לא שילמו את שכר עבודתך בזמן?

לפי דיווחי הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התעשייה והמסחר, בשנת 2015 התקיימו במשק 40 שביתות חלקיות (עיצומים) בהן נטלו חלק 187,465 עובדים לעומת 44 שביתות חלקיות בשנת 2015 בהן השתתפו 125,270 עובדים. למעלה מ-34% מכלל השביתות המלאות התקיימו על רקע הלנת שכר.

מדוח נוסף לשנת 2016 עולה כי רוב השביתות בשנה זו היו על רקע תביעות שכר. כ-32% על רקע חתימה על הסכם קיבוצי חדש. כ-16% כתוצאה מפיטורי עובדים והשאר מסיבות הקשורות ביציגות עובדים, הלנת שכר, שינויים ארגונים והפרות אחרות של זכויות עובדים.

מעבר למסך הנתונים הסטטיסטיים, ניצבים עובדים מתוסכלים ופגועים ששכרם הולן. הסיבות להלנה נגזרות בדרך כלל מהנסיבות הכלכליות אליהן נקלע המעסיק. יש לא מעט מקרים לדאבוננו, שהשכר מולן בעקבות שרירות לב ואטימות מוסרית של מעסיקים המנצלים את עובדיהם.

אחיות ועובדים נוספים ב"ביקור חולים" נטשו לאחרונה את מחלקות בית החולים לאחר שנודע להם כי שכרם מולן והם יקבלו שכר חלקי ללא הפרשות לקרנות פנסיה וקופות גמל.

בית המשפט המחוזי הוציא לפני כשבוע צו פירוק לחברת "יבטח" אחת מחברות האבטחה והשמירה הגדולות ביותר, עקב אי יכולתה לשלם את משכורות עובדיה. השופטת ורדה אלשיך נענתה בכך לבקשה שהגישו כמה עשרות עובדים מבין 500 עובדי החברה, הסובלים לטענתם כבר כמה חודשים מאיחור בתשלום שכרם.

איחור שפירושו המעשי והחוקי - הלנת שכר.

אלו שתי דוגמאות בולטות שזכו לכיסוי תקשורתי מאסיבי. הם לא לבד. מלצרים, עובדי ניקיון, מאבטחים, פועלי ייצור ועוד רבים וטובים שהמעסיקים שלהם מלינים את שכר בניגוד לחוק הגנת השכר. התופעה מקבלת מימדים של מגיפה. משבר כלכלי שפוקד את כלל המשק עלול לתרום להחרפתה.

חוק הגנת השכר כשמו כן הוא. החוק נועד להגן על השכר של מקבליו הזכאים לו בגין עבודה שביצעו. השכר החודשי משולם בסוף החודש. שכר שלא שולם עד היום התשיעי לחודש נחשב לפי החוק כשכר מולן.

ההלנה יכולה לחול על כל השכר או חלקו. ההגנה אינה ניתנת לכל מרכיבי השכר אלא רק לאלו שהוגדרו בחוק כמוגנים כמו שכר בסיס, שעות נוספות והפרשות סוציאליות לקרנות פנסיה וגמל על ידי המעביד.

ישנם ניכויי חובה של העובד והמעביד כמפורט בכל תלוש משכורת ועליהם לא ניתן לתבוע פיצוי בגין הלנה כמו: ניכוי מקדמות שכר, חובות כספיים של העובד למעביד, מס ארגון, תשלומי קנסות המותרים מכוח הסכם שכר קיבוצי, הפרשות עובד לקופות גמל ופנסיה.

מדריך להגשת תביעה בגלל הלנת שכר

הלנת שכר היא עבירה פלילית כנקבע בחוק הגנת השכר:

"מעביד שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע שלאחריו הפך  אותו שכר לשכר מולן, והמעביד לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע  מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו - מאסר חצי שנה או קנס כאמור  בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין".

אכיפת החוק כנגד מעסיק שלא משלם את שכר עובדיו מתבצעת באמצעות בתי הדין לעבודה. שערי בתי הדין פתוחים בפני כל עובד שנפגע ובכל זאת רבים נמנעים מהגשת תביעה בגין הלנת שכר.

חלקם נמנעים מתוך הבנה למצבו הכלכלי הקשה באמת של המעסיק ולאות הזדהות מגלים סולידאריות שגובה את מחירה מהם.

אחרים נמנעים מהגשת תביעה עקב הצורך לשכור עורך דין ולבזבז שעות רבות ואפילו ימים מלאים לצורך דיונים משפטיים.

אחרים חוששים מפיטורין או הרעת תנאים בעקבות פתיחת חזית מריבה מול המעסיק, שאולי מתעכב לשלם מסיבות מוצדקות וזמניות, והעתיד צופן לו אופק חיובי.

לעומתם, יש עובדים שלא מאמינים במערכת המשפט שתעניק להם את הסעד הנכון מבחינתם.

הם מעדיפים לוותר על השכר שהולן והעיקר לא להתבוסס בתוך הביצה של עינויי דין וסחבת משפטית בלתי נסבלת ובלתי צודקת בעליל. 

