאת לשון הרע במכתב שנשלח לעובדים.

בהסתמך על עדויות הצדדים, לרבות של העובדת עצמה, קבע בית הדין לעבודה שהוא התרשם שהעובדת אכן לא ביקשה להזדהות עם מעשה טרור באמצעות פרסום תמונת המחבל בפייסבוק, אלא שזו היתה דרכה להתאבל על חבר טוב שמת, ובשעה שהיא לא האמינה שהוא הדוקר.

עם זאת, בית הדין גם קיבל את טענת פלאפון לפיה היא סברה, לפחות במועד הפיטורים, שהעובדת הביעה תמיכה במעשה טרור באמצעות פרסום תמונת המחבל בפייסבוק.

ככל שטענות המעסיק חמורות כך גוברת הזכות לשימוע

בית הדין ציין שלכל עובד יש זכות לעריכת שימוע לפני פיטוריו וכי אין המדובר ב-"טקס" בלבד שיש לקיימו כדי לצאת ידי חובה.

מחובתו של המעסיק לערוך את השימוע לעובד באופן מהותי, בפתיחות, בהגינות ובתום לב, כך שהוא יוכל לקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת בעניין העובד, ותוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו.

במקרה דנן  העובדת פוטרה מעבודתה לאלתר, תוך חלופת מסרוני SMS בלבד ועל כן לא ניתן לומר שהתקיים לגביה הליך תקין של שימוע.

זכות השימוע של העובדת במקרה דנן הנה אף מוגברת, לאור העובדה שהיא פוטרה בטענה שהיא הביעה תמיכה במחבל ובמעשה טרור, דבר שמהווה ללא ספק האשמה חריגה בחומרתה.

בעניין זה קובעת ההלכה שככל שטענותיו של המעסיק כלפי עובדו גוברות בחומרתן, כך מתעצמת זכותו של העובד לעריכת שימוע שבו יוכל להזים טענות אלו, מה שלא נעשה כלל במקרה דנן, ובכך נמנעה זכות זו מהעובדת שלא כדין.   

בהתאם לכך, פסק בית הדין לתובעת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין עקב היעדר שימוע, בסך של 30,000 ₪, ששווה למשכורות של 5.5 חודשי עבודה.

בעניין המכתב שנשלח לעובדים, קבע בית הדין שהוא לא הוציא לשון רע על העובדת, לאור העובדה לפיה הוא נשלח לעובדים ללא ציון שמה, ולאחר שנקבע שהיא לא הוכיחה את טענתה לפיה לפחות  150 עובדי מוקד החברה בבאר שבע בו עבדה הבינו לבד שמדובר בה.

עם זאת, בית הדין בכל זאת פסק לעובדת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 10,000 ₪, לאור העובדה שהיא פוטרה לאלתר ובאמצעות הודעת SMS, ללא אפשרות להיפרד מחבריה לעבודה ותוך הפצת מכתב לעובדי החברה ממנו כאמור יכלו להסיק חלק מעובדי החברה שהיא תומכת בטרור.

קריאה נוספת: המשמעות של פגמים בהליך השימוע