עובד שבכל זאת מחליט לתבוע את מעסיקו בגין הלנת שכר, עליו להגישה אצל מזכירות בית הדין האזורי לעבודה לפי הסמכות המוקנית לו. תביעה בעניין הלנת שכר תידון בבית הדין שבתחום שיפוטו נמצא המעביד.

במסגרת התביעה יש להקפיד לציין נתבע שהוא ישות משפטית מוכרת כמו תאגיד וחברה בע"מ ולא איזה כינוי חסר משמעות. אם תובעים בעל עסק יש לציין את שמו ולא את הלוגו המסחרי שלו.

את התביעה לתשלום שכר עבודה שהולן יש להגיש על טופס "תביעה לתשלום שכר עבודה" (טופס 703).

לא ניתן להגיש באמצעות טופס זה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וקצבה שלהם יש טפסים אחרים. חשוב לרשום את הפרטים המדויקים של כתובת העסק, שם הבעלים וכל פרט מזהה וחיוני. כדאי לצרף לכתב התביעה הסכם עבודה, תלושי שכר, רשימה מפורטת לפי תאריכים ושעות של הימים עליהם נתבע שכר שלא שולם וכמובן, כל מסמך רלבנטי שיש בו לתמוך בנכונות התביעה.

>>> מחשבון הלנת שכר <<<

מועד הגשת התביעה

ניתן להגיש את התביעה עד שנה אחת מהיום בו העובד היה אמור לקבל את שכרו ולא קיבל. אם המעביד שילם באיחור ניתן לתבוע אותו על התקופה שהשכר עוכב. במקרה זה ניתן להגיש את התביעה עד 60 יום מרגע קבלת השכר או עד 90 יום וזאת לפי אישור מיוחד של בית הדין לעבודה.

אם השכר לא שולם ולא הוגשה תביעה תוך שנה מיום התשלום, חלה התיישנות על הפיצוי ולא על השכר שלא שולם שהתביעה בגינו עד 7 שנים.

פיצויי הלנת שכר

לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות החוק ובכללן, הלנת השכר. בית הדין רשאי לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר.

כך לדוגמה:

• אם השכר לא שולם לאחר שבוע, העובד זכאי לפיצוי בשיעור של 5% על שכרו שהולן ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו, הפיצוי בסך 10%
• המעביד יחויב בתשלום הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן
• בנוסף ישלם 20% נוספים מהסכום הכולל עבור כל חודש נוסף של הלנת השכר

לציין שבית הדין רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטל אותו במקרים הבאים:

• אם השתכנע שההלנה היתה בתום לב ומתוך טעות בלתי נשלטת על ידי המעביד
• אם השכר לא שולם בגין חילוקי דעות בין המעביד לעובד על עצם זכאות העובד לתשלום וזאת בתנאי שהסכום הכספי שלא היה במחלוקת בין הצדדים שולם במועד
• אם בית הדין השתכנע בנסיבות התביעה שלפניו שהמעביד הלין שכר מינימום של עובד הוא רשאי לקבוע שיעורי פיצוי מוגדלים בהרבה לעומת הלנת שכר רגיל

העובדה שנקבע בחוק שהלנת שכר הינה עבירה פלילית הגוררת מאסר עד חצי שנה או תשלום קנס מעידה יותר מכל על כוונת המחוקק להתריע בפני המעבידים שמלינים את שכר עובדיהם. התופעה חמורה שבעתיים כאשר מדובר בהלנת שכר המינימום.

זו הסיבה שבתזכיר לתיקון הסעיפים 25 + 26 לחוק הגנת השכר נקבע במפורש "שמטרת התיקון המוצע לקבוע כי הלנת שכר של עובדים תהווה עבירה פלילית, זאת לאור חשיבות תשלום שכר העובדים במלואו במועד הקבוע בחוק".

נותר לקוות שהממונים על האכיפה ביחסי העבודה יעשו מלאכתם נאמנה. ישפרו את מאזן ההרתעה כלפי המעסיקים העבריינים ויביאו מזור לסבלם של העובדים המקופחים ששכרם הולן ואין בידם האמצעים לנהל תביעות ממושכות כנגד המעבידים. כמובן שאנ ועומדים לשרותך, ובכל מקרה של שכר עבודה שלא שולם לך במועד, מומלץ להקדים ולפנות לקבלת יעוץ אישי מעורך דין המתמחה בנושא דיני עבודה.

אם לשפוט לפי עבודת מחקר שכתבה בשנת 2007 מיכל אלפסי, ממנהל מחקר וכלכלה במשרד התעשייה והמסחר, קשה להיות אופטימיים, באשר לאכיפת חוק שכר מינימום והלנתו.

כך נכתב: "רמת ציות נמוכה לחוק ואי אכיפתו גורמים בסופו של דבר לפגיעה באוכלוסיה שעליה נועד החוק להגן, קרי, אוכלוסיית מיעוטי היכולת ובעלי השכר הנמוך".

עוד נקבע במסקנות המחקר כי: " חרף הסנקציה הפלילית והעונשים הכבדים שניתן להטיל על מעסיקים המפרים את החוק רמת הציות לו נמוכה כי מעסיקים לא מצייתים לחוק שכר מינימום כמו גם לחוקי עבודה אחרים הואיל ורמת האכיפה נמוכה".

חבל. נותר לקוות לימים טובים יותר.